לא רק ישראמקו: חברות נוספות בשוק חיפושי הנפט והגז שכדאי לשים עליהן עין

אולם לפני כשבועיים הגיע סוף-סוף משב רוח מרענן מכיוון הים, והפיח מעט חיים בשוק המניות של אחד העם. תגלית הגז בקידוח תמר, והפרסומים לפיהם נמצאו בקידוח שממערב לחיפה כמויות שיוצרות פוטנציאל מכירות של מיליארדי דולרים, הטיסו את מניות החברות השותפות בקידוח ובראשן ישראמקו , במאות אחוזים.

התגלית הזו, והזינוקים שנרשמו בעקבותיה במניות המשתתפות בקידוח, עוררו עניין מחודש בחיפושי הנפט והגז בארץ, ולא רק אצל המשקיעים הישראליים. גם בקרב חברות בינלאומיות העוסקות בתחום נרשם לאחרונה עניין ער.

מניות מגזר הקידוח, יחד עם מניות נוספות הפעילות במגזר, רשמו עליות של מאות אחוזים, וריכזו מחזורי מסחר גבוהים.

כך, לדוגמה, אתמול והיום ריכזה מניית ישראמקו, שעלתה מתחילת השנה ב-698%, את מחזורי המסחר הגבוהים ביותר בבורסה, כשביום המסחר הנכחי היא ריכזה מחזור של 165 מיליון שקל.

עד לא מזמן סקטור חיפושי הנפט והגז נחשב לזניח בבורסה של תל-אביב. לאחר שנים של קידוחים ללא תוצאות, התייאשו רוב המשקיעים מהחלומות על התעשרות מהירה, ומניות החברות העוסקות בתחום דשדשו זמן רב במחזורי מסחר זעומים.

תגלית הגז בתמר הפכה, כאמור, את המגזר לאופנתי. הפופולריות של מניות המגזר בולטת במיוחד בתקופה הנוכחית על רקע המצב בשוק, ופגיעתו של המשבר הכלכלי הקשה ברוב החברות. אין ספק, עיסוק בחברות שהשנים הקרובות דווקא נראות חיוביות מבחינתן, הוא ללא ספק שינוי מרענן.

המעניין בטרנד הנפט והגז הוא שהוא מגיע על רקע הבריחה הכמעט היסטרית מכל מה שמריח מסיכון. זאת בעוד השקעה במגזר הקידוחים היא כזאת שכידוע טומנת בחובה סיכון גבוה במיוחד. במובן מסוים, השקעה מן הסוג הזה מזכירה השקעה בחברת סטראט-אפ: אם החברה תצליח הרווחים יהיו גבוהים, אם היא תיכשל הכסף כולו יירד לטמיון.

הפוטנציאל בהשקעה במניות הקידוח הוא אמנם אדיר, ועדיין, כדאי לזכור כי אם העליות החדות במניות המגזר יימשכו מבלי שיירשמו גילויי גז נוספים, גם כאן עלולה להיווצר בסופה של דבר בועה. במקרה כזה, כמו תמיד, הפיצוץ יהיה כואב, והמשקיעים ייספגו הפסדים כבדים.

המכנה המשותף לכל האנשים העוסקים בתחום עימם שוחחנו הוא האופטימיות שלהם, שכמובן התחזקה לאור התגלית החשובה האחרונה. נדמה כי האכזבות המרובות שהיו בעבר מנת חלקו של התחום נשכחו במהירות, וגם המנטרה המקובלת של רבים מהמשקיעים בשנים עברו לפיה "נפט יש רק בבורסה", לא נשמעת כעת. "במקצוע שבו רק אחד מתוך עשרה קידוחים מצליח, חייבים להיות אופטימיים", מסביר איתן אייזנברג, הגיאולוג הראשי של שותפות חיפושי הנפט והגז, רציו - אחת מהחברות הציבוריות שעוסקות בתחום קידוחי הגז, ומקוות שיום אחד גם להן יאיר המזל פנים.

אז מי הן החברות הנוספות שפועלות בתחום - מלבד אלה מקבוצת דלק ומקבוצת אקויטל (ישראמקו) המשתתפות בקידוח תמר - ומקוות יום אחד למצוא את ה"תמר" הבא? "גלובס" ממפה את המגזר.

גבעות - למודת אכזבות

שותפות גבעות עולם הוקמה ב-1993, וגייסה באותה שנה 14 מיליון דולר בשתי הנפקות. במשך השנים עיקר פעילותה התמקד בפיתוח שדה הנפט "מגד", שנמצא באזור ראש העין, ומשנת 1994 נעשו באזור מספר קידוחים. בקידוחים מגד 2 ו-3 דיווחה החברה על סימני נפט וגז, אולם בסופו של דבר הקידוחים ננטשו.

