מחזיקי האג"ח מודאגים: האם בוימלגרין יוכל לשרוד את המשבר?

הדיווח של חברת הנדל"ן אזורים לפיו היא צפויה להפסיד ברבעון הקרוב בין 400 ל-450 מיליון שקל, היווה בשורה רעה עבור בעל השליטה של החברה, שעיה בוימלגרין. לבוימלגרין חובות בהיקף של יותר ממיליארד שקל, והדיבידנדים שמחלקת אזורים אמורים לכסות חלק גדול מתשלומי החוב שלו. אולם כעת, לאור ההפסדים הללו, לא נראה כי החברה תצליח לייצר מספיק דיבידנדים כדי לכסות על חובותיו.

הנושה המרכזי של בוימלגרין הוא בנק מזרחי-טפחות: היקף החוב של בוימלגרין לבנק עומד על 650 מיליון שקל, כשכביטחונות להלוואה הוא שיעבד את כל אחזקותיו באזורים. אולם בעקבות המפולת בשוק הנדל"ן איבדו המניות כ-80% משוויין, וכעת אחזקותיו של בוימלגרין שוות רק 208 מיליון שקל. כלומר, חובו לבנק גדול מהן ביותר מפי שלושה.

למרות זאת, במזרחי-טפחות לא מוטרדים ממצבו של בוימלגרין. היום (ג') פרסמה חברת אזורים כי בימים אלה מכינה חברת הייעוץ גיזה-זינגר-אבן הערכת שווי לחברה.

ל"גלובס" נודע כי בעבודה, שצפויה להתפרסם בקרוב, אמור שוויה של אזורים לעמוד על לפחות 1.2 מיליארד שקל, כך שאחזקותיו של בוימלגרין לפי ההערכה הזו אמורות להסתכם ב-780 מיליון שקל - סכום שמכסה את היקף חובו למזרחי-טפחות. בנוסף לכך, בוימלגרין שעבד למזרחי-טפחות גם נכסים אישיים בשווי של כ-200 מיליון שקל.

אז לפחות על הנייר במזרחי-טפחות יכולים להיות רגועים, אולם השאלה האמיתית כאן היא האם ברגע האמת, במידה שהבנק אכן יידרש לממש את השעבוד של מניות אזורים, הוא אכן יצליח למכור אותן לפי השווי שמוערך על ידי חברת הייעוץ. שווי זה גבוה ביותר מפי שלושה משווי השוק של החברה בבורסה.

כך או כך, מי שבהחלט אמור להיות מודאג הם מחזיקי האג"ח של בוימלגרין קפיטל. במצב הנוכחי עם היקף אג"ח שמסתכם ביותר מ-400 מיליון שקל, גירעון של 34 מיליון שקל בהון העצמי ואזהרת עסק חי שהוצמדה לדו"חות החברה ברבעון השלישי - צל כבד מרחף מעל יכולת החזר החוב של החברה.

שאיפות גבוהות

בימים אלה מלאו שלוש שנים לחתימת עסקת אזורים, במסגרתה רכש שעיה בוימלגרין את חברת הנדל"ן מקונצרן אי.די.בי של נוחי דנקנר. שלוש שנים חלפו והעסקה שסימנה את כניסתו של בוימלגרין לליבו של שוק ההון נראית יותר ויותר כטעות, שעלולה להכריע את עתידו העסקי של איש העסקים החרדי.

כמו שקורה בדרך כלל, ההתחלה דווקא נראתה אופטימית ומבטיחה: בוימלגרין, בן ה-57, שבגיל 17 וחצי עזב את פתח תקווה כדי ללמוד בישיבת חב"ד בחצרו של הרבי מילובביץ', נחשב לאיש עסקים מצליח. אחרי שסיים ללמוד הוא נותר בארה"ב, ובתחילת שנות ה-90 כבר הפך לאיל נדל"ן אמריקני. במסגרת פעילותו בארה"ב, הוא אף החל לעבוד עם לב לבייב על מספר עסקאות משותפות.אולם הרומן עם לבייב נגמר באקורד צורם במיוחד, ועם חילופי האשמות הדדיות, כשכיום הם עדיין שותפים בפרויקט משמעותי אחד בניו-יורק (20 PINE).

את הכניסה הראשונה לשוק ההון הישראלי ביצע בוימלגרין בסוף שנת 2005, כאשר רכש את השלד הבורסאי "גמביט תקשורת מחשבים", מידי שחקן המעו"ף מייקל דייוויס, ושינה את שמו ל"בוימלגרין קפיטל". בתוך חודשים ספורים גייס בוימלגרין מאות מיליוני שקלים בהנפקות שונות של אג"ח, ויצא למסע רכישות אגרסיבי. מלבד האג"ח, בוימלגרין גם גייס אשראי ממספר בנקים כשהעיקרי בהם הוא מזרחי טפחות. הבנק הלווה לו 740 מיליון שקל, שמתוכם הוא כבר פרע 90 מיליון שקל.

