"אני מבקש להעביר את המסר שאנחנו מסתכלים למציאות בעיניים, והיא לא יפה. המסר הוא שאנחנו יכולים להתמודד עם המשבר" - כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, במסיבת עיתונאים של בנק ישראל.
לדבריו, העובדה שהיקף היצוא מישראל קטן ברבעון שחלף ב-30% היא הגורם הדומיננטי לבלימת הצמיחה. כזכור, לפני יומיים פרסם הבנק המרכזי תחזית מעודכנת לפיה התוצר המקומי הגולמי צפוי לסגת בשנה הנוכחית ב-0.2%, קרי הערכה כי ישראל תיכנס למיתון.
התחזית הזאת מבוססת על הגרעון הממשלתי הנובע מהוצאותיה במונחי אחוזים מהתוצר , בהתחשב בתקציב שהממשלה העבירה באוגוסט. "לכן מדובר באומדן על תנאי, וכשתגיע ממשלה חדשה שתרצה לשנות את התקציב - אנחנו לא יודעים מה יהיה הגירעון בתקציב". כרגע, החוב הציבורי הצפוי הוא 82.3% מהתוצר.
פישר פירט באומרו כי הוא מצפה לעודף בחשבון השוטף חרף ירידה בייצוא. "יש לנו זרם של דולרים ואירו הנובע מהעובדה שאנחנו מוכרים יותר ממה שאנחנו קונים, וזה נותן לנו יציבות בצד הפיננסי, שאין לאחרים", אמר, ונקב לדוגמא ברוסיה ובקוריאה כדוגמאות.
באשר לציפיות לאינפלציה לטווח ארוך (של עוד 8-10 שנים), הצביע פישר על גרף שהראה כי אלה נמצאו מתחת ליעד העליון (3%) בין אפריל 2005 לקיץ 2008. "זה ההישג הכי גדול שלנו", אמר פישר. "שאנשים יודעים שהאינפלציה תהיה תחת שליטה".
"נמשיך להשתמש בכלים אחרים במידת הצורך - 'הקלה כמותית' או 'הקלה באשראי', קוראים להם בארה"ב. נמשיך לעשות הכל כדי להחזיר את המשק לאמצע יעד האינפלציה", אמר הנגיד. "התרחישים שלנו מלמדים על אפשרות להורדת ריבית נוספת", אמר וחזר שוב על דברים שאמר בתחילת החודש - כי קיימת אפשרות שהריבית תגיע לאפס.
נציין, כי האפשרות לעבור לכלים של "הקלת אשראי" כפי שנהוג בארה"ב והעדפתם על פני כלי הריבית צוינו על-ידי הנגיד כאפשרות, אולם הוא סירב לספק נתונים אם, כמה ומתי יקבלו אלו חשיבות מכרעת ככלי מוניטרי מרכזי.
"במצב הנוכחי, ואנחנו יכולים לראות את זה במאזנים של הבנקים והדיווחים למפקח, הבנקים במצב טוב", אמר פישר. "אבל אין ספק שהם עומדים בפני תקופה לא כל-כך קלה, כיוון שאם הצמיחה תרד ל-0 או ל-0.2%, יהיו הלוואות שאנשים קיבלו ולא יוכלו לשלם עבורן - מה שיפגע בהכנסה של הבנקים. בשלב זה אנחנו לא בסכנה".
פישר הוסיף: "נמשיך לשמור על האיתנות של הבנקים. לפעמים דרישה של המפקח על הבנקים ליחס הלימות הון של 12% נחשבת כדבר מוגזם. זה לא מוגזם - זה הכרחי. חשוב שלבנקים תהיה כרית ביטחון להון שלהם". כפי שהבטיח שר האוצר באופן מפורש, אמר כי "אין סכנה לפקדונות הציבור".
"ההתאוששות תלויה בעיקר באובמה"
"עד אמצע 2008 הייתה לנו תקופה מאוד מוצלחת, אבל המצב עכשיו השתנה", אמר פישר בהתייחסו להתאוששות הצפויה ב-2010. "קשה לדעת מתי תחל ההתאוששות - אשר תלויה באובמה בעיקר. אם הם יצליחו לחזור לצמיחה חיובית עד אמצע-סוף השנה, אז יש אפשרות שנראה צמיחה במחצית השנייה של 2009. אם אין אפשרות, ויש מיתון בארה"ב, באירופה ולאחרונה באסיה - אז המצב עשוי להידרדר". עם זאת, בתשובה לשאלת "גלובס" אמר בהמשך פישר, בהתייחסו למדד האינדיקטורים המובילים בארה"ב, שנתוניו היו טובים מהצפוי, "יש סימנים ראשונים לאביב שאולי יגיע בסתיו".