בקידוח האחרון, מגד 4, שבוצע בשנים 2004-2003, הפריזה החברה בהערכותיה בכל הנוגע לפוטנציאל הגלום בקידוח, ובמספר הודעות לבורסה נקבה בהערכות שונות. בתחילה היא העריכה שבאתר טמון פוטנציאל הפקה של 100 מיליון חביות, או 900 חביות ליום, אך בשלב מסוים ביקש משרד התשתיות מהשותפות למתן את הודעותיה בנושא, עד תום הבדיקות. הסוף היה מאכזב למדי, כשבאוקטובר 2005 הודיעה גבעות כי הפסיקה את הקידוח באתר.

כעת עומדת החברה לבצע קידוח נוסף, מגד 5, בעומק של 5000 מטר, ויתכן שאף תבצע קידוח נוסף שייקרא מגד 6. לאחר תקופת המתנה למכונת הקידוח של לפידות, הגיעה לאחרונה המכונה לארץ, ובשבועות הקרובים הקידוח צפוי להתחיל.

יתרת המזומן של גבעות מושקעת בפיקדונות צמודי מט"ח, ובסוף הרבעון השלישי היא הסתכמה ב-19.8 מליון שקל. בדו"ח האחרון ציינה השותפות שאמצעיה הכספיים אינם מספיקים לביצוע כל הפעולות המתוכננות על ידה, וכי היא תצטרך לבצע הנפקות נוספות על מנת לממן את ביצוען.

בהתאם, הוגשה בינואר האחרון טיוטת תשקיף מדף לרשות ניירות ערך, לצורך גיוס כסף עתידי. אמנם בימים כתיקונם סביר להניח כי החברה הייתה מתקשה בגיוס, לאור מצבו הרעוע של שוק ההון, אולם כעת, לאחר הגילוי בתמר, יתכן שהמשימה תעלה יפה. *

זרח - חברה שמרנית בתחום מסוכן

שותפות זרח נוסדה ב-2006, והיא חברת בת של גינקו חיפושי נפט. בנובמבר 2006 גייסה זרח מהציבור 23.6 מיליון שקל, כשהכסף שגויס יועד לביצוע קידוח יבשתי באזור ים המלח. הקידוח במקום נקרא "צוק תמרור 4", והוא נמצא קרוב מאוד לקידוחי זוהר, בהם נמצא שדה גז גדול בשנות השבעים. "היעד שלנו בקידוח צוק תמרור 4 הוא נפט, אבל אף פעם אי אפשר לדעת מה יימצא", אומר קרמין.

לזרח לקח זמן עד שהקידוח אושר. רשות שמורות הטבע והגנים הערימה קשיים על הקידוח, כיון שהוא נמצא בשמורת הטבע של מדבר יהודה, והיה חשש כי ייגרם נזק סביבתי לשמורה. לאחר למעלה משנה של משא-ומתן, נתנה רשות שמורות הטבע את הסכמתה לביצוע הקידוח, בכפוף למספר הגבלות, בהם ביצוע הקידוח רק בחודשי הקיץ.

בעבר בוצעו קידוחים באזור צוק תמרור, אולם אלה לא הניבו תוצאות ממשיות. ברישיון "צוק תמרור" מחזיקה זרח 50%, כאשר שותפה לקידוח הוא יצחק תשובה, באמצעות החברות דלק קידוחים ואבנר, שמחזיקות ב-25% מהרישיון כל אחת.

ישנן חברות קידוח שמשקיעות את כספי ההנפקה בשוק ההון, עד שהן נזקקות להם. אבל בזרח לא נהגו כך. "כל הכסף שלנו נמצא בפיקדונות דולריים בבנק", אומר רמי קרמין, מנכ"ל ויו"ר החברה, שמסביר כי ההצלחה של החברה עד כה נובעת משמרנותה. "לא השקענו במניות ובאיגרות חוב, ולמרות שהפיתויים היו גדולים, היינו שמרנים. עלות הקידוח ב'צוק תמרור' נאמדת בכ- 4-6 מיליון דולר, ויש לנו את האמצעים הכספיים לבצע את הקידוח". זה צפוי לצאת לדרך בקיץ הקרוב.

מלבד "צוק תמרור", מחזיקה זרח בשני רישיונות נוספים: רישיון מאיה שנמצא גם הוא באזור ים המלח, ורישיון יושי באזור כרם שלום, סמוך לגבול עם מצרים ורצועת עזה.

