אנרגטק קיבלה ממשרד התשתיות רישיון להפיק ולמכור גז טבעי בצפון הנגב

עדיין אין בידי החברה צו בטיחות, שכרוך באישור הכנסת ; מהחברה נמסר, כי ישנם בישראל מספר שדות גז בעלי פוטנציאל ייצור, ופתרונותיה לאספקת הגז מאפשרים לעשות מודרניזציה למשאבים המקומיים

חברת Energtek (EGTK.PK ברשימת הפינק שיטס בוול סטריט), שהיא גלגול בורסאי של חברת החממה מאשקלון אנגסטור, קיבלה ממשרד התשתיות רישיון להפיק ולמכור גז טבעי בדרום ישראל.

הרישיון המסחרי הוענק לחברה הבת שבבעלותה המלאה, Energtek products, והוא מקנה לה את האפשרות לחקור, להפיק ולמכור גז טבעי באזור צפון הנגב, בשטח של 76,890 דונם. מהחברה נמסר, כי באר הקיימת במתחם כבר מאפשרת את ייצורן של כמויות קטנות של גז טבעי, והרישיון מאפשר לחקור כמויות נוספות של גז.

בשלב המסחרי בכוונת אנרגטק ליישם את טכנולוגיית ה-LMPTM להעברת גז בלחץ נמוך במשאיות וללא צינור, במטרה לשנע ולמכור לצרכנים המקומיים גז טבעי שייוצר באתר.

עוד נמסר מהחברה, כי ישנם בישראל מספר שדות גז בעלי פוטנציאל ייצור שלא ניתנים ליישום עם טכנולוגיית צנרת השינוע המסורתית, וכי פתרונותיה לאספקת הגז מאפשרים לעשות מודרניזציה למשאבי הגז המקומיים.

"הענקת האישור ל Energtek יוצקת את היסודות למסחור הגז הטבעי לצרכנים מסחריים שלא מחוברים לרשת צינורות", מסר מנכ"ל אנרגטק, לב זיידנברג. "עם הגילוי האחרון של קידוח תמר, אנחנו משוכנעים שגז טבעי יהווה חלק חשוב בסיפוק הצרכים הגדלים של ישראל לאנרגיה. מאחר שהקמת רשת צינורות לאספקה היא תהליך ארוך ויקר, אנו צופים גידול בדרישה לפתרונות העברת גז במשאיות כדוגמת LMPTM", ציין.

חברת Energtek מספקת לדבריה פתרון well to wheel לאספקת גז טבעי ללא צורך בצינור עבור משתמשים בכלי רכב גדולים וצרכנים מסחריים. המאמצים מתרכזים בהפחתת הזיהום בהורדת העלויות לצרכני אנרגיה, במיוחד בשוק הצומח והגדול של נהגי כלי רכב של 2- או 3 גלגלים באסיה. חברות הבת של Energtek פועלות בצפון אמריקה, אירופה, אסיה והמזרח התיכון. כעת החברה מצליחה סוף-סוף לחדור גם לישראל.

אנגסטור - שהוקמה ב-2002, מהווה את זרוע המו"פ העיקרית של אנרגטק, אך יש בחברה הציבורית פעילויות נוספות בעיקר בתחומי קלינטק. מיזם אנגסטור, שהחל את דרכו בחממת את"י (אשקלון תעשיות ידע), פיתח בראשית ימיו את טכנולוגיית ה-(ANG (Absorb Natural Gas לתדלוק כלי רכב בגז טבעי והגיע לשלב מסחרי.

הטכנולוגיה של אנגסטור, שפותחה על-ידי המדען הראשי שלה, פרופ' יורי גינזבורג וקבוצתו, היא מבוססת ספיחת גז טבעי ועוסקת באחסון יעיל של הגז. זאת, שכן הבעיה המרכזית של גז טבעי כחומר תידלוק היא איך לאפסן אותו בכלי הרכב. נדרשת כמות גדולה של גז בתוך המכונית כדי לאפשר תנועה למרחק רב בין תדלוק לתדלוק, בדומה לתדלוק בבנזין. לשם כך נדרשת דחיסת הגז, ויש לכך הרבה חסרונות. חיסרון אחד נוגע לצורת מיכל האחסון, שלפי חוקי הפיסיקה חייב להיות עגול. להכניס רכיב עגול למכונית זאת בעיה, בגלל מבנה המרחב הפנימי של כלי הרכב. עושים לשם כך כל מיני מאמצים, מכניסים חמישה מיכלים קטנים בכל מיני מקומות בתוך המכונית, וזה כמובן מייקר את המנגנון. "מה שאנחנו פיתחנו הוא שיטת אפסון של כמויות גדולות מאוד של גז תחת לחץ נמוך", הסביר ל"גלובס" לב זיידנברג, מנכ"ל אנרגטק ומייסד אנגסטור.