"אני לא יודע לאן נוריד את הריבית, אבל יש מדיניות להגדיל את כמות הנזילות בתוך המערכת הפיננסית. הריבית משפיעה על שער החליפין - אנו בודקים מה לעשות בהמשך, לגבי המשך רכישת הדולרים". פישר הוסיף: "1% זה לא אפס. בנקאי מרכזי אף פעם לא אומר 'לעולם לא'".
הנגיד התייחס גם לעובדה שלא כל הורדות הריבית של בנק ישראל מגולגלות לציבור, כיוון שהמרווחים מעל ריבית הפריים עולים. "בממוצע, המרווחים על האשראי ירדו והבעיה היא בשוליים. הבנקים צריכים לנהל סיכונים, אבל השאלה היא 'מה הוגן'. זו שאלה שקשה להתמודד איתה. אנחנו בודקים מה הם עושים, ואנחנו נהיה בקשר הדוק איתם. זו כן בעיה, אבל אנחנו מתכוונים לפרסם נתונים". פישר התייחס לעובדה שנזף בכנס איגוד הבנקים השנתי לפני כחודש בנושא זה כשציין: "אז עוד לא היו נתונים, וגם ככה תמיד טוב להזכיר להם".
בתשובה לשאלת "גלובס" אמר הנגיד כי קיימת השפעה חיובית של הצעדים שהושקו והורחבו לפני כחודש במטרה להגדיל את הנזילות במשק. עם זאת, סירב פישר לספק נתונים האם יוגדל היקפם. נזכיר כי ביום חמישי הקרוב צפוי להסתיים מכרז ה-Repo (רכש חוזר), כשבנק ישראל יחזיר לבנקים ולמוסדות הפיננסים את אגרות החוב שהועמדו לו כערבויות ובתמורה יפרעו אלו את האשראי שנתן להם בתוספת ריבית.
דו"ח האינפלציה השנתי
יום לאחר הורדת הריבית המרכזית במשק הישראלי לשפל של 1% במונחים שנתיים, וקצת לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן שהביא את האינפלציה השנתית בישראל ב-2008 לרמה של 3.9%, מעריך כעת בנק ישראל כי האינפלציה תתכנס אל תוך היעד בתחילת הרבעון השני של השנה. יעד האינפלציה השנתי של הממשלה עומד על 1%-3%.
למעשה, במחצית השנייה של 2009 מעריך בנק ישראל כי האינפלציה תהיה נמוכה מ-1% ואף שלילית. זאת לנוכח העמקת המשבר, ההאטה בפעילות והירידה הדרסטית של מחירי הסחורות והאנרגיה. "רק בשנת 2010 היא צפויה לחזור לתחום היעד".
באשר למדיניות הריבית, מציין בנק ישראל בדו"ח האינפלציה השנתי שפורסם היום (ג') כי "ברמת הריבית הקיימת, יכולתה של המדיניות המוניטרית להוסיף ולעודד את הביקושים להשקעות ולצריכה פרטית מוגבלת - בעיקר בגלל עליית פרמיית הסיכון בריביות על האשראי" - זאת בשל המשבר הכלכלי המביא את המערכת הבנקאית לחשוש מלקוחות שיתקשו בהחזר חובות. ועם זאת, בעמוד האחרון של אותו דו"ח מתחבא המשפט שלפיו "הפחתת הריבית, שהואצה ברביע האחרון של השנה, צפויה להימשך גם במהלך 2009".
הבנק המרכזי מציין במסגרת הדו"ח כי קיימת אפשרות להחרפה נוספת, "אפילו משמעותית" במצב הכלכלי - "אך ישנן גם הערכות בדבר תפנית מסוימת בסביבה העולמית כבר במחצית השנה השנייה של השנה". לדבריו, במקרה כזה ההתמתנות במצב הכלכלי עשויה להיות קלה, ביחס לעוצמתה במדינות אחרות.
חריגה שנתית מהיעד - שוב
"עד אמצע ספטמבר, אם הורדת את מחירי המזון והאנרגיה, היינו באמצע היעד", אמר פישר בתגובה לעובדה שגם ב-2008 החטיאה המדיניות המוניטרית של בנק ישראל את יעד האינפלציה הממשלתי. "אתם זוכרים כשהנפט עלה מעל 120 דולר, אמרתי לחלקכם ש'זה לא יכול להמשיך ככה' - וצדקתי".
"מה שהיה באינפלציה זו עלייה מאוד גדולה, אך בסוף ירידה של 0.1%. "במארס-אפריל, הבנו שהמשק העולמי עומד בפני מיתון, ואז הורדנו את הריבית - אבל האינפלציה והציפיות לאינפלציה המשיכו לעלות למרות שחיכה לנו מיתון. אז מה לעשות? כשאנשים מפחדים מהאינפלציה אי אפשר להמשיך ולהוריד את הריבית. אז העלנו במתינות הריבית". לדבריו, כשהמחירים התחילו לרדת, "התחלנו במדיניות מאוד אגרסיבית להוריד את הריבית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
