המאגרים של קרנות ההון סיכון מתחילים להתייבש: "עצירה כמעט מוחלטת במימון לחברות בסבבים הראשונים של הגיוס"

מנהלי חברות הון סיכון וסטארט-אפים בבריטניה טוענים שהתקופה הנוכחית גרועה אפילו מזו שהייתה אחרי אסון התאומים ב-2001 ; מסתבר שלקרנות יש פחות הון משנהוג לחשוב

יזמי הון סיכון יכולים להודות לסדרת הטלוויזיה Dragons' Den ("מאורת הדרקונים", או בגרסתה העברית - "הכרישים"). היא הפכה את התעשייה שלהם לסקסית יחסית בעשור שחלף מאז פקיעת בועת הדוט.קום. אבל אפילו הקבלות שלו כדרקון לשעבר לא עזרו לדאג ריצ'רד, יזם ואנג'ל, כשניסה לגייס הון ל-Trutap, רשת חברתית של טלפונים סלולריים שהוא נמנה עם מייסדיה.

"נאלצתי לצמצם את החברה חזרה למימדי הליבה שלה, ואצטרך כנראה למכור אותה לקבוצה זרה", הוא מספר. לריצ'רד אין ספק: המימון לחברות שנתמכות על-ידי הון סיכון התייבש לחלוטין. "יש עצירה כמעט מוחלטת של מימון לחברות סטארט-אפ בסבבים הראשונים של גיוסי ההון", הוא אומר.

בשנה שעברה הנתון בבריטניה ואירלנד היה בעלייה עדיין, אבל זו נבעה בעיקר מהמשך השקעות בחברות שכבר קיבלו הון סיכון. מגמה זו לא יכולה להמשיך להחזיק מעמד כששוק המניות מקרטע.

התעשייה הזו נערכת להאטה חריפה. אריק בייקר, מייסד ומנכ"ל Viagogo, אתר החלפת כרטיסים, גייס בסוף השנה שעברה 15 מיליון דולר ממשקיעי הון סיכון שכללו את אינדקס ונצ'רס ואת הטניסאים אנדרה אגאסי ושטפי גראף, והוא סבור כי "הסביבה הנוכחית גרועה משהייתה אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר 2001".

כאשר משבר האשראי היכה, המשקיעים נסוגו מהשקעה בקרנות הון סיכון. סקר שנערך בקרב 80 חברות הון סיכון על-ידי Populus גילה, כי שני שלישים מהמשיבים סברו שאקלים גיוס ההון הוא הקשה ביותר בעשור האחרון. שביעית מהמשיבים ענו שהם כלל לא ניסו לגייס הון, בידיעה שהסביבה מאתגרת מדי.

כמה חברות טכנולוגיה מבטיחות מתקשות מאוד לגייס כספים, מה שגורם להן לשקול אופציות נוספות. לדוגמה, Artimi, יצרנית מוליכים למחצה למכשירים סלולריים מקיימברידג' שבבריטניה, מוזגה בשנה שעברה בשקט עם מתחרתה האמריקנית, על ידי אנשי הון סיכון שתמכו בשתיהן.

מאין תבוא העזרה?

ריצ'רד מ- Trutapסבור שאפילו אם קרנות ההון הסיכון נשארו עם די "אבק שריפה יבש" בקרנות, הן עשויות להתקשות להשקיע אותו. הקרנות עלולות לגלות שברגע שהן קוראות לכסף נוסף מהמשקיעים שלהן עצמן, אלו לא יכבדו את ההתחייבויות - כך לפחות הודיעו מראש חלק מהמשקיעים.

ריצ'רד אנטון, שותף באמדאוס קפיטל, אומר כי "מעט הון בלבד נשאר לקרנות, ולכן הן רותמות את המשאבים העצמיים שבידן כדי לתמוך בחברות הפורטפוליו הקיימות שלהן". רק במקרים נדירים, יכולות קרנות ההון סיכון לתמוך בחברות חדשות.

אנדי מקלפלין, ממייסדי חברת Huddle הבריטית לשיתוף קבצים מקוון, אומר שהוא רואה סביבו לא מעט חברות טובות שמצמצמות בצורה מאסיבית את הפעילות שלהן, או אפילו נסגרות.

זה לא מפתיע בתקופות אלו: 80% מ-1,100 החברות שנתמכות על ידי הון סיכון בבריטניה עדיין מפסידות כספים, ולרבע מהן אין כל הכנסות, כך שהן זקוקות למזומנים כדי לשרוד.

לורד דרייסון, שר המדע והחדשנות הבריטי, קרא באחרונה להסיט תקציב של מיליארד ליש"ט לתחום כדי לטפל במחנק הנזילות בתעשיית ההון סיכון. ואולם, התקדימים להשקעה ממשלתית בהון סיכון לא מעודדים. רוב קרנות ההון סיכון סירבו בעבר להשקעות מצד קרנות של האיחוד האירופי בבריסל, מפני שמדובר בתהליך ביורוקרטי מדי.

ואולי זה באמת מה שצריך לקרות - לדברי כמה קרנות הון סיכון מובילות שגייסו באחרונה כספים חדשים, ביניהן אקסל פרטנרס ואינדקס ונצ'רס, כישלונות עסקיים הם חלק בלתי נפרד מהתעשייה ה"דרוויניסטית" שלהן. "יש המון קרנות קטנות בבריטניה שאין להן מסה קריטית כדי לשרוד בשוק של היום", אומר קווין קומולי מאקסל פרטנרס.