חשש כבד במערכת הביטחון: ממשל אובמה עושה צעדים ראשונים לקיצוץ בתקציבי הסיוע הביטחוני

ההערכה היא שאין מדובר בעניין פוליטי-מדיני אלא בהקפדה רבה יותר של הממשל החדש על הכללים, לצד עומס כספי גדול ביותר נוכח הגירעון האמריקני וסכומי העתק המועברים להצלת המשק.

מיד עם כניסת הממשל האמריקני החדש, עוד לפני הבחירות בישראל, ביקש הממשל הנכנס מממשלת ישראל לא לעשות בינתיים שימוש בכספי הערבויות האמריקניות שנותרו, כ-3.6 מיליארד דולר, במהלך גיוס ההון העכשווי של המדינה, עד לגיבוש עמדת ראשי הממשל.

בימים האחרונים הודיע משרד ההגנה האמריקני למדינות המקבלות סיוע צבאי כי יש להקפיד על כך שהסיוע כולו יופנה אך ורק לרכישת כלי נשק, ורק אמריקניים. יצוין כי הנחיה המגבילה כספי סיוע לרכישת נשק בלבד היתה קיימת כל השנים אולם ממשלים קודמים אפשרו להשתמש בחלק נכבד מהכסף לרכישה בארה"ב של ציוד שאיננו נשק, בכלל זה אמצעים לוגיסטיים, כלי עבודה לסדנאות הצבאיות, טנדרים, ציוד נלווה, מחשבים, דלק, טקסטיל, מזון ועוד.

כמו כן אפשרו לישראל להמיר בכל שנה כרבע מסכום הסיוע, כ-300 מיליון דולר, לשקלים לשם רכישות ובעיקר מימון פיתוח אמצעי לחימה בישראל, חלקם פיתוחים משותפים עם האמריקנים כמו טיל החץ.

משרד הביטחון העביר בימים האחרונים מכתב ליחידות צה"ל ובו הנחיה לשקול מחדש כל רכישה מתקציב הסיוע, לקיים דיווח קפדני של הרכישות ולא לבצע בינתיים כל הזמנה שאיננה נשק הגנה או התקפה ברור.

גם אם אין מדובר בצעד ראשון לקראת קיצוץ תקציב הסיוע הצבאי, וההנחיה האמריקנית תישאר רק בגדר דרישה לרכוש בכל הכסף אך ורק כלי נשק, המשמעות היא פגיעה קשה בתעשיות הביטחוניות, בתעשיות נלוות המייצרות לצבא ולמפעלים הביטחוניים וכן חשש מפני זינוק בעלויות הרכש של הצבא.

חלק ניכר ממימון פיתוח אמצעי לחימה חדשים על ידי התעשיות הביטחוניות בהזמנת הצבא נעשה מכספי ההמרה של הסיוע. אחת התוצאות של הפיתוח הזה הוא גידול מתמשך ביצוא הביטחוני מישראל, שעמד ב-2008 על 4.7 מיליארד דולר. בהיעדר שקלים עלולים הצבא ומשרד הביטחון לצמצם משמעותית הזמנות ומימון פיתוח אמצעים חדישים.

לחץ מקביל

כמו כן, עד עתה העדיפה מערכת הביטחון להפנות חלק מכספי הסיוע לרכישות נשק ונלוות בישראל. אם מלוא התקציב האמריקני יהיה חייב להיות מנוצל רק בארצות הברית ורק לכלי נשק, עלולה להיות סכנה להמשך קיומם של מפעלים שונים בארץ.