פרידה באמצע המאבק

1.

באמצע משבר עולמי שרושם הפסדי ענק לכל המיליארדרים של העולם, בעיצומו של מאבק קשה, להדוף את סטנלי פישר ורוני חזקיהו, הנגיד והמפקח על הבנקים, הדורשים ממנה להודיע על סיום עבודתו של דני דנקנר כיו"ר הפועלים, מקיימת זה תקופה לא קצרה, שרי אריסון, בעלת השליטה באריסון אחזקות, הפועלים ושיכון ובינוי, הפילנתרופית הגדולה בארץ, הליך פרידה מבן זוגה בחמש השנים האחרונות. אמש (ד') היא הודיעה על גירושיה.

לזה צריך אומץ, עוצמה וכוח.

אם נשתמש במונחים אישיים, רוחניים ועסקיים של אריסון עצמה, הרי אנרגיה אין לה דרך אלא להיכנס להוויה ולהשפיע על ההתנהלות הכללית. לכן, כאשר מדובר בבנק המניע כשליש מהמשק, תאגיד ענק המצוי בבעיה ניהולית, פרסונלית, כספית ורגולטורית, שהשליטה בו מוחזקת כל כולה בידיה שלה, הרי העניין הציבורי נוגע לשאלה האם יש לאירועים האישיים, לאנרגיה השלילית או החיובית הזורמת מהם, השפעה על מה שקורה בבנק של המדינה.

2.

כבר שנים שאריסון מוקפת בסוג של "סיפור", יותר נכון אגדה, כאילו היא אשמה בכול. עניין נוח לסובבים אותה ולנהנים מצל קורתה. זה לא אני זו את: עופר גלזר לא היה מואשם בהטרדה מינית ולא היה יושב בבית הסוהר אלמלא היה נשוי לעשירה בבנות ישראל. בנק הפועלים לא היה נדרש לעשות סדר חדש בניהול הקלוקל שלו, אלמלא עמדה בראשו, אישה יוצאת דופן, המיליארדרית של השכונה, רוחנית שנוח וקל לחבוט בה. ובכלל, הנגיד והמפקח לא מחפשים את הראש של דני דנקנר ומיד אחריו של צבי זיו, אלא דווקא את הראש שלה. זו לא התנהלות הדירקטורים בעניין סיום תפקידו של זיו ואופן מינוי ציון קינן, זו רק ביקורת על ההחלטות של שרי. אריסון שומעת את זה, לוקחת ללב ומגיבה בהתאם. זה לא אומר שההאשמות הללו נכונות או מתקרבות לאמת.

3.

סטנלי פישר מדבר בנימוס אנגלוסקסי מאופק שמגלה טפח ומסתיר טפחיים. בארמית זה נקרא די לחכימא ברמיזא. בשיחות שלו עם אריסון הוא לא הניח את האקדח המעשן על השולחן. הוא הניח רק עקבות. אתמול אמר פישר בכנסת: במדינה אחרת הייתי נותן רמז והדבר היה נגמר. לאריסון הוא נתן חלקי רמזים דקיקים. ביניהם, המשולש ההדוק בין עופר גלזר, בן זוגה, דני דנקנר, היו"ר שמינתה, וציון קינן, המנכ"ל המיועד.

לא רק קשרי בילוי משותפים, לא רק העובדה שהשניים שביקרו באופן נאמן את גלזר בכלא היו רני רהב ודני דנקנר, לא רק העובדה שהפועלים קיים ומקיים סוג של שיתוף פעולה עסקי עם בעלה של בעלת השליטה. למשל, ההלוואה שנתן הפועלים לגלזר, לפרויקט יזמות במקרקעין באילת, של כ-28 מיליון שקל. נכון, זה עבר את ההליכים החוקיים הנדרשים, אבל החיבורים האישיים הללו הקפיצו כמה פיוזים.

4.

טעם הסלט של עופר גלזר, סטנלי פישר, דני דנקנר, שרלי אמזלג, צבי זיו, רוני חזקיהו, ציון קינן, הח"כים שלי יחימוביץ ודני דנון מוועדת הכספים, והפרופסורים הנותנים חוות דעת לכאן ולכאן, ייקבע בשאלה איך יתפתחו הדברים. גם העסקיים וגם האישיים. בשקט או ברעש? בפשרה או מלחמה?

רעש ומלחמה יציפו שאלות בהחלט בלתי נוחות. האם ועד כמה משפיע סאם לוי, סוג של מדריך רוחני, יש המכנים אותו "גורו", על שרי אריסון, הנשים הקרובות אליה, המנהלים בתאגידה ועובדי ובעיקר עובדות המטה של אריסון אחזקות? האם השפעתו מצומצמת לתחום האישי או נוגעת גם לאופן ניהול העסקים? לתוצאות הנוגעות לבעלי מניות מהציבור, למפקידים, לעסקים? והאם אפשר בכלל להפריד בין האישי לעסקי?

לוי, המלווה באופן אישי ורציף את אריסון ואנשיה הקרובים, הוא מייסד "בית אהבה רבה" בהוד השרון. באתר הבית כתוב כי "בית אהבה רבה הינו מרכז טיפולים ולימודים של שיטת אהבה רבה. בבית אהבה רבה אנו לומדים, מאתרים ומבינים את משמעות הבחירות שעשינו בחיינו, אנו מכירים את דפוסי ההתנהגות החוזרים ונשנים".

בסוף שנת 2005 נחשפו לוי ושיטתו לאתר נש"ר, נשים ברשת. "זהו מרכז מיוחד שמצליח בעזרת מפתחות 'נאיביים' של חיות סמלים ואנרגיות לגשת ישירות לתת-מודע, לתרגם את המסרים הללו לאנרגיות ריפוי לנפש ולגוף ואף למעלה מזה".

לוי הסביר כי "השיטה פתוחה לכולם, לאנשים חולים במחלות פיזיות קשות ולאנשים אשר מרגישים 'תקועים', מדוכאים, לכאלה שיש להם דילמה לפתור, בכלל למי שרוצה להיטיב עם חייו".

לדבריו, "שמה של "אהבה רבה" לקוח מהברכה שלפני תפילת "שמע". מדובר בשיטת טיפול אנרגטית המבוססת על מודעות, שלפיה לא ניתן להפריד בין הגוף לנפש. שניהם מרכיבים את האדם משפיעים ומושפעים אחד מהשני, לפיכך "אם אדם חולה יש לחפש את המניע בנפשו ואם אדם מתוסכל/ מדוכא/ 'תקוע' יש לטפל בסימפטומים, שכן מתי שהוא זה ישפיע על הגוף".

ככל הידוע השתתפו קבוצות מנהלים בקבוצת אריסון בסדנאות של לוי.