400 מיליון שקל - זהו הסכום שלהערכת אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות ידין ענתבי, חסר לקופות הגמל ולקרנות הפנסיה על מנת לעמוד ביעד ההון-המינימלי-הנדרש החדש שהוא עומד להציב להן עד סוף 2009. מבדיקה שערך "גלובס" עולה שעיקר הבעיה נמצא בקופות הגמל, במיוחד בהתייחס לקופות הקטנות, בעוד שבקרנות הפנסיה נראה שלא תהיה בעיה של ממש להשלים את הגירעון שצפוי להיפתח בין ההון הקיים לבין הדרישות שהאוצר ישית על חברות הניהול.
מבחינת חלק מהגופים, בעיקר הגדולים, מדובר במעמסה לא מהותית שניתן לעמוד בה, ושחלק מהגופים כבר עומדים בה. מנגד, מבחינת גופים מנהלים קטנים של קופות גמל נראה שמדובר בבעיה של ממש שדורשת מהם תוספת של מיליוני שקלים שירותקו לטובת ההון של חברת ניהול קופות הגמל שבבעלותם.
בקרנות הפנסיה הקטנות נראה שאין בעיה של ממש לעמוד בתקנות ההון החדשות, בהינתן המודל שפרסם האוצר בימים האחרונים.
בהקשר זה בולטות למשל קופות הלמן אלדובי להן חסרים, על פי בדיקת "גלובס", כ-17 מיליון שקל על מנת לעמוד בדרישות הון עצמי של כ-18 מיליון שקל. גופים נוספים שבולטים הם כלל גמל, לה חסרים כעת כ-50 מיליון שקל; אקסלנס, לה חסרים כ-17 מיליון שקל; דש, לה חסרים 23 מיליון שקל, והראל לה חסרים כ-35 מיליון שקל.
בין הגופים הקטנים בולטות הקופות של ילין לפידות שחסרות 7 מיליון שקל כדי לעמוד בדרישות, וכן קופות אפסילון, ווייזר ומילניום.
על פניו, הסכום שנגזר ממודל דרישות ההון שהאוצר הציג לאחרונה מהווה אחוז קטן מאוד מסך הנכסים המנוהלים של הגופים הללו, המסתכמים במאות מיליארדי שקלים. ואולם, הנכסים המנוהלים על ידי חברות ניהול קופות הגמל וקרנות הפנסיה אינם הכספים שלהן, כשההכנסות של חברות אלו נגזרות מדמי הניהול שהן גובות - כ-1% עד 1.7% בשיעור גס מתוך הנכסים המנוהלים. מנגד, היקף ההוצאות שלהן תופח כל הזמן, בשל גידול נמשך (שעוד יימשך) בדרישות הרגולציה לשירות וניהול טובים מהקיים.
באוצר הסבירו את דרישות ההון העצמי החדשות ככרית ביטחון לסיכונים תפעוליים כגון פרשת "בן גביזון ופריזמה", במסגרתה נרשמו הפסדי השקעה חריגים בקופות הגמל של פריזמה כתוצאה מחריגה מנהלי ההשקעה. מנגד, סיכוני השוק (בראש ובראשונה נפילה בתשואות) רובצים על החוסכים בלבד. לפי המועד הצפוי לפרסום טיוטת הסדרה בנושא זה שמסר האוצר - ברבעון השני השנה - הרי שהתקנות החדשות צפויות לחול כבר ב-2009, או בגינה.
בעלי הבית יידרשו להשלמות
מבדיקה שערך "גלובס", עולה כאמור כי הקושי בעמידה בתקנות ההון החדשות של האוצר יהיה שונה מגוף לגוף (ראו טבלה), וכי כבר כיום חלק ניכר מהגופים המנהלים הגדולים עומדים בתקנות האוצר - למשל חברת ניהול קופות הגמל של פסגות או חברות ניהול קרנות הפנסיה מבטחים החדשה, מקפת החדשה, מיטבית עתודות, ונוספים.
