די.וי.די קלאסי: צלילים של אכזבות

"ברוקס פסיון", "שיקוי אהבה" ופראן סבאל

לאוהבי מוזיקת בארוק, כדאי לשים לב להפקה מפתיעה שהגיעה בימים אלו מהרמוניה מונדי. זהו אלבום כפול עם ה"ברוקס פסיון" (Brockes Passion) של טלמאן, מחשובי המלחינים בגרמניה של המאה ה-18. היצירה מבוססת על טקסט של היינריך ברוקס, שבחלקים ממנו השתמש גם באך הגדול ב"יוהאנס פסיון" שלו. בדומה לבאך, גם היצירה של טלמאן כתובה לסולנים, מקהלה ותזמורת. איכות המוזיקה אמנם אינה מגיעה לזו של באך, אבל יש ביצירה אריות סולניות וקטעי מקהלה מפתיעים ביופיים.

על ההפקה מנצח רנה יאקובס, שהפך בשנים האחרונות לאחד מהמנצחים החדשנים ביותר בסצנת מוזיקת הבארוק העולמית. איש מששת הסולנים אינו מוכר, אבל רובם טובים מאוד. גם למקהלה (המקהלה הקאמרית ריאס) וגם לתזמורת (האקדמיה למוזיקה עתיקה מברלין) מגיעים בעיקר שבחים. באך זה לא, אבל יש כאן לא מעט רגעים יפים ואפילו מרגשים. בהחלט גילוי סימפטי.

טלמאן - "ברוקס פסיון", מנצח: רנה יאקובס, אלבום כפול, הרמוניה מונדי

התפוח נפל רחוק

בדרך-כלל אני לא טורח לכתוב על הקלטות גרועות. אבל הפעם מתבקשת חריגה מהמנהג, לכבוד הדיסק החדש של פראן סבאיי (Ferran Savall). לסבאיי ג'וניור יש זכות אבות רצינית: הוא בנם של ג'ורדי סבאיי, מגדולי המוזיקאים של תנועת המוזיקה המוקדמת, ושל זמרת הסופרן המדהימה מונסראט פיגראס. זו הפעם הראשונה שבה אפשר לשמוע את פראן בדיסק שלם משלו בחברת ההקלטות של אבא ואמא, כך שבאופן טבעי נוצרה סקרנות.

סבאיי הצעיר מבצע בדיסק גם חומר מקורי וגם עיבודים שעשה לכמה מהשירים המוכרים שמזוהים עם הוריו, במיוחד שירים מסורתיים מקטלוניה. הוא עצמו שר ומנגן בגיטרה ופסנתר, ולצדו משתתפים בקטעים שונים שישה נגנים עמיתים.

למרבה הצער, התוצאה מאכזבת. הקול של סבאיי לא יפה במיוחד, והעיבודים מיופייפים ולעתים אפילו מעצבנים. זה נראה כאילו הוא פשוט לקח את התווים מההורים, ונתן לביצוע טוויסט לא מוצלח. לאוזן ישראלית בולט לרעה הביצוע שלו לשיר הערש העברי "נומי נומי", ברצועה 5. פראן עושה לו עוול כפול: גם עיבוד מזרחי מכוער, וגם עברית שנשמעת כמו ג'יבריש ("אבא הלך לחבודה, ישוב עם זת הלבנה, אבה לך מתנה"). זמר רציני היה מברר לפחות איך מבטאים את המילים.

בשלב זה, נראה שמוטב להישאר עם הדיסקים של ההורים.

פראן סבאל - "Mireu el nostre mar" ("שימרו על הים שלנו"), דיסק אליה ווקס

רק בזכות פווארוטי

עוד אכזבה יחסית באה מכיוון הפקה מחודשת של "שיקוי אהבה", האופרה הקומית המקסימה של דוניצטי. זו הפקה שצולמה ב"מטרופולין אופרה" בניו-יורק ב-1981, ועלתה כעת לפורמט הדי.וי.די הנוח. המנצח הוא ניקולא רסיניו (Rescigno) האלמוני, וגם רוב הזמרים לא מוכרים במיוחד. יש רק הצדקה אחת להוצאה המחודשת הזו, וקוראים לה לוצ'יאנו פווארוטי. הטנור האיטלקי האהוב שר כאן את תפקיד נמורינו (Nemorino), נער הכפר התמים המאוהב באדינה, יפהפיית הכפר.

נו, אז? כאמור, לא משהו. פווארוטי אמנם שר נפלא, למרות ממדי הגוף הגדולים שניכרו עליו כבר אז. אבל כל היתר - ההפקה, איכות הצילום, הפרשנות המוזיקלית - פשוט מיושנים. זה נכון גם להופעתה של ג'ודית בלגן (Blegen) בתפקיד אדינה, וגם לשני הזמרים בתפקיד הסמל בלקורה וה"דוקטור" השרלטן דולקמארה.

למי שמעוניין בביצוע מוצלח באמת ל"שיקוי אהבה", מומלץ להעדיף את ההפקה החדשה והמופלאה בכיכובם של אנה נטרבקו ורולנדו וילאזון (בחברת וירג'ין). על הדי.וי.די הנוכחי אפשר להמליץ למעריציו המושבעים של פווארוטי, ולהם בלבד. *

דוניצטי - "שיקוי אהבה" עם לוצ'יאנו פווארוטי, די.וי.די DECCA

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988