איך הגיע המאבק בין העיתונים "מעריב" ו"הארץ" לשולחנו של רוני חזקיהו?

הפיקוח על הבנקים בודק את תיקי ההלוואות של "מעריב" ו"הארץ" בבנק הפועלים ■ לאחרונה הגדיל הפועלים את האשראי ל"מעריב" וצמצם את האשראי ל"הארץ"

בנק ישראל דורש מבנק הפועלים את פרוטוקול הטיפול בהלוואות של העיתונים "מעריב " ו"הארץ". לאחרונה בנק הפועלים הגדיל את היקף האשראי שלו ל"מעריב" ומאידך הקטין את היקף האשראי ל"הארץ". הדרישה לפרוטוקול הטיפול הגיעה מהפיקוח על הבנקים.

מבנק הפועלים סירבו להגיב על הידיעה. גם בבנק ישראל סירבו להגיב על הידיעה וכך גם מעיתון "מעריב". "מעריב" ו"הארץ" ניהלו בעבר מו"מ לשיתוף פעולה, אבל המו"מ התפוצץ ומאז הידרדרו היחסים בין שני העיתונים תוך חילופי האשמות הדדיים.

ביום חמישי האחרון אמרה בעלת השליטה בבנק הפועלים, שרי אריסון, כי בנק ישראל ביקש פרוטוקולי הטיפול בהלוואות שני כלי תקשורת מרכזיים. "אתמול הודיע הפיקוח על הבנקים לבנק הפועלים, שעל פי מה שהם כינו נוהל חדש ומהיר, הם מבקשים באופן בהול את פרוטוקול הטיפול בהלוואות של שני כלי תקשורת מרכזיים ופרוטוקולי הדיון בוועדת בעלי עניין".

"כולם נרתמו"

כזכור, לפני כשלושה חודשים הזרים בנק הפועלים כ-50 מיליון שקל ל"מעריב", זאת בנוסף להזרמה של כ-37 מיליון שקל שנעשתה לעיתון על ידי "הכשרת היישוב" שבשליטת משפחת נמרודי. ההזרמה של בנק הפועלים נעשתה תוך התחייבות של העיתון לקיצוץ של 6 מיליון שקל בתקציב החודשי של העיתון. בראיון עם עופר נמרודי, מו"ל "מעריב", למוסף "פירמה" של "גלובס" הוא אמר כי "את בנק הפועלים שכנענו לתת אשראי, אבל היינו צריכים לקבל את הסכמת כל הבנקים שמממנים לשמור על מסגרות, לחדש מסגרות אשראי. כל הבנקים, בלי יוצא מן הכלל, כולם נרתמו, השתכנעו וסייעו".

דרישה מ"הארץ"

באותו ראיון אמר נמרודי כי "הצענו לבנק לקבל ביטחונות קשים כנגד המימון הזה. שיעבדנו לו את בית הדפוס, הקרקע שהוא נמצא עליה וכל 5 מכונות הדפוס ששווים ביחד 200 מיליון שקל. זאת אומרת, הבנק קיבל ביטחון אמיתי, קשה, מאוד רציני, והכי חשוב שהיתה גם נכונות של הבעלים להזרים 37 מיליון שקל. כי מה אמרו לי הבנקים? אמרו, עופר, אתה מאמין בזה? אמרתי כן. אתה מזרים? אמרתי כן. כמה? אמרתי כמה שתגידו. 10 מיליון דולר, שכן סכום זה בנוסף לאשראי מהבנק, הוא המסגרת הכוללת הנדרשת להחזיר את החברה לפסי רווחיות".

בנק הפועלים מחזיק באמצעות נאמן 27% ממניות "מעריב", זאת לאחר שקיבל את המניות, שהיו בבעלות ולדימיר גוסינסקי, תמורת מחיקת החוב לגוסינסקי בהיקף של 28 מיליון דולר.

לשאלת "פירמה" בעניין זה אמר נמרודי כי, "פועלים אינו שותף בעיתון. הוא אינו חלק מהנהלת החברה. המניות שלו נמצאות בבעלות שני נאמנים שישמרו על האינטרסים שלו, ככל שזה יהיה רלוונטי. אין להם שום מעורבות בניהול, בוודאי שלא בקו העיתונאי והם מאוד מקפידים על ההפרדה הזו. זה גם טוב לנו".