"ברישיון מאיה מסתמן מבנה שעשוי להכיל גז, ואנו בודקים אותו עכשיו ביחד עם המחלקה לגיאופיזיקה של אוניברסיטת תל-אביב", אומר קרמין. לאחרונה אישר הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות את תוכנית העבודה ברישיון, ובמידה שהכול ילך כמתוכנן, התחלת הקידוח, בעומק של 2 ק"מ, צפויה לצאת לדרך עד חודש יוני 2010. ברישיון יושי, הנמצא בבעלות מלאה של זרח, נעשים קידוחים בעומק רדוד ביחס לקידוחים האחרים.

"כשהחזרנו את סיני למצרים, חיפשנו בנגב המערבי מקומות עם מבנים גיאולוגיים דומים, שיכולים ללכוד ולהכיל בתוכם גז. עשינו הרבה בדיקות, וביצענו שני קידוחים: בקידוח הראשון, כרם שלום 1, נמצא גז בכמות קטנה. בכרם שלום 2 - הקידוח לא הצליח", אומר קרמין.

כעת החברה מעוניינת לבצע את קידוח נוסף, כרם שלום 3, אלא שהאזור שנמצא כאמור בסמוך לגבול עם רצועת עזה, הפך לבעייתי בשל המצב הביטחוני, ולא ניתן לבצע בו את הקידוח כעת.

"בעקבות שני הקידוחים הראשונים הבנו את המפה הגיאולוגית, והגענו למסקנה שיכול להיות מבנה גז באזור שבו אנו רוצים לבצע את קידוח כרם שלום 3. קידוח מהסוג הזה הוא קצר, ומשך הזמן שלו הוא כשבוע", הוא מסביר.

במקביל, בהנפקה שנערכה לפני כשלוש שנים הונפקו גם שתי סדרות של כתבי אופציה, שתאריך הפקיעה המקורי שלהן כבר חלף, אולם החברה האריכה את תוקפן מספר פעמים. "אם יהיה צורך, נאריך את כתבי האופציה בתקופה נוספת ככל שיידרש, עד אחרי ביצוע קידוח צוק תמרור. הקידוח הזה הוא המבחן העליון והמרכזי של החברה, ולצורך זה היא קמה וגייסה כסף מהציבור", אומר קרמין.

לפידות חלץ - הנכס העיקרי כרגע: קופת המזומנים

לפידות חלץ היא חברה בת של לפידות - קבלן הקידוחים היבשתי המרכזי בישראל, שנמצא בבעלות יעקב לוקסמבורג. לפידות חלץ מפיקה היום 25 חביות נפט ליום משדה חלץ, שנמצא ברישיון אירוס.

לפני כשנה אישר הממונה על ענייני הנפט בקשה משותפת של לפידות חלץ ושל אווניו, המחזיקים ב-50% מרישיון אירוס כל אחד, תוכנית פיתוח של אזור הרישיון הכוללת שיקום, בדיקה וכניסה ל-7 קידוחים נוספים. לפידות והשותפה אווניו היו צריכות להגיש דו"ח מסכם עם פוטנציאל הנפט הקיים בשטח הרישיון בתחילת ינואר האחרון, ואם אכן הוגש דו"ח כזה הוא לא פורסם לציבור, והודעה בגינו לא הועברה לבורסה.

רישיון נוסף שיש לחברה הוא רישיון שרית, בו שותפה גם רציו. תוקף הרישיון הוארך עד לחודש נובמבר 2009, ולפי הוראת הממונה על ענייני הנפט, על השותפות להתחיל בקידוח אשדוד 3 שבשטח הרישיון עד לאמצע ספטמבר.

בעבר קיבלה החברה רישיון לבצע פעילויות קידוח ובדיקת היתכנות טכנולוגית והנדסית בתחום פצלי השמן, אולם היא לא ביצעה פעולות ממשיות בתחום, והרישיון פקע. בכל מקרה, במחירי הנפט הנוכחיים ספק אם קיימת כדאיות כלכלית בהפקת נפט מפצלי שמן.

בעוד הפעילות בתחום החיפושים נעשית בעצלתיים, החברה האם, לפידות, פועלת באינטנסיביות ורוכשת בהתמדה מניות של לפידות חלץ. הסיבה העיקרית לכך היא קופת המזומנים של לפידות חלץ, שכשמיטב המסורת גייסה כשאפשר היה ולא כשצריך, ובנובמבר 2006 הכניסה לקופתה כ-19 מיליון שקל. הנכס העיקרי של החברה הוא המזומנים שבקופתה, שהסתכמו בכ-65 מיליון שקל בסוף הרבעון השלישי. *

רציו - רישיון קידוח בסמוך ל"תמר"

שותפות רציו הוקמה ב-1993 על-ידי שלושה אנשים: ליגד רוטלוי, ישעיהו לנדאו ואיתן אייזנברג. אייזנברג (72) נמצא בתחום משנת 1960, וצבר ניסיון בינלאומי רב בתחום. מאז הקמת רציו הוא משמש כגיאולוג וכקואורדינאטור של החברה.

