בעלי רשתות קמעונאיות: קבוצות הקניונים מאלצות אותנו לפתוח חנויות ללא הצדקה כלכלית

בעוד מספר חודשים תחנוך רשת חצי חינם את קניון שרונים שהיא בונה בהוד-השרון. הקניון נבנה בסמיכות לקניון מרגלית השרון שבבעלות קבוצת קניוני עזריאלי. קניון שרונים הוא קניון חדש ובעליו מציעים לרשתות הקמעונאיות תנאים מסחריים מועדפים. אחת הרשתות מעידה כי הוצע לה לשכור שטח במחיר של 30 דולר למ"ר בעוד שבקניון מרגלית השרון התעריף כפול. אך למרות זאת, מרבית הרשתות הקמעונאיות אינן ממהרות להיכנס לקניון החדש.

"הסיבה היא לא המיתון במשק כי הקניון משווק מזה כשנתיים. רשתות חוששות מעזריאלי לפתוח שם חנויות", אומרים באחת הרשתות הקמעונאיות.

"קניון שרונים הוא דוגמה קלאסית. נפתח קניון חדש עם עוגן של רשת חצי חינם שמביא לטראפיק של 15,000 תקתוקי קופה ביום. זו מסה גדולה ביותר של אנשים שלא מגיעים לבד לקניות. לקניון יש יתרון נוסף בכך שהוא עובד בשבת. ובכל זאת, יש רשתות ש'רועדות להן הביצים' כי הן פוחדות שלא יחדשו להן חוזים בקניוני עזריאלי", אומרים ברשת קמעונאית אחרת.

בעיני חלק מהרשתות הקמעונאיות, קניון שרונים הוא דוגמה ללחץ הגדול המופעל על הרשתות מצד קבוצות הקניונים. בימים האחרונים שוחח "גלובס" עם בכירים ברשתות קמעונאיות שונות הפועלות בקניונים. באופן לא מפתיע, ביקשו כולם, ללא יוצא מן הכלל, להישאר בעילום שם. "ההזדהות הזאת יכולה לחבל לי בעסקים. אנחנו פוחדים מהם", מסביר אחד מהם.

"הלחצים החזקים ביותר מופעלים מצדה של קבוצת עזריאלי. רוזנבלום (מנכ"ל קניוני ישראל - א"ח) בחיים לא יפעיל לחצים. ליתר יש פחות אפשרות", אומר בכיר באחת הרשתות. בכירים אחרים טוענים גם ללחצים מצד קבוצת מליסרון וקבוצת אפריקה ישראל.

אחד הביטויים ללחצים הוא ההחלטה שמקבלות רשתות לפתוח חנויות בקניונים שלא על בסיס כלכלי, או שלא בהתאם לתוכנית הפיתוח העסקי של הרשת.

דוגמה לכך היא ההחלטה שקיבלה רשת בלו-בירד לפתוח חנות בקניון סביונים, מיד לאחר שאפריקה ישראל, בעלת הקניון דאז, הודיעה לה כי זהו התנאי לחידוש חוזה השכירות של הרשת בקניון רמת-אביב. דוגמה נוספת היא קניון אור-יהודה של קבוצת עזריאלי. "הרשתות נכנסו לשם ולא כי הם רצו לפתוח שם חנות", מעידים ברשתות.

בשנים האחרונות וככל שהעסקאות בתחום הקניונים הלכו ופרחו, כך הלך והתחזק כוחן של קבוצות הקניונים. למרות שמבחינת שטח מסחרי, קבוצת קניוני ישראל של בריטיש היא הגדולה ביותר, הרי שבכל הקשור למספר הקניונים המובילים - קבוצת קניוני עזריאלי נחשבת לחזקה ביותר. כעת עם השלמת עסקת רכישת קניון רמת-אביב וקניון סביונים על-ידי מליסרון, הופכת גם מליסרון למשמעותית במיוחד. ככל שקבוצה חזקה יותר, כך גם השפעתה על הרשתות יותר קריטית ולהשפעה הזאת יש השלכות לא רק על הרשת, כי אם גם על הצרכן.

הצרכן משלם את המחיר

"קבוצת קניונים יכולה למשל להתנות שאם אתה נכנס לקניון טוב, תיכנס במקביל לקניון השני. שתשתתף במבצעים שלהם גם כשאתה לא מעוניין במבצעים, ובכל מיני יוזמות שאינן בהלימה עם האינטרסים של הרשתות. הם יכולים לעשות מועדוני לקוחות שהם רק של קבוצת הקניונים - כמו המועדון של עזריאלי. זה משפיע בעובדה שהוא גורם לאפליה באופן שלקוחות יכולים לקבל מחירים אחרים באותה רשת. רשת שלא נמצאת במועדון היא בחיסרון יחסי מול לקוח שנכנס כי הצעת הרכש שלה פחות טובה. מי שמשכיר שטחים צריך לדאוג להשכיר שטחים, מי שמנהל רשתות צריך לנהל רשתות. ברגע שהדברים מיטשטשים, נוצרים דברים מעוותים", אומר בכיר באחת מרשתות האופנה.