במקביל, לפני כחודש נאלצה קבוצת "הארץ" להקטין את חוב הקבוצה לבנק הפועלים בכ-17 מיליון שקל בעקבות דרישת הבנק. הבנק דרש מהקבוצה להוריד את מצבת החובות מכ-80 מיליון שקל לכ-60 מיליון שקל בעקבות המשבר הפיננסי ועמוס שוקן, מו"ל הארץ, נאלץ להיענות לדרישה ולהקטין החוב לפועלים. לקבוצת "הארץ" חובות פיננסיים המוערכים בלמעלה מ-200 מיליון שקל, רובם לבנק הפועלים ולאומי.

העורך הכלכלי של "הארץ": "מעריב ימשיך להתקיים כל עוד בנק הפועלים ימשיך להזרים לו כסף"

"מעריב ימשיך להתקיים כל עוד בנק הפועלים - בעל המניות השני בעיתון - ימשיך להזרים לו כסף", כך טוען גיא רולניק, סגן מו"ל "הארץ" שמשמש במקביל גם כעורך הכלכלי של העיתון, בתשובה לפניית גולש שהפנה אליו את השאלה הבאה: "כמה זמן נשאר למעריב לפני שמוכרים את הווילה בסביון?"

בכך מסגיר למעשה רולניק את דעתו על מערכת היחסים בין בנק הפועלים לבין "מעריב". סגן המו"ל כתב גם בתשובתו שהוא לא חושב שהווילה בסביון תימכר כדי לממן את הפסדי מעריב וכי מעריב הציג הפסד תפעולי של כ-100 מיליון שקל בשנת 2008 ושרף כ-50-60 מיליון שקל. "אכן קצב מרשים", הוסיף רולניק.

כזכור, נמרודי חשף בראיון ל"גלובס" שרולניק היה מעורב במו"מ העסקי בין "הארץ" ו"מעריב" ואף טרפד אותו.

"מיד אחרי שהממונה על ההגבלים העסקיים הסכימה שנבצע מיזוג תפעולי, ניסינו להגיע להסכמות עם קבוצת 'הארץ'", אמר נמרודי למגזין "פירמה" של "גלובס", "אבל לאכזבתי הגדולה העניין נכשל. 'הארץ' באו עם רעיונות שכל תכליתם הייתה לסייע ל'הארץ' להצליח, ושום ברכה ל'מעריב'. כמו למשל, תפיצו לנו את ה'דה-מרקר' בתוך 'מעריב', במקום 'עסקים'. מה שיאפשר להם תפוצה ענקית. ומה ייצא ל'מעריב'?

"אני חייב לומר באכזבה שציפיתי מהם ליותר גמישות, אבל יש משהו ביהירות של 'הארץ', ובעיקר של רולניק, שמנע את ההתקדמות למיזוג. פניתי לשותף הגרמני שלהם באמצעות מתווך. השותף הגרמני ענה שזה רעיון מצוין ושהוא בעדו, אבל הוסיף ששוקן הוא בעל השליטה והוא צריך להחליט. ככל שהימים נקפו הבנתי שעיתון 'הארץ', בעיקר על פי התפישה של רולניק, סבור שאין טעם להתמזג עם 'מעריב', מפני ש'מעריב', על פי ה-wishful thinking של רולניק, עתידו מאחוריו... זו כמובן היתה טעות קשה. חריג בעיני לראות כיצד עורך בכיר, מוכשר ככל שיהיה, מוביל את בעלי המניות, את כל בעלי מניות קבוצת 'הארץ', בהערכות מצב שגויות לעברי פי פחת".

המוסף הכלכלי של "הארץ" פרסם לפני כחודש כתבה בת שני עמודים על "מעריב" ובה הועלו תהיות בנוגע לאשראי שהעניק בנק הפועלים ל"מעריב". בכתבה, שכותרתה היתה "האם בנק הפועלים מאמין שמעריב תעמוד באמות המידה הפיננסיות", נכתב כי "לא ברור מדוע מזרים בנק הפועלים כסף נוסף לחברה שיתרות המזומנים שלה התאיידו מ-205 מיליון שקל בתחילת 2007 ל-2.8 מיליון שקל בסוף 2008, ושהצליחה לקרוס גם בשוק הצומח של האינטרנט - אלא אם בבנק הפועלים סבורים שמצוקת האשראי במשק אינה אלא אגדה".