ביהמ"ש דחה את ערעור הפניקס על הקנס של ענתבי: "פעלה בחוסר תום-לב"

ענתבי הטיל על הפניקס קנס אזרחי בסך 484 אלף שקל בגין אי-הגשת שינוי לפוליסה לאישור המפקח על הביטוח ; ביהמ"ש קבע כי הפניקס לא טרחה לבקש את אישורו של המפקח להסדר, כי ידעה שלא יאשרו

בית משפט השלום בתל-אביב דחה את ערעור הפניקס על החלטת המפקח על הביטוח, ידין ענתבי, להטיל עליה קנס אזרחי של 484 אלף שקל בשל אי-הגשת שינוי לפוליסה לאישור המפקח, בניגוד לחוק.

הפניקס שיווקה למבוטחיה בביטוח בריאות נספח המייפה את כוחה לשדרג את הפוליסה לתוכנית טובה יותר, תוך גביית עד 5 שקלים בחודש בגין ההפרש בין התוכניות. זאת, מבלי לקבל הסכמה מחודשת של המבוטח, נוכח היענותו הנמוכה של הציבור לדיוור הישיר או לפנייה באמצעות סוכני ביטוח.

השופטת עינת רביד קבעה כי הפניקס פעלה בחוסר תום-לב, כיוון שהיא דנה עם המפקח דאז, אייל בן-שלוש, וסגניתו בבעיית שיווק השדרוג - וזה אסר עליה לבצע שדרוג גורף ואוטומטי מבלי לקבל הסכמה פוזיטיבית של כל מבוטח. למרות זאת היא לא טרחה לבקש את אישורו להסדר, כי ידעה שלא יאשרו.

חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) קובע כי אי-העברת שינוי בפוליסה לאישור המפקח הוא עבירה פלילית שעונשה עד 3 שנות מאסר, אך ניתן להטיל בגינה "קנס אזרחי", עליו ניתן לערער לבית משפט שלום. ענתבי הפעיל לראשונה את סמכויות האכיפה שניתנו לו ברפורמת בכר, והשית קנסות על כמה גופים מוסדיים.

צורך קטגורי

הפניקס טענה, באמצעות עוה"ד יניב בלחסן ונועם רונן מגורניצקי, כי הסדר השדרוג אינו מציע תוכנית ביטוח חדשה הטעונה את אישור המפקח, אלא מהווה רק כלי משפטי (ייפוי-כוח) למעבר מתוכנית מאושרת אחת לאחרת.

רביד דחתה תחילה את טענתה, לפיה על בית המשפט לדון בערעור כבהליך אזרחי רגיל ולא לפי כללי המשפט המינהלי. נפסק כי על בית המשפט לבחון את סבירות החלטת המפקח, שהוא הגוף המקצועי בעל הידע והניסיון, ולא לשים את שיקול-דעתו במקום זה של המפקח, כל עוד הוא אינו נגוע בפגם משמעותי.

כן נקבע כי המפקח אינו נדרש להשתכנע כי התקיימו כל היסודות לקיום עבירה פלילית כדי להטיל קנס. "כל שנדרש ממנו להשתכנע קודם להטלת הקנס האזרחי, כנדרש בכל העבירות המינהליות ובעיצומים הכספיים, הוא 'יסוד סביר להניח' - דרגת ודאות מינהלית של מבחן ה'ראייה המינהלית', הפחותה מהנדרש בחוק הפלילי. אין צורך להוכיח יסוד נפשי לצורך הטלת קנס מינהלי".

לגוף הערעור קבעה רביד, כי הצורך להציג את הפוליסה וכל שינוי בה בפני המפקח הוא קטגורי, וכולל מצב בו השינוי הוא לטובת המבוטחים. מעבר לכך, "לא ייתכן כי מבוטחים לא יתנו הסכמה פוזיטיבית וספציפית לכל שינוי בפוליסה, גם אם הדבר כרוך במאמץ שיווקי מסוים של המבטח, ואין להסתפק ב'הסכמה מראש' לכל שינוי".

כן נדחתה טענת הפניקס כי לא מדובר בשינויים בתנאים בסיסיים של הפוליסה. (בש"א 179448/06).