הצד האחר של יצחק תשובה

איך הייתם מתגמלים מנכ"ל על הביצועים הבאים:

1. בתקופת כהונתו כארבע שנים, איבדה המניה כ-70%, השמדת ערך של מאות מיליוני שקלים.
2. בתקופת כהונתו ביצע המנכ"ל שורה של עסקאות יקרות שהכבידו על מאזנה של החברה והובילו אותו, בתחילה, לסכסוך עם הבעלים ובהמשך הובילו אותו החוצה.

ובכן, מה אתם חושבים? כמה המנכ"ל הזה שווה בעיניכם? כמה הייתם משלמים לו, בחוכמה שבדיעבד? האם הייתם מצ'פרים אותו עם מצנח מוזהב ומפנק כדי להקל עליו את כאבי ההדחה? טוב, צריך לשלם משהו למנהל, זה ברור: מיליון ומשהו שקל לשנה, זה מספיק? מספיק-מספיק, די והותר, אתם בוודאי מהנהנים בחיוב. 4-5 מיליון שקל ברוטו לאורך הכהונה זה ממש לא רע ואפילו מכובד מאוד.

21 מיליון שקלים

או-קיי, אז יהלי שפי, מנכ"ל הפניקס לשעבר, המנכ"ל שתיארנו את ביצועיו בתחילת המאמר, יצא מהפניקס עם חבילה של 21 מיליון שקל, ממוצע של כ-440 אלף שקל עלות שכר חודשית. מה נגיד, שפי סידר לעצמו את החיים תוך 4 שנים בלבד. הוא נהנה משכר של 4 מיליון שקל לשנה, מהם בונוס של מיליון שקל לשנה ללא תלות בביצועי החברה. לקינוח, הוא קיבל מענק פרישה כפול בגובה 5 מיליון שקל, והנה הגענו לחבילת שכר מהחלל. וכל זה בשביל להפוך את הפניקס לשק החבטות של ענף הביטוח. לתומנו חשבנו ששכר מנהלים חייב להיות קשור בצורה כלשהי לביצועי המניה והחברה. במקרה של שפי זה בדיוק להיפך.

לגבי רוב בני התמותה, לאבד מקום עבודה זה לא דבר של מה בכך. אבל בשנים האחרונות מתברר שבשביל המנהלים לפעמים זה דבר די מענג: איזה כיף להיות מתפוטר, מועזב או מודח. שפי נעלב מאוד מחוסר הגיבוי של יצחק תשובה, בעל השליטה בהפניקס, אבל אנחנו בטוחים שכמה מיליונים בכיס עזרו מאוד לשפר את תחושת המועקה שלו. בקיצור, האיתות ששפי קיבל מתשובה לעבר הדלת לא כאב כפי שהיה עלול לכאוב.

אנחנו מניחים ששפי "מאשים" את התוצאות העגומות של הפניקס בתקופת כהונתו ביד אלוהים, ביד הגורל וביד המשבר ששיבש את העניינים. אנחנו גם משוכנעים ששפי היה זוקף לזכותו את ההישגים, לו היו כאלה. כך זה עובד תמיד: כישלונות הם בגלל "המצב", הצלחות הן בזכות הניהול היצירתי.

אבל למה, בעצם, אנחנו שופכים אש וגופרית על שפי? הוא דרש ולקח בשמחה, אבל היה מי שנתן ואישר. בתחילה זה היה יעקב שחר, בעל השליטה הקודם בהפניקס, ועכשיו זה היה תשובה שהחליט לצ'פר את שפי במענק פרישה כפול מהמקובל. וכמובן, המוסדיים ישבו בצד, עצמו עין ולא השמיעו קול.

מרשרשים לבטן דואבת

לכאורה, ההתנהגות של תשובה מוזרה: מדוע תשובה, שאיבד את אמונו בשפי, מחליט להעמיס עליו עוד כמה מיליונים? מדוע הוא לא עושה את זה מכיסו הפרטי ורותם לשם כך את קופתה של הפניקס? אולי כי תשובה יודע היטב את התשובה: אין כמו מרשרשים עמוק בכיס כדי להשקיט את בטנו המלאה והעומדת להתפוצץ של מנכ"ל מאוכזב ומריר.

פרשת הפניקס-אקסלנס חשפה גם תשובה אחר, רחוק מאוד מהדימוי החמים והנעים שלו. תשובה, למעשה, רומז ששפי בישל לו דייסה (יחד עם גיסו, רוני בירם), שבירם ודויטש "בישלו" לו דו"חות וגם "בישלו" לו נוסחת הסכם, כך שתכניס לכיסם כמה שיותר כסף מקופתה של הפניקס. אלה האשמות חמורות וראוי שיחקרו ברשות ני"ע. אם ההאשמות הללו הופרחו באוויר רק כדי ללחוץ על בירם ודויטש להתפשר, אנחנו נשארים עם הטעם המר מהמסר שתשובה מעביר בפרשה: הסכם חתום נחשב בשבילו למסמך עם המלצה ולא מסמך עם התחייבות, רק משום שנוסח וגובש בצורה לא אחראית לטענתו על-ידי המנכ"ל שלו.

פתאום מתברר שתשובה הוא לא בדיוק הסבא החביב מ"ארץ נהדרת" שמתמוגג מעל כל במה אפשרית מתגלית הגז מול חיפה ומפזר הצהרות פטריוטיות. פתאום מתברר שזה לא תשובה עם לחיצת היד הסחבקית והדיבור הרך. פתאום זה תשובה אחר, ייתכן שתשובה האמיתי, קילר עסקי ששובר את הכלים ושובר הסכמים בבום-טראח.

ייתכן שאנחנו נאיבים וקנינו את התדמית הנעימה של תשובה. כנראה אנשים לא מגיעים לאן שהוא הגיע רק בגלל עודף נחמדות.

הסדין האדום של ענתבי

הראל של יאיר המבורגר משתוקקת לרכוש את הפניקס. גם מנורה היתה שמחה לבלוע את החברה. שתיהן גיששו לאחרונה עם ידין ענתבי, המפקח על הביטוח, וחזרו בידיים ריקות: תשכחו מזה, אמר להן ענתבי. בשביל ענתבי, מיזוג בין חמש החברות הגדולות בענף, זה כמו סדין אדום.

הגישה של ענתבי אופיינית מאוד לחבורת הכלכלנים והמשפטנים שיושבת במגדל השן של המשרדים הממשלתיים: תחרות בשבילם יכולה להתקיים רק כשיש כמה שיותר מתחרים, אף שמספר מתחרים בשוק מסוים לעתים בכלל לא רלוונטי לרמת התחרותיות (כפי שאנחנו רואים בענף הביטוח).

כפי שראינו בשוק ההון, הנטייה של הרגולציה לבנות מגרש משחקים עם יותר מדי שחקנים יוצרת את האפקט ההפוך בסופו של דבר: גל גדול של מיזוגים, כיוון שמרבית השחקנים לא מסוגלים לשרוד לאורך זמן. בשביל ענתבי וחבריו בירושלים תחרות היא גביע קדוש ומקודש.

ומה עם הישרדות? אה... בזה נזכרים רק אחרי שהחברות מגמגמות או קורסות ונאלצות להתמזג. זה הרגע, מר ענתבי, לאפשר להפניקס להיבלע בקרבן של המתחרות. אל תדאג, זה ממש לא ישנה לצרכן וממש לא ישנה את פני התחרות בשוק הביטוח.

eli@globes.co.il