מועדון הלקוחות הוא לא הדוגמה היחידה. עונת הקיץ עוד לא ממש התחילה, אבל בקבוצת קניוני עזריאלי בחרו להתחיל אותה במכירת סוף עונה. בשבוע שעבר הם פתחו במבצע "משהו קטן וטוב" עם סלקום ובמסגרתו ניתנת ללקוחות סלקום 50% הנחה על מחצית מהפריטים המוצעים למכירה בחנויות המשתתפות במבצע. היוזמה הזאת עוררה מורת רוח רבה בקרב חלק מהרשתות.

"50% הנחה בתחילת עונה? מה קרה? גנבנו את הסחורה? אנחנו צריכים להרוויח כסף. זה עושה הסטה מקניונים אחרים לקניונים של עזריאלי. רשתות משתתפות כי הן לא יודעות להגיד להם לא", אומר בכיר באחת הרשתות.

"זו טקטיקה להביא את המכירות על הגב שלנו. אנחנו מממנים את המבצע. הם אמנם אומרים שיהיה פרסום, אבל אף אחד לא משתתף בהנחה לצרכן. נכנסתי כי לפי מה שהם אמרו כולם ישתתפו", אומר אחר.

ברשתות מסבירים גם כי בעוד שקבוצת עזריאלי לא משתתפת בהנחות לצרכן, היא הראשונה ליהנות מהמכירות כיוון שהיא מקבלת תגמולים לפי היקף המכירות של הרשתות, למרות שהרשתות עצמן שוחקות את הרווח.

בנוסף, ברשתות סבורים שגם אם נקודתית נראה כאילו הדברים משחקים לטובתו של הצרכן, הרי שבפועל הוא משלם את המחיר. "אתה מנהל נגדם מאבקים והם מתעלמים מהצרכים שלך. כפועל יוצא אתה נאלץ להעלות מחירים שבסוף גוררים העלאת מחירים לצרכן ופוגעים בו. לחילופין, אתה לא תקים חנות בקניון, שזה גם משהו שקשור לשירות שאתה מעניק לצרכן".

"הלחצים האלה תמיד מתגלגלים לצרכן כי הצרכן משלם בסופו של דבר יותר, גם אם התחרות ממתנת את זה מעט", אומר אחר.

הופכים למונופלים?

להשפעה על הצרכן יש גם ביטויים נוספים. "קבוצות הקניונים גורמות בעקיפין להתכווצות שוק הקמעונאות. לבעלי עסקים קטנים אין יכולת להתקיים. מדובר בתהליך הרסני. חלק מהקניונים יוצאים מפרופורציות. הסך-הכל הוא רע ובטווח הארוך זה לא יחזיק מעמד. התחרות קשה והמשק קטן. התוצאות הכלכליות הרסניות", אומרים באחת מרשתות האופנה.

"התופעה של התחזקות קבוצות הקניונים גורמת לכך שמרביתם הופכים להיות מונופולים והדבר יוצר בהחלט בעיה לרשתות מול בעלי הנכסים. התוצאה היא שיש לחצים אדירים להעלות מחירים, לא רק של שכר דירה, שחלקם ממש לא סבירים. בקבוצת מליסרון, למשל, המציאו 'קרן פחת' שבה הרשתות נדרשות להשתתף בפחת של הקניון. אתה נדרש לשלם מס חדש שלא היה קודם לכן. בשורה התחתונה, ככל שכוחם עולה, עם האוכל בא להם התיאבון והם ממציאים המצאות. אני אומר למנהלי הקניונים שלא חשוב איך קוראים לילד. בסוף אני מוציא מכיס אחד את כל הסכום. לא משנה אם קוראים לו פחת, שכירות, דמי ניהול או חניה".

ברשתות טוענים עוד כי ריכוז הכוח בידי מספר קבוצות מועט, הוא בעייתי בכל היבט, וכי לקניונים השפעה ישירה על עצם יכולתה של רשת קמעונאית להתקיים בשוק.

"אם אתה לא נעתר לדרישה של רשת קניונים להיכנס לקניונים הפחות טובים שלה, היא לא תכניס אותך גם לקניונים הטובים ואז אתה איננו. אתה יכול להיעלם מהמפה. אם אתה לא נמצא בעזריאלי, קניוני ישראל ועכשיו גם מליסרון - אתה יכול ללכת הביתה. זו בהחלט בעיה".

"האם אתה יכול להתקיים במדינת ישראל כרשת מוכרת בלי קניוני עזריאלי?", שואל בכיר באחת הרשתות וממהר להשיב: "התשובה היא לא".

* לדעתך, הממונה היתה צריכה לאשר את מיזוגו של קניון גבעתיים עם קניוני עזריאלי?

"אם כן, היא היתה צריכה לעשות זאת עם סייגים. בטוח שגם התור של גבעתיים יגיע. גם מי שלא נמצא שם ייאלצו אותו להיכנס".

