פעמיים בשנה וורן באפט מנקז את תשומת ליבו של כל עולם ההשקעות: בכנס השנתי של בעלי המניות של ברקשייר האת'ווי, חברת האחזקות שלו, אז המשקיעים יכולים לפגוש אישית את האורקל מאומהה; ובמכתב השנתי שהוא כותב למשקיעים, ממנו אפשר ללמוד לא רק על האחזקות של באפט אלא גם על פילוסופיית ההשקעה שלו.
בסוף השבוע פורסם מכתבו של באפט לשנת 2008, והוא מאפשר - בפעם ה-44 - להיחשף למדריך באפט לניהול השקעות מוצלח. השנה, כפי שזעקו כבר הכותרות, הרווחים של ברקשייר צנחו ב-96%. למרות שהפסדים רבים נבעו משוק הנגזרים, נשאיר אותו בצד ונזכיר רק את משפט הפתיחה של באפט לחלק זה במכתב: "שוק הנגזרים מסוכן".
1. השוק עולה רוב הזמן, אבל אי אפשר לתזמן אותו
באופן מסורתי, המכתב השנתי של באפט נפתח בהשוואת התשואות של ברקשייר האת'ווי (בערך הנכסים בספרים) למדד ה-S&P 500 . "ה-S&P הניב תשואה חיובית בכ-75% מהשנים הללו", כותב באפט, וממעריך ש"גם ב-44 השנים הבאות האחוזים יהיו דומים".
המסקנה הזו נכתבה לא אחת לאורך ההיסטוריה של שוקי המניות, וגם במדור זה: "לאורך זמן, האפיק המנייתי מניב תשואות חיוביות". מנגד באפט מוסיף הערת אזהרה. "לא אני ולא שותפי, צ'רלי מונגר, יכולים להגיד מתי יבואו השנים הטובות ומתי הרעות", הוא כותב, ומעריך כי איש לא יכול לתזמן את השווקים - עוד עיקרון חשוב בניהול השקעות.
בהתייחסות ל-2009 באפט מעריך כי היא הולכת להיות שנה קשה. "הכלכלה תמשיך להיות בבלאגן בשנה הקרובה ואף מעבר לכך". האם השוק יעלה? יירד? באפט לא יכול לומר בוודאות. האם לאחרים יש יכולות נבואיות שלאורקל אין?
2. הציבו לעצמכם יעדים
זהו אחד העקרונות החשובים של באפט. לדבריו, הוא ומונגר נצמדים לארבע מטרות שהציבו לעצמם בכל מצב שוק: שמירה על איתנות פיננסית, הרחבת החפירים העסקיים, רכישה ופיתוח של מקורות תזרימיים חדשים ומגוונים, והרחבה וטיפוח של קאדר המנהלים בברקשייר. כל אחת מהמטרות הללו, אותן נפרט בהמשך, הן פתח לחוכמת ניהול ההשקעות.
3. שימרו על איתנות פיננסית
באפט אוהב להשתמש בכינוי "צוק גיברלטר" בבואו לתאר את האיתנות הפיננסית שהוא שואף להעניק לברקשייר האת'ווי. האיתנות הפיננסית הזו כוללת כמות גדולה של נכסים נזילים (כולל מזומנים), התחייבויות מתונות לטווח קצר ועשרות מקורות של רווח ותזרימי מזומנים.
מעצותיו של באפט ניתן להשליך על ניהול המאזן הפיננסי של כל משקיע: שימרו על כמות גדולה של נכסים נזילים למקרה הצורך, טלו הלוואות מצומצמות בלבד, ופזרו את השקעותיכם כך שהן ייצרו מגוון מקורות של תזרימי מזומנים.
4. הרחיבו את ה"חפירים"
ה"חפירים" של באפט (Moats) נועדו להבדיל בין חברות איכותיות למתחרותיהן, האיכותיות פחות. החפיר נועד לתת לחברות בהן מחזיק באפט יתרון עסקי משמעותי על פני המתחרות שלהן - מותג חזק, פטנט או שליטה בנתח השוק.
בכל תקופה אך במיוחד בזמני משבר במיוחד, החפירים הללו מבדילים בין חברות יציבות, שיכולות לשרוד משברים בפגיעה מינימלית בלבד, לבין השאר. בחירת מניות המחזיקות בחפירים עמוקים היא בסיס יציב לתיק ההשקעות.
5. ריכשו ופתחו מקורות חדשים ומגוונים
כדי להבין היטב את הסעיף הזה, נתעמק בפעולות של באפט בחודשים האחרונים - מסוף 2008 ועד ראשית השנה. בתקופה הזו, כששאר המשקיעים ליקקו את הפצעים וחיפשו מוצא לא מכאיב, באפט השקיע דווקא בשוק האג"ח ומניות הבכורה.
