בית המשפט העליון ביטל היום (ב') את החלטתה של שופטת המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשיך, להוציא צו לפירוק חברת ערבות פיתוח הנגב והשפלה שבשליטת אנשי העסקים אביב אלגור ואיאן דייויס. הוא החליט לדחות את בקשתו של יוסף מנור למתן צו פירוק לחברה.
בינואר 2004 נחתם הסכם בין הצדדים, המתייחס לאחזקותיו של מנור במניות חברת ויטה-פרי הגליל . בהתאם להסכם הודיע מנור לערבות כי הוא מממש את האופציה שניתנה לו מסוג PUT לכפות עליה לרכוש את מניותיו בתמורה לכ-6.6 מיליון שקל. ערבות התחייבה לשלם את התמורה ב-3 תשלומים.
בפברואר 2006 הגיש בנק לאומי בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת-רגל נגד מנור, ובעקבות כך הודיעה ערבות כי האופציה שלו בטלה. זאת, בטענה כי לפי ההסכם על המניות להיות "נקיות מכל חוב, התחייבות, עיקול, שעבוד, או זכות צד ג' כלשהי". כעבור כ-3 שבועות נמחקה בקשת פשיטת הרגל נגד מנור. לאחר שערבות לא נענתה לדרישת מנור לשלם לו את התשלום הראשון עבור המניות בסך כ-2.2 מיליון שקל, הגיש מנור למחוזי בתל-אביב בקשה למתן צו לפירוקה. אלשיך נענתה לבקשה לפני כשנתיים, בנימוק כי מדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת.
שופטי העליון, אשר גרוניס מרים נאור ואסתר חיות, החליטו לדחות את הבקשה למתן צו פירוק. לדבריהם, אין זה נכון לקבוע במסגרת הליך הפירוק האם עצם העובדה שהיתה תלויה נגד מנור בקשת פשיטת-רגל, משמעה שהמניות לא היו נקיות מזכות של צד ג'. הם קבעו כי די בכך שבמועד הקבוע לתשלום הראשון היתה קיימת אי-ודאות בכל הנוגע למניות בעוצמה כזו, שיש לקבוע שהמחלוקת על החוב היתה כנה, ולפיכך לא היתה הצדקה למתן צו פירוק.
עוד ציינו השופטים כי לא הוכח בפועל שהחברה חדלת פירעון. ערבות יוצגה בידי עוה"ד זוהר לנדה ורמי קסלר. (ע"א 312/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
