קורבן של העדר חדשנות

נורטל היא משל: חברה בת 113 לא יכולה להרשות לעצמה להתנהג כפי שהיא תנהגה

כל מי שעוקב אחרי שוק ציוד התקשורת העולמי - לא לגמרי הופתע מהודעת נורטל אמש. צניחה כל-כך חדה בשווי החברה, במכירות וביתרת המזומנים, לא יכולה להוביל לסוף טוב. ההפתעה לגבי קריסת נורטל מגיעה לא מהתוצאה אלא מהסיבה. זוהי אולי הפעם הראשונה בהיסטוריה שחברה שנכשלת בתהליך החדשנות (Innovation) גומרת את חייה, והרבה יותר מהר ממה שניתן היה לצפות.

המקרה של נורטל מהוה תמרור אזהרה. חברה בת 113 שנה לא יכולה להרשות לעצמה לא להיות בתהליך קבוע של חשיבה מחדש על פעילותה, השקעות אינסופיות במחקר ופיתוח, ואגרסיביות בלתי מתפשרת של ההנהלה בנקיטת צעדים אסטרטגיים. המחשבה כי רכישת חברות ותהליכי מו"פ במיליארדי דולרים תוביל את החברה לעברי פי פחת היא תחושה אינטואיטיבית של האדם הנורמטיבי שונא הסיכון, אבל מתברר שתהליך הפוך עלול להוביל לנפילה מהירה עוד יותר.

וזה לא שנורטל לא ניסתה. לפני כשנתיים וחצי מונה ג'ון רוזי לסמנכ"ל טכנולוגיות של החברה. רוזי, מנהל מוערך שהגיע מברודקום, קיבל תחת אחריותו 12 אלף עובדים ותקציב של כ-1.8 מיליארד דולר בשנה. בהשראתו יצאה החברה עם מספר יוזמות חדשות ברוח הימים הנוכחיים כולל מרכזי חדשנות, שיתופי פעולה יצירתיים, ביניהם גם עם מיקרוסופט, ואפילו יוזמות לכיוון ווב 2.0 ורעיונות של פעילות בעולמות הווירטואליים. אבל כל זה היה מעט מידי ומאוחר מידי, ולא מספיק החלטי.

מתבוננת בעיניים כלות על סיסקו

נורטל מוציאה את נשמתה - לפחות בדרך הנוכחית שלה - תוך הסתכלות בעיניים כלות על סיסקו, החברה שפעם הייתה פעילה בסגמנט קטן ולא יציב של ניתוב תקשורת בארגונים, והיום היא המתחרה הגדולה והיציבה שתסתער על נתח השוק שמשאירה נורטל אחריה ברשתות התקשורת האזוריות. וזה ההבדל.

ההנהלה של סיסקו ברשות ג'ון צ'יימברס, ידעה תמיד לזוז מהר ולא להסס. זה החזיק את סיסקו בימים הקשים של 2001-2002 כאשר כל השוק התרסק, ואת זה זוקף השוק היום לזכותה.

בנורטל לעומת זאת, נכשלה ההנהלה בבחירת הכיוונים והתזמון לשינוי האסטרטגי של הפעילות ועד שנזכרו כבר כמעט שלא נשאר כסף בקופה. האנדרטה של נורטל תשמש תזכורת להרבה חברות ותיקות אחרות שצריך להשקיע בחדשנות ברצינות. חבל שלנורטל זה יהיה מאוחר מדי.