האחזקות החדשות שלו בטיפאני'ס (סימול: TIF), סוויס רה (סימול: SWCEY) והארלי דיווידסון (סימול: HOG), בצד ההשקעה במניות של חברות כמו גולדמן זאקס (סימול: GS) וג'נרל אלקטריק (סימול: GE), מבטיחות לו תזרים מזומנים חיובי וגבוה יחסית בשנים הקרובות. תזרים זה מרפד את תיק ההשקעות של באפט בימים בהם השווקים הפיננסים רועדים.
6. טפחו את המנהלים האיכותיים
באפט אמנם מתכוון במכתבו למנהלים העסקיים של ברקשייר, אך כל משקיע יכול להשליך מכך על מנהל או יועץ ההשקעות האישי שלו. באפט ממליץ לטפח את הקשרים עם המנהלים המוצלחים, ולבחון בכל שלב את יכולתם להניב תוצאות יוצאות דופן ביחס לשוק המניות.
7. פסימיות היא חברתכם, אופוריה היא האויבת
זהו עיקרון ידוע בהשקעות, ועדיין, כשהוא נאמר על ידי באפט עצמו, הוא מקבל משנה תוקף. "ברקשייר היא קניינית של חברות ושל ניירות ערך. חוסר הסדר בשווקים נתן לנו רוח גבית ברכישות שלנו", כותב באפט. "כשאתה משקיע, פסימיות היא החברה שלך ואופוריה היא האויבת".
הרציונל הוא שכשהשוק באופוריה, כולם רצים לקנות ומחירי הנכסים גבוהים, לעיתים אף מעבר למחיר ההוגן. כשהשוק בדפרסיה, המחירים נמוכים וניתן לרכוש נכסים איכותיים במחירים הוגנים.
8. הכירו בטעויות שלכם
אפשר לראות בזה הומור עצמי משובח, אבל גם אם הם מהולים בחיוך ומוסיפים לו דיבידנדים של מוניטין, לציונים החלשים שבאפט מעניק לעצמו יש חשיבות. אחרי ההלקאה העצמית הוא מנתח את הטעויות שלו ומפיק מהן מסקנות לעתיד.
"במהלך 2008 עשיתי כמה דברים מטופשים בהשקעות. עשיתי לפחות טעות אחת גדולה, וכמה פחות גדולות אך כואבות", כותב באפט. הוא מתכוון להשקעה בחברת האנרגיה קונוקו פיליפס (סימול: COP) במחיר גבוה, שצנח עם הירידה במחירי הנפט - אותה באפט לא צפה. התוצאה היא אובדן של מיליארדי דולרים, שבאפט מעריך שלא יחזרו בתקופה הקרובה, למרות שמחיר הנפט עוד צפוי לעלות.
9. אל תתרגשו מהירידות
"שווי השוק של ניירות הערך שהחזקנו במהלך השנה נפל בחדות", מודה באפט, "אבל זה לא מטריד את צ'רלי ואותי. אנחנו נהנים מהירידות אם יש לנו כסף זמין להגדיל את האחזקות שלנו". באפט מזכיר שיעור חשוב אותו למד ממורו ורבו, אבי תורת השקעות הערך, בנג'מין גראהם: "מחיר הוא מה שאתה משלם. ערך הוא מה שאתה מקבל", הוא מצטט.
באפט מוסיף, בהומור האופייני לו, כי "בין אם מדברים על גרביים (Socks) או על מניות (Stocks), אני אוהב לקנות סחורה איכותית כשהמחיר שלה יורד".
10. אל תסתנוורו ממחיר זול - חפשו עסקים איכותיים
בהמשך ישיר להזדמנויות שנוצרו בשוק, באפט מזכיר שמחיר זול הוא לא הכול בהשקעות. "אנחנו אוהבים לקנות נייירות ערך זולים", הוא כותב, "אבל יותר מכך, אנחנו אוהבים לרכוש עסקים תפעוליים שמתומחרים בהוגנות".
11. קנו עסקים ולא ניירות
באפט אינו מסתכל על מניות כעל ניירות ערך אלא כעל עסקים, אותם הוא רוצה להחזיק לתקופת זמן בלתי מוגבלת (לנצח, כהגדרתו). באפט מזכיר שהוא מעדיף לרכוש עסקים שנבנו על ידי משפחות ושייכים להן.
הוא מציין עוד כי הוא מעדיף להיות "קונה מבחירה", כלומר שבעלי העסקים יעדיפו למכור את העסק שלהם לו כדי שישמר את המורשת של העסק. דוגמה מצוינת לכך היא, כמובן, רכישת ישקר ממשפחת ורטהיימר ב-2006. באפט מוסיף שחשוב לו שלא למנף עסקים שרכש, לתת אוטונומיה למנהלי העסקים ולהחזיק את העסק בזמנים טובים וגם בקשים.