כבר בשנת הקמתה גייסה החברה בשתי הנפקות כשלושים מיליון שקל, לצורך קידוח באתר גן יבנה 4. על-אף שבמקום התגלו סימני נפט, הקידוח הסתיים ללא ממצאים, ואת 1994 סיימה החברה בהפסד של 17.5 מיליון שקל.

מאז הספיקה רציו לבצע מספר לא קטן של קידוחים, וגם ביצעה הנפקות זכויות על מנת לממן אותם, אבל נפט או גז בכמות מסחרית לא נמצאו. יתרת ההפסד שנצברה בחברה לאורך השנים נאמדת בכ-90 מיליון שקל.

כיום יש בידי שותפות רציו 4 רישיונות, כאשר את מירב תשומת הלב מרכז רישיון "רציו ים", שנוגע לשטח הממוקם מדרום-מערב לאזור הקידוח של תמר.

השלב הבא ב"רציו ים" הוא ביצוע בדיקה ססמית תלת-מימדית, שתיערך בשנה-שנתיים הקרובות. במידה שהתוצאות יצביעו על סיכוי סביר למציאת גז, והכל יתקדם לפי התוכניות, אמורה החברה לבצע בתוך כשנתיים קידוח במקום.

למעשה, רציו הייתה קרובה למדי להיות שותפה גם בקידוח תמר. "נכנסו פעמיים למשא ומתן כדי להיכנס לשותפות בקידוח תמר 1, אבל המגעים לא הבשילו לידי עסקה", אומר אייזנברג. "אנחנו מאמינים בשטח, ולכן לקחנו בסמיכות לו שטח גדול כל-כך בהיתר מוקדם".

הבעיה המרכזית של רציו נוגעת למשאביה הכספיים, כשעד כה השקיעה החברה ברציו-ים כמיליון דולר. "כשראינו שאנחנו לא עומדים בעלויות הבדיקה, צירפנו שותפים, בהם חברת נובל, שהם המפעיל הכי טוב שיש", אומר אייזנברג.

עוד לפני הכנסת השותפים ניסתה רציו לבצע הנפקת זכויות, כדי לגייס כספים. ההנפקה התבצעה בדצמבר האחרון, אז מניות הקידוחים עדיין לא היו פופולריות, ונרשמו בה 11 הזמנות בלבד. בהתאם לכך, רציו גייסה באמצעות המהלך רק כ-750 אלף שקל - כ-12.5% מהיקף הגיוס עליו בנתה.

לאור תוצאות ההנפקה, נאלצה רציו להפחית את חלקה ברישיון ב-10%, ושאר הזכויות עברו ללא תמורה ליתר השותפים ברישיון. כעת נובל אנרג'י היא בעלת האחזקות הגדולות ברציו ים עם 39.6%, דלק קידוחים ואבנר יה"ש מחזיקות 22.7% כל אחת, ואילו רציו מחזיקה ב-15%.

ההכרזה על קידוח תמר כתגלית גז, שינתה את מצבה של החברה. התעניינות בה גדלה, ומניית החברה, שנסחרת זמן רב ברשימת השימור, טיפסה ב-360% מתחילת השנה, והגיעה לשווי של 43 מיליון שקל.

התקווה הפיננסית הגדולה של רציו טמונה כעת בכתבי האופציה שלה. השותפות הנפיקו, בשתי הנפקות, כמות גדולה של אופציות, ומחיר המימוש שלהן כיום הוא 4 אגורות. מחיר המניה עומד כיום על 4.6 אגורות.

אם שער המניה יעלה מעבר למחיר של 5 אגורות, תיכנס האופציה לכסף ותהיה כדאיות בהמרה למניות. רציו הנפיקה, כאמור, 5.9 מיליארד אופציות, ולכן במידה שכל כתבי האופציה יומרו למניות החברה, הדבר צפוי להכניס לקופת השותפות 237 מיליון שקל, כאשר בעלי המניות הקיימים בה ייאלצו לספוג דילול של כ-87%.

אם ההמרה של כתבי האופציה אכן תתבצע בסופו של דבר, הכסף שייכנס לקופת השותפות יוכל לשמש אותה לפיתוח הרישיון ולביצוע הבדיקות והקידוחים בו.

מלבד רישיון רציו-ים, לשותפות רציו ישנם שלושה רישיונות נוספים. "אני מצפה לרזרבות שיימצאו ברישיונות רציו-ים, שיצדיקו את התקווה שלנו במשך השנים", מסכם יגאל לנדאו, מנכ"ל משותף ברציו.