עידן עופר: "הפקידים בישראל פוחדים לעזור לסקטור העסקי; נוצר פחד שאם אתה נפגש עם פקיד אתה מיד מוגדר כמושחת או משחית, וזה דבר אידיוטי"

"העסק תופס תנופה מאוד רצינית בעולם. היו לנו כאן הרבה מפגשים בנושא", אומר עופר בראיון בלעדי ל"גלובס". "בדאבוס יש תמיד טרנד. בתחילת העשור היה זה האינטרנט. בשנה שעברה היו אלה הודו וסין. השנה זהו בטר פלייס. בכנס ישנו ממשק בין אנשי ממשל, בנקאות ומשקיעים פרטיים, ואת כולם מעניין הפרויקט הזה", הוא מוסיף.

בטר פלייס אמנם שואבת לא מעט תשומת לב ניהולית מצד עופר, שמכהן גם כיו"ר החברה, אולם החברה לישראל, בה הוא מכהן כיו"ר, היא עדיין עיקר פעילותו העסקית. בדומה לחברות אחזקה רבות, סבלה גם החברה לישראל, שבשליטת משפחת עופר, מסנטימנט שלילי חריף במיוחד בשנה החולפת. אם בשיאה היתה שווה החברה כ-40 מיליארד שקל, היום לאחר נפילה של 84% היא שווה רק 6.8 מיליארד. אולם עופר אינו מתרגש מהירידות. "הנפילה במניה לא מטרידה אותי", הוא אומר.

ובכל זאת, ירידה של יותר מ-80% במניה אינה פוגעת בך?

"מבחינת הכוח הכלכלי, לא השתנה כלום, אני מרגיש באותו מקום. אם הייתי רואה שחברות אחרות עוברות אותנו בשווי השוק אולי הייתי מוטרד. תכל'ס אנחנו מרוויחים היום הרבה יותר מאשר אי פעם, וזה הרבה יותר חשוב משער המניה".

בניגוד לאנשי עסקים רבים לא השתוללת בתקופת הגאות ולא התמנפת בהיקפים גבוהים, מדוע התנהגת בצורה שונה מהמקובל?

"אני לא מגיע מתחום של שוק ההון, אני מגיע מעסקים פרטיים, שבהם אתה לא כל יום בודק כמה אתה שווה, זה לא ב-DNA שלי".

היתה עליכם ביקורת בשוק ההון, שאתם חברת אחזקות מנומנמת שלא מתחדשת. מה דעתך על כך?

"היום צריכים לראות בצורה חיובית את הדרך בה פעלנו. כאשר מחיר המניה של כי"ל היה בשיא, יכולנו לקחת עוד הלוואות, להשתמש במניות כי"ל כביטחונות ולרכוש בכסף חברות. אבל היום, כאשר מחירי המניות נפלו, גם ערך הביטחונות היה יורד וגם שווי החברות הנרכשות, ואז היינו עלולים להיות בבעיה".

רכשתם את בז"ן לפני כשנתיים. מאז ההנפקה שווי החברה ירד ב-60% האם בדיעבד זו היתה רכישה נכונה?

"מבחינת המחיר העסקה היתה סבירה. נכון ששווי החברה ירד דרסטית, אבל התנאים הפונדמנטאלים לא השתנו משמעותית. הבעיה המרכזית היא בנושא החשבונאות, שגורמת לנו לעתים להפסדים בגלל חישובי מלאי ומרווחים. יחד עם זאת, תזרים המזומנים של החברה נמצא במצב טוב".

האם השמרנות היחסית שהפגנת בשנים האחרונות נבעה מכך שהערכת שהמשבר מתקרב?

"הייתי מודע לכך שאמריקה מאוד ממונפת, שהפרט לא חוסך ושמחירי הסחורות גבוהים, והערכתי שהדולר ייחלש. אולם הייתי משוכנע שהצמיחה בהודו ובסין תחפה על חולשה בארה"ב. לא הערכתי שיהיה משבר חריף כל כך. הסיבה המרכזית לעוצמת המשבר היא שאירופה, ארה"ב ויפן נכנסו ביחד למיתון. המיתון העולמי נובע מהגלובליזציה. אבל מצד שני, בואו לא נטעה, הרבה אנשים עשו הרבה כסף בזכות הגלובליזציה, אז עכשיו הם הפסידו קצת".

ומה לדעתך צפוי בהמשך?

"זה לא סוף העולם, אנחנו לא נחזור עכשיו למכור תפוחים. מי שיש לו אורך נשימה יחיה ולמי שאין לא ישרוד".

מה דעתך על פעילות האוצר במשבר, הוא עושה מספיק?

"אני חושב שהאוצר היה צריך לשדר יותר ביטחון ולא לפחד לבצע פעולות. הבעיה היא שבגלל האווירה שיצר החשב הכללי הקודם באוצר ירון זליכה, הפקידות מפחדת להראות שהיא עוזרת לעסקים וזה בעוכרינו. אין לנו אינטראקציה עם אנשי ממשל כי נוצר פחד, שאם אתה נפגש עם פקיד, אתה מיד מוגדר כמושחת או משחית וזה דבר אידיוטי".

