עקיבא מוזס לבנק ישראל: "השעו דרישתכם מהבנקים להגיע להלימות הון של 12%"

יו"ר איגוד החברות הציבוריות ומנכ"ל כי"ל: "אם לא יימצא פיתרון למחנק האשראי, ניקלע למשבר עמוק בהרבה מזה העומד לפתחנו. מחנק האשראי פוגע גם בפירמות טובות ובמשק בכללו"

"אם לא יימצא פיתרון למחנק האשראי, ניקלע למשבר עמוק בהרבה מזה העומד לפתחנו. מחנק האשראי פוגע גם בפירמות טובות ובמשק בכללו", כך כתב יו"ר איגוד החברות הציבוריות ומנכ"ל כיל , עקיבא מוזס, לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במכתב שתוכנו הגיע לידי "גלובס".

לאחרונה הוצגו לא מעט תוכניות לפתרון מחנק האשראי החוץ בנקאי (שוק האג"ח הקונצרניות). מוזס, לעומת זאת, מציע פתרון להקלת מחנק האשראי הבנקאי. הצעתו היא לדחות את דרישת בנק ישראל מהבנקים להגיע להלימות הון של 12%. נזכיר כי בנק ישראל דורש מהבנקים להגיע ליעד עד סוף השנה.

"השעו את דרישתכם מהמערכת הבנקאית להגיע להלימות הון של 12%. דחיית הדרישה בשנה-שנתיים תסייע למערכת הבנקאית לממן את פעילות הסקטור העסקי", כותב מוזס לפישר. עוד נודע ל"גלובס", כי כדי לקדם את היוזמה נפגשו בימים האחרונים נציגי איגוד החברות הציבוריות עם המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו.

מוזס מסביר במכתבו כי מחנק האשראי הוא הבעיה החמורה ביותר עמה מתמודד היום המשק. "כשאנחנו בוחנים את הדברים המקשים על החברות להתמודד עם המשבר הכלכלי שבו אנו מצויים, בולט במיוחד נושא מצוקת האשראי. אחד הנושאים שחוזרים כמעט בכל שיחה עם מנהלי חברות בימים אלה הוא מחנק האשראי", כותב מוזס.

מוזס מדגיש כי בעיית מחנק האשראי קיימת גם בחברות טובות ואיכותיות. "הלקוח העסקי כמעט ואינו יכול לקבל מסגרת אשראי חדשה במערכת הבנקאות הישראלית, גם כשמדובר במימון עסקה טובה. כמו כן, אנו שומעים מחברות רבות על צמצום ואף ביטול של מסגרות שעמדו לרשות הפירמות בבנקים", נכתב במכתב.

"המצב הנוכחי מתרחש, על רקע מחנק האשראי החריף שקיים במערכת הבנקאות הבינלאומית שהיוותה במידה מסוימת תחליף למערכת המקומית, והיעלמותו של השוק החוץ בנקאי. העצירה במתן אשראי אינה נובעת רק מחששם של הבנקים להיחשף לפירמות שיתקשו להחזיר את האשראי בתקופה כלכלית כה קשה. הבנקים נמנעים ממתן אשראי גם לפירמות טובות ואיתנות", מוסיף מוזס.

קיצוב אשראי

נזכיר כי הלימות ההון היא כרית הביטחון של הבנק כנגד הפסדים. או במילים אחרות כמה אגורות שם הבנק בצד כנגד כל שקל שהוא נותן כהלוואה. בעולם נהוג יחס הלימות הון של 8%, ובנק ישראל מחייב את הבנקים בשיעור מינימלי של 9%. הפיקוח על הבנקים דורש מהבנקים להגיע לשיעור הלימות הון של 12% עד סוף השנה. כלומר ברמת הלימות הון של 12%, כל שקל שהבנק צריך לשמור בצד זה פחות 8.5 שקל שלא ניתן להעניק כאשראי.

"דרישתו של בנק ישראל להגדלת הלימות ההון של הבנקים עד סוף שנת 2009, מוצדקת ככל שתהיה, מקשה ביותר על הבנקים להעמיד את האשראי הנחוץ לסקטור העסקי. קשה להניח שיהיו לבנקים רווחים גדולים, אם בכלל, בשנה הקרובה וגיוס הון בשוק ההון בתנאים הנוכחיים הוא משימה קשה ביותר. גם תוכנית הערבויות שהציעה הממשלה לבנקים לצורך גיוס הון נוסף לא תפתור את הבעיה ", מסביר מוזס מדוע הדרך היחידה לעמידה ביעד היא באמצעות הקטנת האשראי.

"על מנת להגיע ליעדי ההון הנדרשים, נוקטים הבנקים במדיניות של קיצוב אשראי. התוצאה היא שלמרות ההורדות המבורכות שאתם מבצעים בריבית הבסיסית, אנו עדים לעלייה במרווח המימוני", כותב מוזס. "ברור שדרישת הגדלת ההון מהבנקים היא דבר חיובי כשלעצמו, אולם אנו מבקשים שתבחנו את העיתוי", מסכם מוזס את בקשתו.

בנק ישראל לא היה מעוניין להגיב. עם זאת בעבר הסביר חזקיהו כי "דווקא בזמנים כאלו צריך לשמור על החוסן של הבנקים והלימות ההון הגבוהה משרתת את היעד. הלימות הון גבוהה מהווה כרית ביטחון וצריכים לשמור עליה כי המשבר לא נגמר".