אני יודע, ציפי, שקיבלת המון מחמאות על הנאום אתמול בכנסת. לרבות מהן היית ראויה. מה שהרשים במיוחד היה הסגנון. תקיף, נחוש, אבל לא מתלהם, לא ווכחני, לא שקרי - הכל מגובה בעובדות.
אבל היתה בעיה לא קטנה. את מכירה את המשפט שמי שעל ראשו מרוחה חמאה שלא ייצא לשמש? את לא נהגת לפי העצה החכמה הזאת. יצאת אל אור הזרקורים כשעל ראשך שכבת חמאה מרובת קלוריות, פוליטיות ומוסריות. אני מתכוון לביקורת שלך על "הממשלה המנופחת הזו, שכולם בה שרים לענייני כלום, סגני שרים לשום דבר, ומרבי תארים מגוחכים". הכל נכון, הכל אמת - אך בכל הנוגע אלייך, זו אינה כל האמת.
את ודאי זוכרת, ציפי, את ממשלת ישראל ה-29, בראשות אריק שרון. את היית חברה באותה ממשלה, שהיתה מאוד מנופחת גם היא. אבל עיקר החמאה נמצאת בתפקיד שמילאת בה: "שרה", כתוב בפרסום הרשמי. כלומר, היית שם, כהגדרתך שלך, "שרה לענייני כלום".
זה לא אומר שאסור לך למתוח ביקורת על החוליים הללו בממשלה הנוכחית. אבל כשאת עצמך נגועה, ראוי להודות בכך, לעשות גילוי נאות. לומר משהו כמו: 'גם אני חטאתי בדברים הללו, היום אני מבינה שטעיתי'. אולי אף להוסיף: 'אני מתנצלת על כך'. זה דבר שצריך להיות אלמנטרי לכל איש ציבור, במיוחד למי שטוענת ליושר ויושרה.
פרידמן נדיר ומרגש
לפני כמה ימים ציינתי כאן את צניעותו ופשטות הליכותיו של דניאל פרידמן. אתמול הודיע פרידמן לשר המשפטים שהוא מוותר על ההטבות המגיעות לו בתור שר לשעבר. פרידמן ודאי יודע שספק אם יהיו לו מחקים. כלומר, נראה שהוא עושה זאת לא כדי לחנך מישהו, אלא כדי להיות ישר והגון כלפי עצמו. וזה נדיר, וזה מרגש. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