מה לגבי הביקורת שהוטחה בכם על מינוי ניר גלעד לתפקיד מנכ"ל הקבוצה, זאת לאחר שהיה החשב הכללי במשרד האוצר?

"אם הוא היה פקיד ממשלתי אז הוא לא יכול לעבוד יותר בסקטור עסקי? כשהוא עבד במגדל אף אחד התלונן. ההסכם שהוא חתם מולנו כשהוא היה באוצר בוטל על ידי זליכה, כאשר ההסכם החדש היה בכלל טוב יותר עבורנו, אז מה זה בכלל משנה שהוא היה באוצר"?

התוכניות בצים נדחו

אמנם החברה לישראל לא סובלת מרמת מינוף גבוהה, אך גם היא נפגעה מהמשבר הכלכלי. הפגיעה המרכזית היא בחברת הספנות צים, שסובלת ממשבר עמוק המאפיין את כל שוק הספנות. מחירי התובלה הימית צנחו בכ-90% וצים צפויה לסיים את שנת 2008 בהפסד של יותר מ-200 מיליון דולר.

צים נמצאת במצב קשה. מה בכוונתכם לעשות כדי לחלץ אותה מהמשבר בו היא נמצאת?

"צים סובלת מירידה משמעותית בהיקף הפעילות ובמחירים. הסקטורים שצים נמצאת בהם - בעיקר הובלת סחורות - שקעו למיתון מאוד קשה. כתוצאה מזה אנחנו מצמצמים את הפעילות. למזלנו, יש לצים הרבה אוניות שמשתחררות בקרוב מחכירה ואם נחדש את חוזי החכירה של חלק מהן, זה יהיה במחירים הרבה יותר נמוכים. שיטת החכירה היא חיסרון בשוק עולה, אבל בשוק יורד היא יתרון".

האם הקיצוצים יספיקו כדי שהיא תחזור לרווחיות?

"למרות הקיצוצים, לא נצליח לחזור לרווחיות בטווח הקצר. אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה כדי לצמצם את העלויות, אך זה מאוד מורכב. פיטורי העובדים הם צעד הכרחי, אך לא מפחית בצורה משמעותית את ההוצאות, מכיוון שהתחום שלנו מאוד מורכב וכולל סוגי הוצאות רבים ביניהם תשלום לטרמינלים ודלק. במובן הזה, ירידת מחירי הנפט מסייעת לנו".

צים תכננה לבצע תוכנית התרחבות, בהשקעה של יותר ממיליארד דולר, הכוללת רכישה של 12 ספינות. מה מצב התוכנית לאור המשבר?

"אנחנו מטפלים בתוכנית הזו, וחלק מהדברים דחינו ועל חלקם ויתרנו. כל חברות הספנות דוחות את התוכניות בתקופה זו. דברים שתוכננו לשנת 2010, יקרו ככל הנראה רק ב-2012".

האם חברת צים תשרוד את המשבר?

"אם כולנו נחזור לחקלאות, אז החברה לא תצא מזה" (הוא צוחק), "אבל אם כפי שצופים, תוך שנה וחצי תהיה התעוררות ואנשים יחזרו לצרוך אז החברה תצא מזה".

אתה מתחרט שרכשתם את צים?

"לא".

"תותח-על"

חברה נוספת של הקבוצה הנמצאת במצב בעייתי זה זמן רב היא יצרנית הסמיקונדקטורס טאואר . החברה לישראל השקיעה בטאואר עשרות מיליוני דולרים לאורך השנים, ולא רוותה ממנה הרבה נחת, שכן טאואר סובלת עד היום מהפסדים, ולא נראה כי מצב זה עומד להשתנות בתקופה הקרובה.

לאחרונה מונה אמיר אלשטיין, לשעבר משנה למנכ"ל טבע ומנכ"ל אינטל אלקטרוניקה לתפקיד יו"ר החברה. עופר תולה תקוות רבות במינויו של אלשטיין. "אמיר אלשטיין הוא תותח על. היינו גם יחד באותה כיתה. אני מאוד מחזיק ממנו, ואני חושב שעם אדם כמוהו, יש לחברה סיכוי טוב יותר", הוא אומר. "טאואר היא חברה בעייתית, הפועלת בסקטור בעייתי, אבל דווקא המיתון יכניס את הענף לאיזון".

מדוע הענף בעייתי?

"תחום הסמיקונדקטורס גדל בצורה מטורפת בלי לקחת בחשבון חשבונאות נורמלית ורווחים. כל הזמן רצו הלכו לטכנולוגיה הבאה, למוצר זעיר עוד יותר, לפני שמיצו את הטכנולוגיה הקודמת".

מה אתה צופה לטאואר?

"אמיר מזהה בטאואר נישות כאלה שהחברה יכולה לחיות בהן. היא לא תהיה אינטל, אבל יש תחומי פעילות שהיא יכולה לעבוד בהם יפה".

