אקירוב: "העיקול שהוטל לבקשת הילטון נועד לבייש את אלרוב ולפגוע בערך מניותיה"

קבוצת אלרוב שבשליטת אלפרד אקירוב טוענת כי המטרה האמיתית של הילטון ישראל בהטלת עיקול זמני על נכסי החברה הציבורית אלרוב נדל"ן היתה "לבייש את אלרוב, לפגוע במוניטין שלה, בערך מניותיה, בתקציבה ובתזרים השוטף שלה, להלך עליה אימים, לייצר כותרות שליליות בתקשורת בקשר עימה ולגרום לה נזקים". זאת, לדברי אלרוב, רק כיוון שהיא "העזה לעמוד על זכותה ולבקש לבטל את פסק הבוררות שניתן נגדה שלא כדין".

באמצעות עוה"ד עופר צור ונועם רונן ועוה"ד רם כספי וגד טיכו, ביקשה היום (ד') אלרוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב לבטל את העיקולים הזמניים שהטיל לפני כשבוע בית המשפט במעמד צד אחד על נכסי אלרוב נדל"ן ומלונאות ואלרוב מלונות יוקרה שבשליטת אקירוב עד לסכום של 97 מיליון שקל. זאת, לבקשת הילטון ישראל, במטרה להבטיח שאלרוב תשלם את 20 מיליון הדולר שנפסקו לטובתה בבוררות ביניהן.

הבורר, ד"ר רלי לשם, קבע כי אלרוב הפרה הסכם ניהול למלון היוקרתי "מצודת דוד" (לשעבר הילטון ירושלים). אלרוב ביקשה לבטל את פסק הבורר, בטענה כי רק לאחר שניתן התגלה לה על ניגוד עניינים לכאורה בו היה מצוי הבורר.

"בקשה חסרת אחריות"

הילטון טענה בבקשת העיקולים כי חוות-דעת מומחה של רו"ח אלי עקביה, שניתח את דו"חותיה הכספיים של אלרוב נדל"ן, קובעת כי מצבן הכלכלי של אלרוב נדל"ן ואלרוב מלונות בכי רע, וקיים חשש ממשי שהילטון תיתקל בקשיים ממשיים בגביית סכום פסק הבוררות.

רו"ח עקיבה מצא כי לאלרוב נדל"ן הון חוזר שלילי, וללא צעדים מתאימים - החברה תגיע למצב של חדלות פירעון. הוא ציין כי כבר כיום אלרוב נדל"ן שרויה בהפסדים כבדים, ופסק הבוררות כמעט ומכפיל את הפסדיה.

אלרוב טוענת כעת בתגובה כי קביעתו של "המומחה" מטעם הילטון "קלוטה מן האוויר". לדבריה, בקשת העיקולים חסרת אחריות, כיוון שאלרוב נדל"ן הינה בעלים של נכסים מניבים ברחבי העולם הנאמדים בלמעלה מ-3.5 מיליארד שקל, והונה העצמי עומד על כ-905 מיליון שקל.

בנוסף, לדבריה, חברת מדרוג מקבוצת מודיס הבינלאומית מדרגת נכון להיום את חוסנה בדירוג A3, ובנק הפועלים, המכיר מקרוב את פעילות ונכסיה, אישר לבקשת אלרוב כי "בהסתמך על היכרותנו עם אלרוב נדל"ן ועם היקף פעילותה, אנו מעריכים כי אם תידרש - ביכולתה כיום להעמיד מקורות לתשלום כספים לצורך קיום התחייבויותיה לפי פסק בורר בהיקף כספי של 84 מיליון שקל".

תביעת נזקים

לדברי אלרוב, בקשת העיקול אינה מגלה ראיות מהימנות לכאורה לחשש "להכבדה" או "לאי יכולת" מצד אלרוב לשלם את פסק הבוררות או ל"הברחת נכסיה". אלרוב גם טוענת כי יש לבטל את העיקול זמני בשל השיהוי של יותר מ-7 שנים בהגשת הבקשה; ובשל הנזקים שנגרמים לה מהעיקול.

לחילופין, אם לא יבוטל העיקול הזמני, מבקשת אלרוב מבית המשפט להורות להילטון ישראל להפקיד במזומן או בערבות בנקאית בלתי מותנית סך של 10 מיליון דולר להטבת נזקיה של אלרוב בגין העיקול, למקרה שהוא יפקע או יבוטל. כמו כן, בית המשפט מתבקש להותיר את ההתחייבות העצמית והעירבון שהפקידה הילטון, שכן לטענת אלרוב היא מתכוונת לתבוע מהרשת את נזקיה.

בנוסף מבקשת אלרוב להורות על העמדת ערבות צד ג' של הילטון העולמית. זאת, לדבריה, כיוון שהערבות העצמית שהפקידה הילטון ישראל כתנאי מוקדם להטלת העיקולים אינה ברת תוכן, כיוון שאין לה נכסים משמעותיים.

אלרוב מציינת כי תיק ניירות הערך שלה בשווי של כ-45 מיליון שקל איבד כתוצאה מהטלת העיקול למעלה מ-4.5 מיליון שקל. זאת, כיוון שהעיקול מונע מכירת ניירות ערך או קבלת אשראי נגדם וכן מונע תגובה לתזוזה בשוויים. (הפ 3/09).