האם קיינס יחייך שנית?

פסגת ה-G20 הולידה רעיונות מעולים ומנגנון יישום - עכשיו הזמן להתייצב בפני האתגר

בלשכתו של נגיד בנק ישראל בירושלים ניצב פסלו של ג'ון מיינרד קיינס. לפני מספר חודשים נפגשתי עם נגיד בנק ישראל, הכלכלן הבכיר פרופ' סטנלי פישר, שאמר לי שקיינס משקיף מהצד כיצד העולם מתמודד עם המשבר הכלכלי הגדול שפקד אותו. בהחלט ייתכן שקיינס מביט מהצד ורואה את פסגת ה-G20 מתרחשת בארץ מולדתו בריטניה.

כשמנהיגי ה-G-20 - פורום מדינות החולשות על 85% מהתמ"ג העולמי, 80% מהיקף המסחר הבינלאומי וכ-65% מאוכלוסיית העולם - פילסו את דרכם אל אולם הכנסים, דרך הפגנות המחאה ברחובות לונדון, הם הגיעו איש איש עם אג'נדה משלו. הנשיא ברק אובמה רואה חשיבות עליונה בחבילות תמריצים, בעוד שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל מתמקדים יותר בנקיטת צעדים לחיזוק הרגולציה. נשיא סין, הו ג'ינטאו, מביע עניין רב בתחום עתודות המטבע.

ובכל זאת, למרות חילוקי הדעות וההשקפות השונות, מנהיגי המדינות החברות ב-G-20 הצליחו להתגבר על מרבית המכשולים ולהחליט על נקיטת מספר אמצעים אשר יוכלו בסופו של דבר להוות פתרון הולם למשבר הגלובלי.

5 הסכמות עיקריות משמעותיות

ראשית, ההסכמה המשמעותית והמרשימה ביותר שהתקבלה על-ידי המנהיגים בלונדון מתייחסת להחלטה להזרים 1.1 טריליון דולר בכלכלה העולמית המשותקת. נתון היסטורי זה כולל: 500 מיליארד דולר נוספים לתקציב קרן המטבע העולמית; 250 מיליארד דולר שיוקצו לטובת היתרי משיכה מיוחדים (SDR) בקרן המטבע הבינלאומית; לפחות 100 מיליארד דולר להרחבת נפח ההלוואות של הבנקים לפיתוח אזורי; וכ-250 מיליארד דולר לעידוד המסחר הגלובלי. התחייבות חסרת תקדים זו התקבלה על-ידי בורסות העולם בעליות שערים.

שנית, המדיניות הפיסקלית החדשה תחזק את הכלכלה הלא יציבה באמצעות הזרמה של 5 טריליון דולר נוספים שמטרתם להביא לצמיחה של 4% ויצירה של מיליוני מקומות עבודה עד סוף השנה. סכומים עצומים של כסף צפויים להיות מושקעים כדי לתמוך בפיתוח בר-קיימא של פרויקטים המבוססים על כלכלה ירוקה ודלת פחמן.

שלישית, מנהיגי הפורום הכירו בכך שחריגות ופיקוח מוגבל על מוסדות פיננסיים הם הגורם המרכזי ביותר להיווצרות המשבר, ולכן הם התחייבו להדק את מנגנון הפיקוח ומערכת הרגולציות על המוסדות הללו. כללים נוקשים יחולו מעתה על קרנות ההון סיכון המזיקות כל כך, סוכנויות דירוג האשראי ומקלטי המס. מנהיגי המדינות הטילו על קרן המטבע הבינלאומית ומועצת המנהלים את החובה לפקח על יישום ההחלטות, והפקידו בידיהם את מלאכת הכנת הדוח לקראת כנס שרי האוצר אשר יתקיים בנובמבר.

רביעית, מנהיגי המדינות הגיעו להישג משמעותי בכל הקשור לסוגיית המסחר הבינלאומי. בפסגה ה-G-20 שהתקיימה בוושינגטון די.סי. בנובמבר האחרון, הסכימו מנהיגי העולם להצעתו של הנשיא הדרום קוריאני לי מיונג-באק להימנע מהטלת מגבלות ומחסומים נוספים על סחר והשקעות למשך 12 חודשים. גם הפעם, בלונדון, אישרו מנהיגי המדינות את תמיכתם ביוזמתו של הנשיא לי והסכימו לשמר את הסטאטוס קוו בתחום הסחר וההשקעות עד 2010. מצד שני, הסכימו מנהיגי המדינות להבטיח סכום של 250 מיליארד דולר למימון סחר בינלאומי במשך השנתיים הקרובות. לשם כך בחרו המנהיגים בארגון הסחר העולמי (WTO) שישמש כגוף מפקח ויוודא כי המדינות מיישמות את התחייבויותיהן בנושא הסחר. בנוסף, יפרסם ארגון הסחר העולמי דוחות מעקב שוטפים בנושא.

הנקודה האחרונה מתייחסת לרפורמות במוסדות הפיננסים. המנהיגים ביקשו מקרן המטבע הבינלאומית לבחון מחדש את עניין המכסות עד ינואר 2011, ובנוסף ביקשו מהבנק העולמי להתאים את זכויות החברים לייצוג עד הפגישה שתתקיים באביב 2010. רפורמות אלו משקפות את הסטת הכוח והעוצמה הכלכלית שהייתה עד עתה בעיקר בידי המדינות אל תהליך של קבלת החלטות שיתבצע במוסדות הפיננסים הבינלאומיים.

"משבר" בסינית משמעו "סכנה" ו"הזדמנות"

על אף התוצאות החיוביות שהוצגו לעיל, יהיה זה עדיין מוקדם לקבוע האם פסגת לונדון הייתה הצלחה. ההכרעה לגבי מידת ההצלחה של הפיסגה תלויה רבות במידת ורמת היישום של ההחלטות שנתקבלו בה. למרבה המזל, ישנם לא מעט סימנים חיוביים המצביעים על מנגנון יישום מהימן: הגדרת יעדים ולוחות זמנים, האצלת סמכויות, תוכניות פעולה, החובה לפרסום דו"חות שוטפים והסכמה על קיום פסגה שלישית הם רק דוגמא לכך.

בסופו של דבר, ההיסטוריה הוכיחה שהרצון של כל מדינה, בשילוב של שיתוף פעולה בינלאומי, הם המרכיבים החיוניים להתמודדות במצבים של משבר כלכלי רחב. המילה 'משבר' בשפה הסינית כוללת בתוכה שתי משמעויות מנוגדות: "סכנה" ו"הזדמנות". אני מאמין שהמילה "משבר" בסינית מגלמת בתוכה את התובנה שרק אלו הנחושים להתגבר על ה"סכנה" ולהתייצב בפני האתגר, הם אלו שגם יוכלו לעמוד בפני ה"הזדמנות" שתגיע לאחר מכן. אם נוכל, כל מדינות העולם כמשפחה מאוחדת, להתאחד אל מול ה"סכנה" ולהתמודד עם האתגר הניצב בפנינו, כך גם נוכל לתפוס את ה"הזדמנות" שמחכה בקצה השני של המשבר אשר תגיע במוקדם או במאוחר. אפשר להניח שאז ג'ון מיינרד קיינס יחייך שנית.

* הכותב הוא שגריר דרום קוריאה בישראל.