בניגוד להנחה הרווחת, החוק אינו אוסר להעסיק עובדים ביום הבחירות. לשון החוק מגדירה את יום הבוחר כיום "שבתון", מבלי להעניק לכך פרשנות נוספת. לוואקום המשפטי הזה נכנסו עם השנים בתי הדין לעבודה, וקבעו במספר פסיקות כי אם עובד הסכים מרצונו לעבוד ביום הבחירות, הוא רשאי לעשות זאת.
גם בעניין שכרו של העובד ביום הבחירות אין כל קביעה מפורשת בחוק, אולם מרבית הפסיקות קבעו כי יש לשלם שכר בגובה 200%. פסיקות אחרות קבעו כי ניתן לשלם לעובד על יום עבודה רגיל, אולם להוסיף לו יום חופשה נוסף בשנה.
מי שעובד בענפים שהוגדרו "כשירותים חיוניים", אינו זכאי לפי הפסיקות לתשלום מיוחד. מדובר בשירותי תחבורה, תקשורת, חשמל, מים, דלק, הובלת מזון, שירותי קבורה ומפעלי חרושת שהייצור בהם מוכרח לפעול ברצף. עם זאת, אותם מפעלים חיוניים, השייכים להתאחדות התעשיינים, יצטרכו לשלם לעובדיהם 200% על יום הבחירות, לפי חוזר מיוחד שהוציאה התאחדות.
לפי עו"ד הילה פורת, מומחית לדיני עבודה, ועדת הבחירות התירה את העבודה גם במסעדות, בתי-קפה, בתי-מלון, בתי-קולנוע ובתי-תיאטרון. גם עובדים אלה לא זכאים לתשלום מיוחד.
לפי ההערכות, יום הבחירות יעלה לתעשייה הישראלית כ-225 מיליון שקל. (סקר שביצעה התאחדות התעשיינים מלמד כי 53% ממפעלי התעשייה יהיו סגורים ביום הבחירות, 43% יעבדו באופן חלקי ואילו רק 4% יעבדו באופן מלא). לעומת זאת, נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, העריך כי סך הפדיון של ענפי המסחר והשירותים יהיה גבוה בכ-200% מהממוצע היומי. לדבריו, סך הפדיון של יום זה יעמוד על כ-1.2 מיליארד שקל, ואילו מספר העובדים צפוי לעלות בכ--5%".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
