רונן מנחם הוא מנהל יחידת השקעות ואסטרטגיה בבנק המזרחי טפחות
בתוצר המקומי הגולמי בארה"ב נרשמה ירידה תלולה וחדה מהציפיות - 6.2% בשיעור שנתי.
התחזית הרווחת היא שאחרי ירידה כה חריפה יגיעו ירידות נוספות. זו תחזית מובנת, ובעיקר לנוכח המשבר החמור שאנו שרויים בו, אך למרבה הפלא (והשמחה), היא אינה האפשרות היחידה.
בחינה של ירידות בסדר גודל דומה, שנרשמו בעבר, מגלה שכמעט תמיד הן היו הקדמה להתאוששות בתוצר.

לפי נתוני הלשכה לאנליזה כלכלית בארצות הברית, מהרביע השני ב-1947 ועד היום נרשמו 15 מקרים שבהם ירד התוצר ב-3% או יותר.
ב-8 מהמקרים נרשמה עלייה בשיעור 5.6% שנתי ממוצע, מיד ברביע שאחרי הירידה התלולה. ב-7 המקרים האחרים נרשמה אמנם ירידה, אך מתונה יותר.
בחלוף שנה אחרי הירידה התלולה, ב-11 מקרים נרשמה עלייה בשיעור 4.5% שנתי ממוצע, מול 4 מקרים בלבד שבהם נרשמה ירידה, מתונה יותר. משמעות הדבר: ההתאוששות לא הייתה רק מהירה, אלא גם עקבית ומתמשכת.
כמובן שאין דמיון בין 15 הרביעים שנבדקו. הירידה שחלה בכל אחד מהם נבעה מגורמי היצע וביקוש שונים, בדרגות חומרה שונות, מבית ומבחוץ. אמנם הירידה האחרונה בתוצר היא החמורה שבהן, אך גם הצעדים הננקטים מולה חסרי תקדים בהיקפם. לכן, מוקדם לסתום את הגולל על 2009.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.