חברות ניהול גמל גדולות אחרות שאינן עומדות עדיין בתקנות האוצר, בחישוב נכסיהן בסוף מארס ביחס להון העצמי שהציגו בסוף 2008 (ולא בהכרח יוכר כולו לצורך דרישות ההון. סביר שכפי שקורה בכל הקשור להון הנדרש מחברות הביטוח - ההון שיוכר לדרישות ההון יהיה נמוך מההון העצמי שבמאזני החברות המנהלות), יצטרכו להשיג כמה עשרות מיליוני שקלים. עם זאת, נראה שהמשימה אינה גדולה מכפי מידותיהם, שכן חלקן הגדול משתייכות לקבוצות גדולות, שיש להן מקורות הון נוספים מעבר לפעילות הגמל או הפנסיה.
מנגד, בקרב הגופים הקטנים יש יותר כאלו שאינם עומדים בתקנות האוצר להון מינימלי (חלקם, אגב, גם ביחס לדרישות המינוריות הקיימות כיום), ולא משתייכים לקבוצות גדולות אלא נמצאים בבעלות פרטית. בהם, בעלי הבית יידרשו להכניס יד לכיס ולהשלים את הפער שייווצר עם החלת דרישות ההון. אלא, אם יעדיפו למכור את פעילות הגמל שלהם, כשהיתרון לגודל בניהול נכסים פנסיוניים הולך ומתחדד כל הזמן, על רקע הדרישות הגוברות מצד הרגולציה.
בגופים הבינוניים התמונה מורכבת יותר, כשמבדיקה מדגמית שערכנו עלה כי גם חלקם עשויים למצוא את עצמם מושפעים מסוגיית השלמת ההון, כשיידרשו הזרמות הון ניכרות יחסית מצד בעלי הבית (ראו מסגרת).
בהקשר זה, נציין קושי נוסף שצפוי לכמה מחברות הביטוח המחזיקות בפעילויות ביטוח, גמל ופנסיה. במקביל להגדלת ההון בגמל ובפנסיה, אלו יידרשו להיערך וליישם את הגדלת ההון הנדרש שלהן בכ-30%, כלומר בכמה מאות מיליוני שקלים - מכה קשה בפני עצמה במקרה ששוקי ההון יחזרו לטריטוריה שלילית, גם אם לאחר הרבעון הראשון של 2009, שמסתמן כחיובי מאוד, נראה שהמכה עומעמה במקצת.
הדרישות נגזרות מהנכסים
בחודש מארס האחרון הודיע אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר על כוונתו להגדיל את דרישות ההון עצמי מחברות מנהלות של קופות גמל וקרנות פנסיה, כשאת המהלך מוביל אריק פרץ, סגן בכיר לממונה. נכון להיום, דרישות אלו עומדות על כ-1.1 מיליון שקל בלבד בחברת ניהול קופות גמל, בעוד שחברות לניהול קרנות פנסיה נדרשות להון מינימלי של 7.6 מיליון שקל.
בימים האחרונים פרסם האוצר את המודל המתוכנן להגדלת ההון הרגולטורי הנדרש, שיעמוד כאמור על 10 מיליון שקל לפחות. מעבר לכך, הדרישות יהיו כנגזרת של היקף הנכסים המנוהלים בחברות הניהול (להוציא קופות גמל ענפיות). כך, כנגד נכסים מנוהלים בהיקף של עד 10 מיליארד שקל, תהיה דרישת הון בגובה 3 פרומיל מהנכסים; כנגד נכסים בטווח שבין 10 מיליארד שקל ל-20 מיליארד שקל יידרש הון בהיקף 2 פרומיל מהנכסים שבטווח זה; וכנגד נכסים מעל לרף של 20 מיליארד שקל, יהיו דרישות הון של 1 פרומיל.
המשמעות היא, שקרן פנסיה המנהלת נכסים בהיקף של כ-20 מיליארד שקל תידרש להון מינימלי חדש של 50 מיליון שקל, וקופת גמל המנהלת 10 מיליארד שקל תידרש להון מינימלי חדש של 30 מיליון שקל. כל הגופים שמנהלים עד 3.33 מיליארד שקל יידרשו להון המינימלי בסך 10 מיליון שקל.
חברות המחזיקות בפעילויות ביטוח, גמל ופנסיה, יידרשו במקביל להגדלת ההון בגמל ובפנסיה גם להגדיל ההון הנדרש שלהן בכ-30% - מכה קשה אם שוקי ההון יחזרו לרדת
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