לאחר שהצטייד במזומנים רכש בוימלגרין את מתחם אסותא. אולם הרכישה המרכזית שלו הייתה חברת אזורים שנרכשה, כאמור, מאי.די.בי. בוימלגרין רכש 63.8% ממניות החברה תמורת 1.217 מיליארד שקל. אלא שהמשבר הכלכלי והתרסקות מניות הנדל"ן זעזעו גם את השקעתו. כיום, אחזקותיו באזורים שוות, כאמור, 208 מיליון שקל בלבד. כלומר, נכון לעכשיו הוא מופסד על הנייר ביותר ממיליארד שקל, או ביותר מ-80%.

לאחר הרכישה תכנן בוימלגרין להרחיב את הפעילות הבינלאומית של אזורים לחו"ל, ולשם כך רכשה החברה את חברת לגנא, הפעילה במזרח אירופה, מידי קבוצת אנגל. הוא אף תכנן להוציא את אזורים לפעילות בשוק הנדל"ן ההודי, שנחשב באותה התקופה לאופנתי מאוד, אלא שפריצתו של משבר האשראי שיבשה את התוכניות.

השוק איבד את האמון

גם רכישת לגנא הולדינגס מסתמנת בדיעבד כרכישה יקרה ומיותרת. החברה נרכשה על ידי אזורים במחצית הראשונה של 2007, בשיא הגאות בשוק המקומי, לפי שווי של 583 מיליון שקל, ואזורים שילמה עבור השליטה בה 428 מיליון שקל, בעוד כיום שווי האחזקות של החברה עומד על 30 מיליון שקל בלבד.

מצבה של אזורים אינו פשוט נכון להיום, ובכל זאת היא מסוגלת לצלוח את המשבר. מנגד, מצבה של בוימלגרין קפיטל בעייתי הרבה יותר. לחברה חוב בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל, ומכיוון שבוימלגרין היא חברת אחזקות ולא חברה תפעולית, היא נסמכת בעיקר על דיבידנדים מאזורים, שאמורים לספק בעבורה את המזומנים שיעזרו לה לפרוע את האשראי שנטלה.

אבל לאזורים לא מעט חובות משל עצמה. היא גם זו שנושאת בנטל רכישת חברת לגנא הולדינגס, ובמקביל מתמודדת עם האטה בשוק הנדל"ן. למעשה, נכון לסוף הרבעון השלישי יתרת הרווח של אזורים, אותה ניתן לחלק כדיבידנד, עמדה על פחות מ-30 מיליון שקל. כך שספק גדול אם יש ביכולתה של אזורים לחלק דיבידנדים שישרתו את מלוא החובות של החברה האם.

בוימלגרין קפיטל, בניהולו של גיל טובול, מודעת היטב למצבה, ומנהלת בחודשים האחרונים מגעים למכירת חלק מנכסיה, אך נראה כי הרוכשים הפוטנציאלים מריחים דם, וממשיכים ללחוץ להורדת המחירים.

בעבר גם ניהל בוימלגרין מו"מ עם מספר גורמים במטרה להכניס אותם כשותפים לבוימלגרין קפיטל. ביניהם היה גם רו"ח יצחק סוארי, שייצג קבוצת משקיעים, וגם קבוצת משקיעים אחרת של יהודים מלונדון. לאחרונה הוצע למספר רב של גורמים בשוק, בהם ארקו אחזקות ודמרי, להיכנס להשקעה בחברה, אך ככל הנראה מדובר במגעים ראשונים בלבד.

בינתיים נראה כי שוק ההון, שהלווה בימי הגאות מאות מיליוני שקלים לבוימלגרין, כבר איבד את האמון בו. איגרות החוב של בוימלגרין קפיטל, מסדרה א' נסחרות בתשואה של יותר מ-1,000% וסדרה ג' נסחרת בתשואה של 225%. מניית בוימלגרין קפיטל איבדה יותר מ-90% משוויה בשיא, והיא נסחרת כיום לפי שווי של 30 מיליון שקל בלבד.

בתחילת החודש הזהירה החברה כי לא תוכל לעמוד בתשלום הקרוב של אג"ח א', שיחול בסוף אפריל, המסתכם ב-50 מיליון שקל. ביום חמישי בשבוע הבא יתכנסו מחזיקי האג"ח לצורך קבלת דיווח על מצבה העסקי של החברה ומינוי נציגות מטעמם.

בוימלגרין עצמו, כך נראה, ממשיך להאמין החברה. הוא העניק לה הלוואות בעלים וביצע רכישה עצמית באג"ח בעשרות מיליוני שקלים בשנה האחרונה. גם חברת הבת, אזורים, הזקוקה אף היא לאשראי, נאלצה להזרים חמצן לבוימלגרין קפיטל, באמצעות חלוקת דיבידנד שמנה של 100 מיליון שקל בשנה החולפת. האם הצעדים הללו והצעדים שעוד מתוכננים יספיקו כדי שהחברה תוכל לשרוד את המשבר? כלל לא בטוח.