היום כבכל יום ראשון לא מתקיים מסחר במט"ח. האופציות על הדולר משקפות לו יציבות בפתיחת שבוע המסחר ברמה של כ-4.16 שקלים לדולר. ביום שישי נקבע שערו היציג של הדולר ב-4.161 שקלים. האירו נקבע ב-5.5192 שקלים לאירו. שני המטבעות סיכמו את שבוע המסחר הקודם בהיחלשות של 2% מול השקל.
הממשלה תתכנס לדון בתוכנית הפיסקלית של נתניהו. צפויים שורה של קיצוצים במטרה לעמוד בגרעון של עד 6% תוצר בשנת 2009. שורה של צעדים ישפיעו על האינפלציה בחודשים הקרובים ועיקרם - העלאת מס על סיגריות, דלק ומע"מ על פירות וירקות. כך פותחים כלכלני לידר שוקי הון את סקירתם השבועית.
הכלכלנים מציינים כי השבוע האחרון אופיין על-ידי עלייה בתשואות בשחר הארוך ויציבות בצמודים. השוק חושש מאינפלציה בעתיד, עקב מדיניות מוניטרית מרחיבה בישראל ובעולם. "להערכתנו, החשש לאינפלציה גבוהה קדימה מעט מוגזם ובינתיים, המיתון מעמיק ופער התוצר גדל".
יחד עם זאת, הם אומרים, השאלה הבסיסית הינה מה צפוי בארה"ב מבחינת קצב השיפור בכלכלה. לדבריהם, נראה כי השווקים אופטימיים ונוטשים את שוק האג"ח לטובת המניות. בלידר מעריכים כי המיתון צפוי להיות ממושך יותר, בארה"ב, בעולם וכמובן בישראל.
לבסוף, כלכלני בית ההשקעות אומרים כי המשך רכישות אג"ח על ידי בנק ישראל תומכות בירידה מתונה בתשואות הארוכות. אך לעת עתה, שוק האג"ח חושש יותר מהיקף הגיוסים על ידי הממשלה.
אגוד: סבירות גבוהה לתיקון מטה של השווקים
"המסחר בבורסות בתקופה הקרובה יושפע מחדשות בנוגע ליציבות סקטורים הפיננסים והרכב בארה"ב. להערכתנו, למרות העליות הנאות שהיו השבוע בשווקים ונתוני מאקרו המעידים על האטה בהתכווצות הכלכלית בארה"ב, עדיין גדלה ההסתברות לתיקון מטה של השווקים לאור העליות החדות בשבועות האחרונים". כך גורסים בבנק אגוד.
אשר לאפיק הצמוד, כלכלני אגוד אנו ממשיכים להחזיק בדעה כי למשקיע הפרטי המסתכל על תשואה נטו, תשואת הצמוד מדד הממשלתי בטווחים הקצר בינוני, אשר נמצאת בסימן שלילי, איננה נראית כאטרקטיבית. "כחלק מאסטרטגיית ההשקעה למשקיע הפרטי, אנו ממשיכים בהמלצתנו על השקעה באג"ח צמוד מדד קונצרני בדירוגים גבוהים במח"מ קצר (כמו אג"ח בנקים, טלקום, מזון ועוד), על פני הממשלתי הצמוד, אשר לו משקל של 5% בלבד בתיק הסולידי".
לגבי שוק המט"ח וטווח המסחר בשבוע הקרוב - נקודת תמיכה שוכנת ב-4.1 שקלים לדולר. נקודת התנגדות קרובה שוכנת ב-4.218 שקלים לדולר, ורחוקה יותר ברמת ה-4.271 שקלים לדולר.
הראל פיננסים: ראוי להמנע מהפחתות מסים
בהראל פיננסים מפרסמים סקירה חודשית, בה הם מציינים כי התוכנית הרב-שנתית להפחתת מסים, שאושרה לפני מספר שנים, אמורה להסתיים ב-2010, עם הפחתת המס השולי המקסימלי ל-44% ומס החברות ל-25%. בסוף אפריל הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר על כוונתם לבצע הפחתות מסים נוספות במהלך השנים הבאות, כך שבשנת 2016 יעמדו המס השולי המקסימלי על 39% ומס החברות על 18%.
תוכנית שאפתנית זו, הצפויה להפחית במידה משמעותית את חבות המס של יחידים וחברות, שנויה במחלוקת, בין היתר על רקע המשבר הכלכלי בעולם ובארץ והגידול הניכר בגירעון התקציבי.
