דדי פרלמוטר בראיון ל"גלובס": "אף אחד לא יקנוס חברה כמו אינטל ב-10 מיליון דולר. זה כמו לקנוס אותי ב-10 שקלים"

פרלמוטר, סגן נשיא בכיר באינטל, התייחס לקנס העצום של 1.45 מיליארד ד', שקיבלה החברה מהאיחוד האירופי, בעקבות הפרת חוקי ההגבלים העסקיים: "הקנס מדביק עלינו כתם. נערער"

לפני שבוע בדיוק, אירחה אינטל במשרדי החברה בעמק הסיליקון את יום המשקיעים השנתי שלה. למרבה האירוניה, דווקא שעות לאחר שמנכ"ל החברה, פול אוטליני, סיפר בהתלהבות על השיפור בשוק ועל התוכניות המרתקות לעתיד, החליט האיחוד האירופי להטיל על החברה קנס עצום בגובה 1.45 מיליארד דולר, בעקבות חקירה על הפרה של חוקי ההגבלים העסקיים, שהאשימה את אינטל בתמחור אגרסיבי של מוצריה ללקוחות וספקים.

1.45 מיליארד דולר אינם סכום עצום לחברה שיש לה כ-10 מיליארד דולר בקופה והצליחה לסיים את הרבעון הראשון של 2009 - אחד הקשים בתולדותיה - עם רווח נקי של כ-650 מיליון דולר, אבל הם פגיעה קשה במוניטין.

"לא הייתה במסדרונות שלנו שמחה גדולה, יש אכזבה", אומר דדי פרלמוטר, סגן נשיא בכיר ומנכ"ל חטיבת הניידות באינטל, בראיון ל"גלובס", "אינטל לא מסכימה עם ההחלטה של האיחוד. לא הייתה לנו הפתעה, הרי כבר ידענו לפי טון הדיבור בשיחות עם האיחוד האירופי שלא תהיה החלטה לטובתנו".

* אולי לא הופתעתם מההחלטה, אלא מהסכום? יש בו אמירה מעבר להחלטה עצמה.

"אף אחד לא יקנוס חברה כמו אינטל ב-10 מיליון דולר. זה כמו לקנוס אותי ב-10 שקלים. הסכום גבוה ואינו קטן לאף חברה, גם לאינטל, אבל גם אם היה נמוך ב-100 מיליון אירו או גבוה ב-100 מיליון אירו, זה לא היה העניין. העניין הוא שהאמירה של האיחוד לא מקובלת עלינו, ומדביקה עלינו כתם שאנחנו לא צריכים להסכים איתו.

"אינטל לא מתנהגת בצורה שיוחסה לה. האם אינטל תחרותית? כן. האם אינטל עשתה מהלכים לא נאותים בתמחור? אנחנו מכחישים את הדבר הזה. אנחנו לא מוכרים דברים מתחת למחיר העלות, ולא נותנים תמריצים בכדי לגרום לאנשים לקנות רק אינטל. זאת העמדה של אינטל, והאיחוד החליט אחרת, לכן נראה מה יהיה בערעור".

נקודת האור: ה-Atom

פרלמוטר נמצא כבר 30 שנה באינטל, אליה הצטרף בשנות ה-80. היום, בצמרת של אינטל, הוא אחד מהמועמדים להפוך למנכ"ל אינטל בשנים הקרובות - חברה של לא פחות מ-87 מיליארד דולר. "אפילו אני לא חשבתי שאגיע קרוב לאיפה שאני היום", אמר בעבר בראיון ל"גלובס". "אבל האמת היא שלא היו כאן קפיצות דרך. זה כלל הרבה דם, יזע ודמעות. אני לא יודע לאן אמשיך, אני תמיד מנצל את המקסימום מכל ג'וב. אני לא יודע מה הלאה, וזה גם לא מדיר שינה מעיניי".

ייתכן שהתגובה של האיחוד הייתה מעוררת פחות הדים אם הייתה מגיעה בתקופה אחרת, מעט טובה יותר. את הרבעון הראשון של השנה סיימה אינטל עם מכירות של כ-7.1 מיליארד דולר, ירידה של כ-26% לעומת הרבעון המקביל, ושל 13% לעומת הרבעון הרביעי של 2008. קבוצת המעבדים המיועדים למחשוב הנייד, עליה אחראי פרלמוטר, ספגה ירידה של כ-23% ברבעון לעומת הרבעון המקביל.

לאינטל היו גם בשורות יותר חיוביות. בפגישה עם האנליסטים בשבוע שעבר חזר המנכ"ל אוטליני על הערכתו כי שוק המעבדים למחשבים האישיים הגיע לאיזו תחתית, והאנליסטים מיהרו לשפר את ציפיות ההכנסות והרווח לשנה הקרובה. אינטל, מצידה, עדיין טוענת שהראות מעורפלת מכדי לספק תחזית מספרית חד משמעית לגבי הרבעונים הקרובים ומצפה להכנסות של כ-7 מיליארד דולר ברבעון השני של 2009, בדומה לרבעון הנוכחי.

אמנם, באינטל מדברים על גידול תמידי, אבל פלח השוק שבו מורגשת צמיחה עיקרית הוא של המוצרים הזולים המיועדים בעיקר לגישה לאינטרנט, שמבוססים על מעבד ה-Atom, כגון ה-Netbook. גם מכירות ה-Atom נפגעו ברבעון האחרון וירדו בכ-7%, לכ-220 מיליון דולר, אך בבנק ההשקעות ברקליס, למשל, מעריכים כי פוטנציאל המכירות של ה-Atom השנה יעמוד על כ-1.5 מיליארד דולר, לעומת כחצי מיליארד דולר במחצית השנייה של 2008, כך שזו אחת מנקודות האור של אינטל בשנה הקרובה.