למרות ההתייחסות לעסקים פרטיים, ניתן להשליך מכך גם על בחירת המניות שהוא עושה לתיק ההשקעות של ברקשייר. "מרבית המתחרים שלנו מתייחסים לרכישות כאל 'סחורות' ומחפשים את הדרך לאקזיט עוד לפני שיבשה הדיו על הסכם הרכישה", באפט מותח ביקורת על קרנות הפרייבט אקוויטי.
12. הימנעו ממינופים
הרבה ביקורת נשמעה עם פרסום דו"ח ה-31F של ברקשייר לפני כשבועיים, בו פורסם כי באפט הקטין את האחזקות במספר חברות אמריקניות גדולות, כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון (סימול: JNJ), פרוקטר אנד גמבל (סימול: PG) וקונוקו פיליפס. הקטנת האחזקות הייתה מנוגדת לציטוטים הנרחבים שלו כמה חודשים קודם, כשאמר שהוא "קונה עכשיו מניות אמריקניות".
במכתב השנתי למשקיעים באפט מסביר שהקטין את האחזקות בחברות האלו כדי לבצע השקעות חשובות אחרות בריגלי'ס (סימול: WWY, נסחרת באירופה), גולדמן זאקס וג'נרל אלקטריק.
הוא יכל, כמובן, להיעזר במינוף במקום לממש נכסים כדי לרכוש אחרים, אבל זו לא דרך המימון המועדפת עליו. "הבטחתי לסוכנויות הדירוג וגם לעצמי, שלברקשייר תמיד תהיה קופת מזומנים עשירה. אנחנו לא רוצים לסמוך על טוב ליבם של זרים כדי לעמוד בהתחייבויות של מחר", הוא כותב. "אם יכריחו אותי לבחור, אני לא אוותר על לילה של שינה טובה בשביל הסיכוי להשיג רווחים עודפים".
13. אג"ח ממשלתיות כשהריבית אפס? טעות
"עולם ההשקעות עבר מתמחור חסר של סיכונים לתמחור יתר שלהם", הוא מציין. "לפני מספר שנים נראה היה לא הגיוני לקבל תשואות כמו הנוכחיות באג"ח קונצרניות או מוניציפליות, במיוחד לאור הריבית האפסית על אג"ח ממשלתיות, גם לטווח הארוך".
באפט אף מחזק את טיעונו ואומר ש"כשיכתבו את ההיסטוריה של העשור הנוכחי, ללא ספק ידברו על בועות ההיי-טק והנדל"ן, אבל בועת האג"ח הממשלתיות של סוף 2008 תירשם כהכי יוצאת דופן במימדיה.
"היצמדות למכשירים שווי מזומנים ולאג"ח ממשלתיות לטווח ארוך ברמות הריבית הנוכחיות היא ללא ספק מדיניות גרועה לטווח הארוך", הוא כותב.
"מי שמחזיק במכשירים הללו בטח מרגיש היום רגוע - ואולי אפילו מדושן עונג אם החזיק בהם בטלטלה שעברה על השווקים. הוא גם קיבל אישור לשיקול הדעת שלו מכל מיני פרשנים שטוענים שמזומן הוא המלך, למרות שהכסף הזה לא יניב לו שום תשואה ויפגע בכוח הקנייה שלו בעתיד".
14. אל תחפשו אישורים להחלטות שלכם
קבלת לגיטימציה לשיקול הדעת שלכם היא לא המטרה בניהול השקעות, אומר באפט. "למעשה, קבלת האישור הזה משבש את כושר קבלת ההחלטות של המשקיעים וגורם להם להיות פחות פתוחים לבחינה מחודשת של מסקנות שהתקבלו מוקדם יותר. "היזהרו מפעולות השקעה שגוררות אחריהן מחיאות כפיים", הוא מוסיף. "המהלכים הגדולים ביותר בדרך כלל יתקבלו בפיהוקים".
15. קחו הכול בפרופורציה
2008 הייתה השנה הגרועה ביותר של באפט בברקשייר האת'ווי. במהלך שנה זו ירד שווי הנכסים בספרים של החברה 9.6% (התשואה הגרועה אי פעם), רווחי החברה צנחו ב-96% ומניית החברה הידרדרה בשבועות האחרונים לשפל של 5 שנים.
למרות זאת, באפט לא מוותר על הומור וגישה חיובית. כשהוא מתאר את עולם ההשקעות היום הוא מדמה את המשקיעים ל"ציפורים קטנות שנקלעו בטעות לזירה של משחק בדמינטון". הוא גם מזכיר כרזה שראה במסעדה כילד, שמתארת היטב את הלך הרוח בשווקים: "באלוהים אנחנו בוטחים. כל השאר משלמים במזומן".
את המכתב השנתי הוא מסיים בהזמנה לכנס בעלי המניות השנתי, שייערך ב-2 במאי באומהה, ומוסיף בחיוך: "אם אתם עוזבים את האולם במהלך פרק השאלות והתשובות, בבקשה תעשו זאת בזמן שצ'רלי מדבר".
כתבות
ני"ע