אז החברה לא תיסגר?

"אם החברה תיסגר, זה יהיה רק בגלל מדינת ישראל, שלא עומדת בהתחייבויותיה להשקיע בחברה. (המדינה אמורה להזרים לטאואר כ-60 מיליון שקל) זה מאוד בעייתי שהמדינה לא עומדת בהתחייבויות. איך משקיעים זרים יסכימו להשקיע בישראל כאשר הם רואים זאת? סאנדיסק, שהיתה שותפה שלנו בטאואר, כבר ברחה כי נמאס לה".

אפקט כי"ל

חמורות ככל שיהיו, הבעיות בטאואר ובצים אינן מאיימות על היציבות של החברה לישראל. הסיבה לכך היא חברת כי"ל , שהיא האחזקה המרכזית של הקבוצה. כי"ל נהנתה מגאות חסרת תקדים בשוק הדשנים, והניבה מדי רבעון בתקופה האחרונה רווח נקי של מאות מיליוני דולרים.

יחד עם זאת, בחודשים האחרונים סבל שוק הדשנים מהאטה בעקבות התרסקות מחירי הסחורות והמיתון העולמי. אולם עופר סבור כי מדובר רק בהאטה זמנית. "העולם עדיין בשוק, אבל חקלאים צריכים דשנים. בסין ובהודו, שהן שני השווקים המרכזיים של כי"ל, לא ייתכן מצב שהממשלות ייתנו לחקלאות להיכנס למשבר. הדבר האחרון שאותן מדינות צריכות זה בעיית רעב. אני מעריך שהכמויות שסין והודו ירכשו יהיו השנה דומות לאלו של שנה שעברה".

ובשאר העולם התמונה תהיה פחות ורודה?

"להערכתי, המחירים לא יירדו, זאת מכיוון שהיצרנים השונים הפחיתו את היקפי הייצור. יחד עם זאת, הכמות הנמכרת תפחת. אחת המדינות שבה נראה האטה במכירות היא ברזיל. זאת משום שבשנה שעברה הרבה חקלאים מברזיל קנו סחורה מראש, ואגרו מלאים. אני מעריך שכאשר המלאים יירדו נראה שוב עלייה בביקושים. לכן, המחצית השנייה של השנה תהיה חזקה יותר לכי"ל לעומת הראשונה".

"העיתונות לא מפרגנת לבטר פלייס"

חברת בטר פלייס היא הבייבי של עופר. החברה לישראל התחייבה להשקיע 100 מיליון דולר בחברה זו, סכום לא מבוטל, וכן עופר ספנות, חברה פרטית של המשפחה משקיעה עוד כ-30 מיליון דולר. כאשר עופר מדבר על מיזם התשתיות למכונית החשמלית ("אנחנו לא מייצרים מכונית חשמלית אלא תשתית לכלי הרכב החשמליים"), הוא מתמלא בהתלהבות. נראה כי הוא באמת מאמין בחברה ובסיכויי הצלחתה, וזאת למרות לא מעט סקפטיות שמעורר המיזם.

"העיתונות הישראלית מאוד לא מפרגנת למיזם, ולא מפרגנת לממשלת ישראל, שהיתה הראשונה בעולם שאמרה בוא נעשה זאת בישראל", אומר עופר.

ממה אתה חושב שנובעת הסקפטיות?

"לאנשים קשה לתפוס את נושא המכונית חשמלית, אבל זה עניין של מודעות. כשיהיו מכוניות חשמליות. המודעות לזיהום האוויר תגדל. היום כי לא רואים עדיין מכוניות חשמליות אז מתייחסים בסקפטיות. אבל כשיראו בעיניים יגידו איך לא חשבו על זה קודם".

האם ירידת מחירי הנפט ל-40 דולר לחבית לא מקטינה את האטרקטיביות של המכונית החשמלית?

"הנפילה במחירי הנפט לא משנה. ראשית, גם במחירי הנפט הנוכחיים המחיר לק"מ הכי זול הוא במכונית החשמלית. חוץ מזה, כל אחד יודע שכשהמצב הכלכלי ישתפר מחירי הנפט יעלו".

אז המשבר לא מעיב על התוכניות?

"המשבר הכלכלי לא שינה את התוכניות, להיפך, הממשלות מאוד מעוניינות להגביר את הקצב של הפרויקט. הממשלות הציבו יעדים בתחום התשתיות, ורוצים לקדם אותם כמה שיותר מהר כדי ליצור מקומות עבודה. כמו כן, הממשל של אובמה משדר היום ירוק, ואנשי הממשל אומרים שאובמה הוא הכי ירוק בממשל".

ומה לגבי בעיות טכניות הקשורות למיזם כמו משך הזמן שהבטריה תוכל להחזיק מעמד?

"נמאס לנו שמנסים להתקיל אותנו בשאלות טכניות. אין פה בעיה טכנית. צריך להסתכל על המיזם כעובדה: זה לא האם אפשר, זה קיים".