"רוב המכירות של ה-Atom אינן באות על חשבון מוצרים קיימים", טוען פרלמוטר בתגובה להערכות כי הצמיחה במכירות ה-Atom מגיעה גם על חשבון מעבד הסלרון של החברה, שמיועד לפלח השוק הזול עם ביצועים נמוכים יחסית.

* האם ה-Atom, שנהנה מרווחיות גבוהה, יחליף את הסלרון?

"לא בטוח. יש הבדל משמעותי בביצועים שלהם ותלות בצרכים של הלקוח. הביצועים של סלרון הם פי 2 מה-Atom ולכן יש להם מחירים שונים וביקוש שונה".

מתכוננים לתחרות

סביבת העבודה עבורה מפתחת אינטל את המעבדים שלה, עוברת התאמות כתוצאה מהכרזת החברה מלפני כשנה לחזור להתחרות בשוק הטלפונים ניידים, לאחר שהניסיון הקודם שביצעה בתחום - שהחל עם רכישת DSPC הישראלית בשנת 1999 - הסתכם במכירת הפעילות בתחום למארוול במחיר של כ-600 מיליון דולר - רחוק מהמיליארדים שאינטל השקיעה בו.

הסגמנט החדש אליו פונה החברה הוא של המעבד המרכזי (Application Processor) בתוך הטלפונים החכמים והתקני אינטרנט ניידים (MID). "נהיה מוכנים לתחרות מול הארכיטקטורה המתחרה של ספקית טכנולוגיית העיבוד ARM בשנת 2010 ובוודאי ב-2011", טוען פרלמוטר. "רק שהביצועים שלנו יהיו הרבה יותר טובים", הוא משוכנע.

להערכתו, ייתכן שאינטל תספק גם פתרון שיכלול מעבד המיועד לקליטה ושידור של תקשורת אלחוטית עבור הדור השלישי (Baseband). ומה לגבי הדור הרביעי? באינטל הימרו לפני כמה שנים על ה-WiMAX, והשקיעו מיליארדי דולרים בכדי להכניס לשימוש את תקן התקשורת האלחוטית רחבת הפס, בעוד חלק גדול מהמתחרות של אינטל בחרו דווקא בטכנולוגיה המתחרה, LTE.

"ימים יגידו אם ההשקעה ב-WiMAX הייתה שווה את המאמץ", אומר פרלמוטר. "כלל הברזל הוא שכל פעם שיש גידול בזמינות של פס רחב, זה מגדיל את המכירות של המחשבים הניידים. למשל, ספק אם ההצלחה של הניידים הייתה כל-כך גדולה ללא ה-Wi-Fi. אני לא משווה בין שתי הטכנולוגיות, אבל לגרום ל-WiMAX לקרות זה הרבה יותר קשה".

* ייתכן שתחליטו בעתיד שהגיע הזמן לעבור הלאה? ל-LTE לדוגמה?

"קשה לדעת. הדברים האלה תמיד פתוחים".

"מרכז הפיתוח הישראלי לא יגדל בשנתיים הקרובות"

אינטל מחזיקה בישראל את אחד המרכזים האסטרטגיים ביותר עבורה - וייתכן אפילו שהמרכז הוא המשפיע ביותר בעולם על עתידה הטכנולוגי של החברה. המרכז עוסק בעיקר במעבדים עבור מחשבים שולחניים, שרתים וניידים וכמו-כן מבוצעת בו כל פעילות הפיתוח של ה-WiMAX וה-Wi-Fi בישראל.

הפיתוח העיקרי עליו נבנתה תהילתו של המרכז הישראלי הוא מעבד הסנטרינו ששינה את אופן החשיבה באינטל בתקופתו של פרלמוטר כמנהל המרכז בחיפה (וגם את מסלול התקדמותו האישית בחברה) וכיום מתכוננים העובדים המקומיים לדבר הגדול הבא. את חשיבותו של המרכז הישראלי ניתן להבין גם מביקור בזק שערך כאן לפני כחודש וחצי המנכ"ל אוטליני.

"במסגרת מודל הפיתוח של אינטל, כל מיקרו-ארכיטקטורה שנייה שמפותחת בעולם תהיה מישראל", אומר פרלמוטר, "כך, Sandy Bridge, שייצא ב-2010, מפותח בישראל ולא מעט אנשים עובדים על זה כבר כמה שנים. מעבר לכך, כבר מתחילים לתכנן את המוצר ליותר מחמש שנים קדימה, השלב של בניית הקונספט לטכנולוגיה שנשתמש בה ב-2015".

אינטל פיטרה בשלוש השנים האחרונות כ-25 אלף עובדים ברחבי העולם ולפרלמוטר חשוב להדגיש, שהמרכז הישראלי לא איבד מהיקף המועסקים שלו. מצד שני, כפי שהתבטאו בעבר קברניטי אינטל בישראל, שום דבר לא בטוח לגבי היקפי הפעילות כאן. "אני לא מצפה לגידול במרכז המקומי בשנתיים הקרובות, כי אינטל מנסה להפחית עלויות. אבל יהיו הזדמנויות לגידול", הוא אומר.