כלכלני הראל פיננסים מסבירים כי כאשר בוחנים את האפשרות להפחתת שיעורי מס שתביא בסופו של דבר להגדלה בתקבולי המס (או לפחות לא תלווה בירידה משמעותית בתקבולים), יש צורך לאפיין במדויק את המצב ההתחלתי. כאשר שיעורי המס גבוהים במצב ההתחלתי, הן באופן אבסולוטי והן ביחס לעולם, הפחתה בשיעורי המס עשויה לגרום לשינוי התנהגותי משמעותי מצד העובדים והפירמות: הם יעבדו יותר, ישקיעו יותר, יעדיפו פעילות בארץ על פני פעילות בחו"ל, ויפחיתו את היקף העלמות המס ותכנוני המס. לכן, בהחלט ייתכן מצב שבו הפחתה בשיעורי המס תגרום לעלייה בהשתתפות בשוק העבודה, בהשקעות ובצמיחה, ותקבולי המס לא ייפגעו.
לעומת זאת, הם אומרים, כאשר שיעורי המס נמוכים (באופן אבסולוטי וביחס לעולם), הפוטנציאל לשינוי התנהגותי מצד העובדים והפירמות בתגובה להפחתת שיעורי המס הוא מוגבל למדי, והפחתת שיעורי מס תלווה ככל הנראה בירידה משמעותית בתקבולי המס. "המצב ההתחלתי כיום שונה מאד מהמצב בשנת 2002 - שיעורי המס כיום נמוכים בהרבה מהשיעורים שהיו בתוקף ב-2002 - אז עמד המס השולי המקסימלי על 60% ומס החברות על 36%, שניהם מהגבוהים בעולם. לכן, בניגוד להפחתות המס שהחלו בתחילת 2003, ביצוע הפחתות מס כיום עלול לגרום לירידה בתקבולי המס".
ירידה זו, אומרים בהראל פיננסים, תוביל מצידה לעלייה בגירעון התקציבי, אלא אם כן היא תקוזז על ידי ירידה משמעותית בהוצאות הממשלה כאחוז מהתוצר. ירידה משמעותית בהוצאות הממשלה קשה הרבה יותר לביצוע היום מאשר בעבר: בשנת 2002 עמדו הוצאות הממשלה הרחבה על שיא של 51 אחוזי תוצר, אך החל מ-2003 הן ירדו בהדרגה (כתוצאה מריסון תקציבי מתמשך) וב-2008 הן עמדו על 43% תוצר בלבד, כאשר הממוצע המשוקלל של 30 מדינות ה-OECD מוערך בכ-41% תוצר.
כלומר, "עודף" הוצאות הממשלה בהשוואה למקובל במדינות המתקדמות הופחת במידה משמעותית במהלך השנים האחרונות, עד כמעט אפס. "קשה מאד להאמין שבמצב זה ניתן לבצע הפחתה משמעותית נוספת בהוצאות הממשלה ביחס לתוצר. לכן, הפחתת מסים תוביל להגדלת הגירעון התקציבי. הבעיה היא שכבר כיום הגירעון התנפח למימדים מדאיגים והוא צפוי להסתכם בשנת 2009 בלמעלה מ-6% תוצר, הרמה הגבוהה ביותר מאז תוכנית הייצוב באמצע שנות ה-80".
יתירה מכך, מוסיפים ומציינים בהראל פיננסים, הגירעון החזוי בשנים הבאות (אחרי 2009), בהנחה שתחול התאוששות הדרגתית ואיטית בצמיחה בעולם ובארץ החל משנת 2010, לא נראה הרבה יותר טוב, והגידול בחוב הציבורי ביחס לתוצר צפוי להימשך לפחות מספר שנים. "הגדלה נוספת של הגירעון כתוצאה מהפחתות מסים עלולה להוביל לעלייה בפרמיית הסיכון הפיסקלית, להפחתת דירוג החוב הממשלתי, לעלייה בריבית הארוכה ולפגיעה בהשקעות, בצריכה הפרטית ובצמיחה במשק. אם תהליך כזה יתרחש, הוא יוביל לירידה נוספת בהכנסות ממסים ולגידול נוסף בגירעון התקציבי, תוך פגיעה גדולה עוד יותר בצמיחה וביציבות המאקרו-כלכלית".
במקרה זה, מזהירים הכלכלנים, למשבר הפיננסי ולמשבר הריאלי, הפוקדים כיום את המשק הישראלי, עלול להתווסף משבר שלישי, חמור בהרבה: משבר פיסקלי. "לכן, במצב התקציבי הנוכחי ראוי להמנע - הן מהפחתות מסים נוספות מיידיות והן מחקיקה של הפחתות מסים עתידיות, גם אם הכוונה היא להפעיל אותן בהדרגה בשנים הבאות. חקיקה כזו לא תיתפס בקרב ציבור הצרכנים והמשקיעים כרצינית והיא עלולה לפגוע באמינות המדיניות הכלכלית. בשלב זה, עדיף להשאיר את עניין הפחתות המסים הנוספות בגדר חזון לעתיד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
