"המשקיע הקטן יותר הוא החכם יותר"

נשמע רע? לא לפי כהן. בדברים שיישא בכנס ה-IVA, שיתקיים ב-19 במאי בשיתוף "גלובס", הוא יעביר את המסר שההצלחה של חברות קטנות שלא שרפו הון רב, תהיה גדולה יותר מבחינת פעילי ההון סיכון.

בראיון ל"גלובס" הוא קובע כי "אמנם צריך שיהיה מספיק הון לממן את ה-ICQ והמלאנוקס העתידיות. אבל, מצד שני התעשייה לא צריכה לממן 40 חברות על כל חברה טובה. 10 חברות על כל אחת טובה, זו פרופורציה בריאה יותר".

כהן, אחד מאנשי ההון סיכון הידועים בעמק הסיליקון, מככב ברשימת המידאס של פורבס מאז שהחלה להתפרסם. בראשית ימיה של רשימה זו, הוא דורג בעשירייה הראשונה. השנה דורג במקום ה-67.

לבסמר הוא הצטרף ב-1992 וביצע מאז 45 השקעות בחברות בשלבים המוקדמים, מתוכן 19 הונפקו ו-18 נרכשו. בזמנו הפנוי הוא זמר במקהלת א-קפלה (מקהלה ללא ליווי כלי נגינה) וכן מנהל בלוג, ובו הגיגיו מעולם ההון סיכון, לצד חוויות אישיות, קליפים ועצות ליזמים.

בשנת 1995 הוא היה שותף להקמת חברת Verisign, שיצאה מ-RSA וגם כיהן כיו"ר שלה. כהן גם היה אחד המשקיעים בסאיוטה הישראלית של נפתלי בנט, שנרכשה בידיRSA תמורת 145 מיליון דולר.

כהן אומר כי למרות שבסמר לא מקצה מראש סכומים לגיאוגרפיות או תחומים ספציפיים, ההשקעות שלה הולכות קודם לארה"ב ואחר-כך להודו. לדבריו, "אנחנו באופן כללי מתמקדים באיתור החברות הטובות ביותר. עם-זאת, 50%-60% מהיקף ההשקעות בחברות טכנולוגיה אצלנו מופנה לתחומי ה-IT הקלינטק ומדעי החיים. בהודו אנחנו משקיעים בחברות בצמיחה, גם אם אינן טכנולוגיות באופיין".

*איך המשבר משפיע על ההון סיכון?

"יש תנאים מאקרו-כלכליים שלוחצים את המשאבים של קרנות ההון סיכון. כשהמשקיעים המוסדיים מפסידים כסף בשוק ההון, גם בהון סיכון מרגישים את המכה. התוצאה היא ירידה במספריאבסולוטיים של כמות ההתחייבות מצד משקיעים לקרנות הון סיכון".

*אלו לא חדשות טובות.

"אבל גם לא חדשות איומות. החברות המצוינות יצליחו להיות ממומנות. עד היום לא הוכח שהשקעה כפולה בהון סיכון בהכרח יוצרת יותר חברות מצוינות. להיפך, יותר מדי הון בשוק עושה המציאות יותר קשה עבור חברות סטארט-אפ".

*למה יותר קשה?

"כי הן צריכות להתחרות בחברות אחרות בתחומן שגם זכו למימון. בנוסף, ללקוחות יש יותר מגוון שיוצר היצע מבלבל, ויש גם תחרות על כוח האדם ועל מימון נוסף".

*החקירה המתנהלת סביב האי-סדרים בקרן הפנסיה של ניו-יורק תשפיע על התעשייה כולה?

"אנחנו נכנסים לתקופה של רגולציה הדוקה יותר בתעשייה. זה כמובן מדכא את זרימת ההון, אבל זה לא ייעשה באופן דרסטי. אני דואג בעיקר בנוגע ללקוחות של חברות הסטארט-אפ. בזמן מיתון גלובלי כולם קונים פחות. אבל הכלכלה העולמית תתאושש, וכך גם ההזדמנות ליזמים. אפילו עכשיו יש הזדמנות גדולה. זה לא זמן רע לצאת לשוק. הלקוחות מאוד פתוחים להצעות שחוסכות להם כסף".

"יש בישראל הזדמנויות גדולות באינטרנט"

כהן מספר שבכוונתו להתמקד בהרצאתו בכנס ה-IVA בחשיבות שביעילות השימוש בהון. לדבריו, "המשקיעים בקרנות ההון סיכון מצפים להחזרים גבוהים על ההשקעה שלהם ולוחצים על מנהלי הקרנות שמצידם לוחצים את היזמים.

"פעילות האינטרנט בישראל למשל מאוד אינטנסיבית ואף מצליחה. יש בה הזדמנויות גדולות, כאשר עלות פיתוח יישומים אינטרנטיים היא נמוכה מתמיד.

"בבסמר ערכנו מחקר שהצביע על-כך שמאז שהאינטרנט הופיע ב-1995, עלות הפיתוח של אתר מסחר אלקטרוני מאובטח ירדה כל 18 חודשים בחצי. כיום צריך מעט מאד הון כדי לבנות אתר".

*אבל כולם יודעים שההוצאות הגדולות מגיעות עם הצורך בכוח מכירות ושיווק. לא מספיק לקדד אתר, צריך שהמשתמשים יגיעו אליו.

"זה לא נכון. אמנם סטארט-אפים בישראל ובארה"ב חושבים שכדי להגיע לשוק, צריך כוח מכירות ושיווק גדול. אבל אם לא יודעים שהמוצר יעבוד, אין סיבה לבנות כוח מכירות בכלל.

"במקום להשקיע מיליונים, אפשר להשקיע מעט כסף ולבדוק את תגובת השוק ואם זה לא עובד, צריך לחזור כמה צעדים אחורה ולא להסס לבטל את המיזם. זו דרך מחשבה אחרת לגמרי, אבל היא תביא החזרים טובים יותר למשקיעים".

כהן אומר שזה עלול להישמע בעייתי, אבל ללא ספק מדובר במודל יעיל יותר: "חשוב להתמקד במיזמים שיכולים להצליח ולזנוח את אלה שלא. יש מי שיגידו שאנחנו לא תומכים, אבל זה הכי להיות תומכים. אם ממשיכים לממן מיזם שלא עובד, יש פחות יכולת להקדיש תשומת לב למיזם שיש לו יותר סיכויים להצליח".

*המשמעות של פחות הון לחברות היא קרנות הון סיכון קטנות יותר.

"בוודאי. אני מתכוון להיקפי ההשקעה בקרנות. המשקיע הקטן יותר הוא החכם יותר". *