עד להזרמתה לתוך אנרגטק עברה אנגסטור כמה גילגולים: ב-2005 היא עזבה את חממת אשקלון ויצאה לדרכה העצמאית, נהנתה בדרך מהשקעות של חברת אחזקות שנקראת יורוספארק, ושל החברה הצרפתית הוותיקה פיטרס (Peters SA), שמובילה בתחום ציוד הגז בצרפת. אנגסטור ופיטרס הקימו מיזם משותף בשם מורגזטק (MoreGasTech), ושיתוף הפעולה בין השתיים ממשיך להתקיים, אבל בסופו של דבר היא התגלגלה כאמור לתוך אנרגטק, הנסחרת לפי שווי של 24.75 מיליון דולר, ושמהווה למעשה את פלטפורמת השיווק וההפצה של הפיתוחים שלה ברחבי העולם.

לשם הפעילות בישראל צריך היה לדאוג למערכת הפצה של גז טבעי, ולמטרה זו הוקמה החברה הבת של אנרגטק פרודקטס, גט"ל (גז טבעי לישראל), שנועדה לספק גז טבעי ללקוחות תעשייתיים בטכנולוגיה של אנרגטק. כיו"ר מכהן מודי זנדברג. "אנחנו במו"מ לקבל מקום פיזי להתחבר לצינור הגז בישראל, אבל זה תלוי ברגולטור, בבירוקרטיה", אמר זיידנברג בראיון עבר ל"גלובס". עדיין אין לחברה צו בטיחות שכן הוא לא אושר על-ידי הכנסת, אבל החברה כבר מקדמת את צעדיה לקראת תחילת פעילות מחקר והפקת גז טבעי.

נציין, כי רוב העובדים של אנרגטק הם ישראלים ופועלים בישראל (מעבדה בפתח-תקווה ובאשקלון ומשרדים בפתח-תקווה). בין בעלי המניות ישנם משקיעים ישראלים או ישראלים לשעבר שחיים בארצות-הברית, וכן קרנות גידור ופרייבט אקוויטי מאנגליה ומשוויץ. עד היום החברה גייסה כ-9 מיליון דולר.

כמה מילים על השיטה

השיטה עובדת כאילו נגד האינטואיציה. "לוקחים מיכל, ממלאים אותו בפחם פעיל, בדומה לחומר ששמים במסכות אב"כ, וכך, למרות שיש בתוך המיכל חומר, אנחנו יכולים לדחוס בתוכו פי 4-5 גז מאשר במיכל ריק", מסביר זיידנברג. איך זה עובד? "את עיקרון הספיחה לא אנחנו המצאנו, אבל אנחנו היינו הראשונים שהצליחו לבנות מכשיר שבאמת עובד באמצעותו. יש הרבה מאוד הנדסה וטכנולוגיה מסביב. אני לא יכול לקחת לעצמי קרדיט טכנולוגי, כי אני, כאמור, בא בכלל מהתחום של הבינה העסקית. יש כמה וכמה צוותים שעובדים על הפיתוח, פה בארץ ובכמה מקומות בעולם", מוסיף זיידנברג. בין הצוותים נמנית חברה-בת של קורולוב, הנאס"א של רוסיה.

"אנחנו מאמינים שזה עתיד התעשייה, כי אנחנו פותרים את הבעיה העיקרית של עלויות התשתית. אנחנו יכולים לאפסן כמויות גדולות של גז, משהו כמו פי 200 גז מאשר הוא קיים בצורה חופשית, בלחץ של רק 60 אטמוספירה. מדובר בלחץ נמוך יותר אפילו מהלחץ שבצינור הולכת הגז שנמצא מתחת למים. ברגע שמדובר בלחץ כל-כך נמוך, זה מאוד מקל על תהליך האחסון של הגז ומוזיל אותו, וכן הופך אותו להרבה יותר בטיחותי.

"מבחינה בטיחותית, המכלים שלנו עמידים בפני ירייה - בגלל הספיחה, כלומר הגז לא נמצא בתוך המיכל בצורה חופשית, אלא הוא מתחבר בצורה חשמלית למולקולות של פחם".

צרו איתנו קשר *5988