בכיר אחר טוען כי "לדעתי לא היה צריך לאשר את המיזוג עם גבעתיים. אנחנו מדברים על מונופולים. בסופו של יום זה יוצר בעיה עסקית לא פשוטה. קבוצת עזריאלי חזקה גם בלי קניון גבעתיים, אבל הוא נותן לה עוד תוספת".

לפחות באחת הרשתות טוענים, העמדה הובהרה אצל הממונה על ההגבלים ואילו אחרים טוענים כי חששו לעשות זאת. "במשרדי הממונה נאמר לנו שהם לא יכולים להבטיח לנו שלא ניחשף. שגם אם נדבר בעילום שם, אם זה יגיע לבית משפט הם יהיו חייבים לחשוף אותנו. הממונה בעצמו מוגבל על-ידי החוק. אילו הוא יכול היה לקבל את המידע ולהשתמש בו, אפילו שהמידע היה נמסר בבית משפט לשופט בדלתיים סגורות, אז היו מדברים. אבל לא רצו לתת חיסיון, אז למה לדבר? כדי שנקבל על הראש כשניחשף?"

ברשתות גם חוששים ששכר הדירה בקניונים לא יוזל בקרוב, למרות הירידה החדה בפדיונות. "הקניונים ממנופים. הנדל"ניסטים הגדולים לקחו הלוואות מטורפות לרכישות. אלה עסקאות נדל"ן שלא שילמו אותם עדיין והם לא רוצים להקטין בשל כך את הפדיונות. ברגע שיקרוס משהו גדול, אולי אז הם יבינו שקשה למלא חללים, אבל הם בונים על זה שזה לא יקרה".

ההתארגנות שנקטעה באיבה

לפני כמה חודשים חשף "גלובס" את תוכנה של פגישה שקיימו 6 בעלים של רשתות קמעונאיות המפעילים יחד 17 רשתות קמעונאיות בקניונים לדיון במצב הנוכחי. הדיון הדחוף נקבע לאור רצונם של בעלי הרשתות לדוןבמחירי השכירות בקניונים בצל המשבר הכלכלי הנוכחי.

באותה פגישה נשמעו התבטאויות חמורות נגד הקניונים. בין היתר, נאמר שם על-ידי אחד מבעלי הרשתות שהשתתף בפגישה, "יש הרבה מאוד חנויות שאין הצדקה לקיים אותן. נסגור חנויות במקומות שבהם הרווחיות לא טובה. לא ניתן שיעשו עלינו פוילע-שטיקים".

אלא שמתברר שלפגישה הזאת לא היה המשך. "הקניונים מאוד חזקים ומאוד כוחניים והם הצליחו לשבור את האנשים", אומר ל"גלובס" אחד הנוכחים בפגישה.

* איך בדיוק הם הצליחו לשבור את ההתנגדות של בעלי הרשתות?

"בזה שהסבירו להם שלא יעזור להם ואם כך, הם יקשיחו עוד יותר את העמדות שלהם".

"ישבנו סביב השולחן ולא יצא כלום כי כולם פוחדים. זה ביזיון", אומר אחר.

עזריאלי: "היחסים הוגנים וידידותיים"

קבוצת עזריאלי מסרה בתגובה: "לקבוצה יחסים הגונים וידידותיים תוך תמיכה והבנה הדדית עם בעלי הרשתות והשוכרים בקניוניה. רבות מהרשתות הפועלות בקניונים נבנו בזכות הקניונים בבעלות הקבוצה ועל כך מגיעות לה ברכות. קבוצת קניוני עזריאלי אינה מנהלת את עסקיה ויחסיה עם בעלי העסקים דרך כלי התקשורת".

קבוצת אפריקה ישראל מסרה בתגובה: "לא היה ולא נברא".

קבוצת מליסרון מסרה בתגובה: "קרן הפחת נועדה לכסות פחת של מערכות אחזקה. בעבור סעיף זה משלמים השוכרים מחיר סמלי של 1 שקל למ"ר בלבד".

מנכ"ל קניוני ישראל, משה רוזנבלום, מסרה בתגובה: "לצערי המערכת הבנקאית סוגרת את החמצן לרשתות הקטנות ומתחשבת רק ברשתות הגדולות מחשש שהם יאלצו למחוק חובות גדולים. על מה רשת ילדותי מתקשה? על חובות של 4 מיליון שקל כשמדובר ברשת שעובדת יפה? אני לא אתפלא אם מחר הבנקים יסגרו את החמצן לעוד רשתות. העובדה שאנחנו מחזיקים במספר קניונים לא היא שגורמת לטלטול הספינה. קבוצת קניוני ישראל מושיטה יד לכל מי שנקלע לצרה אבל לא תמיד אנחנו יכולים לחפות על כל הלחצים של המערכות האחרות".

ממשרד הממונה על ההגבלים העסקיים לא התקבלה תגובה עד לפרסום הידיעה.