בית המשפט המחוזי בחיפה קבע באחרונה, בפסיקה תקדימית, כי הפטור שקיבלה המדינה מתשלום פיצוי בגין הטלת מגבלות על קרקע הסמוכה למתקן ביטחוני הינו מוגבל בזמן, וכי על המדינה לעגן את המגבלות בתוכנית כלשהי שתקנה פיצוי לבעל הקרקע.
לאורכה ולרוחבה של הארץ זרועים מתקנים ושטחים ביטחוניים. משיקולים של ביטחון המדינה, התיר המחוקק בחוק התכנון והבנייה לוועדה למתקנים ביטחוניים (הוולמ"ב) לחרוג מאבני-היסוד של הליכי התכנון והבנייה - השקיפות, זכות ההתנגדות וכפיפות היתר הבנייה לתוכניות.
סעיף 160 לחוק (הוצאת היתר למתקן ביטחוני) וסעיף 175 (הכנסת הוראת שינוי בתוכנית קיימת) מקנים לוולמ"ב זכות להטיל מגבלות על מקרקעין הסמוכים למתקן ביטחוני, אולם בעוד סעיף 160 אינו מקנה זכות לפיצוי בגין המגבלות - סעיף 175 מורה לפצות את בעל הקרקע.
בסמוך לחלקת התובעים מצוי מתקן ביטחוני מאז 1967. ב-1998 הטילה הוולמ"ב על הקרקע המיועדת לחקלאות מגבלות מכוח סעיף 160 האוסרות על בנייה ברדיוס סביב המתקן, למעט בנייה חקלאית לפי התוכנית הקיימת. בעלי הקרקע טענו כי על המדינה לפצותם בגין הפגיעה בקניין, וכי יש לראות את המגבלות כ"הוראת שינוי בתוכנית" לפי סעיף 175.
המדינה טענה כי המגבלות מכוח סעיף 160 אינן זהות ל"הוראת שינוי" לפי סעיף 175, והן רק בגדר "הערת אזהרה" המועברת לרשויות התכנון, הצופה פני עתיד, ואין בה כדי לשנות תוכנית קיימת או פגיעה בציפיות ובהסתמכות - ומכאן שגם שאין בה כדי לפגוע בקניין.
עיגון המגבלות
השופט יצחק עמית ציין את הלכת הושעיה, לפיה יש לתת פרשנות מצמצמת לפרק זה בחוק ולתכליתו, וקבע כי המטרה והתוכן של מגבלות מכוח סעיף 160 זהים למטרה ולתוכן של "הוראת שינוי" לפי סעיף 175. ההיתר לפי סעיף 160 ניתן לשלב של הקמת המתקן הביטחוני או לשלב מוגבל בזמן של שימוש חורג במתקן וכך גם המגבלות מכוחו.
השופט עמית דחה את הטענה כי המגבלות לפי סעיף 160 הן בגדר המלצה או הודעה גרידא לרשויות התכנון, ואילו הוראת שינוי על-פי סעיף 175 היא בגדר איסור. הוא ציין כי מערכת הביטחון נוהגת לעשות שימוש בלתי מוגבל בזמן במגבלות המוטלות במסגרת היתר לפי סעיף 160 - ובכך מרוקנת מתוכן את סעיף 175, שנותר בבחינת "אות מתה".
לאור פרשנותו זו קבע השופט, כי על המדינה המטילה מגבלות לדאוג כי בסופו של יום יעוגנו המגבלות בתוכנית, בין אם בתוכנית "רגילה" על-פי הליכי התכנון והבנייה, ובין אם כ"הוראת שינוי בתוכנית" לפי סעיף 175, כך שכל ה"נחלים" יובילו אל זכות הפיצוי בגין הפגיעה של המגבלות במקרקעין.
במקרה זה נקבע כי תם פרק הזמן הסביר בו עושה המדינה שימוש חורג במתקן, ואין להתיר לה להמשיך ולהשתמש בהיתר מבלי לתכנן תוכנית מתאימה, תוך עיגון המגבלות לפי שיקול-דעתה בתוכנית כלשהי, וכך יוכלו בעלי הקרקע לתבוע את הפיצוי. (ה"פ 06-172).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
