הספרייה ממציאה עצמה מחדש

פעם, לפני שנים רבות (משהו כמו 10 שנים...) היו הספריות הציבוריות בארה"ב מקור עיקרי לחיפוש מידע, להחלפת ספרים, ולקריאה של כתבי עת שידם של המבקרים קצרה מלרכוש אותם. כיום המצב שונה. חלק גדול מהמבקרים בספריות השכונתיות הם צעירים ובני נוער, המגיעים אליהן בקצב ובהיקף גדול יותר מאשר בעבר - אך מסיבות שונות לחלוטין מאלה שהניעו את הוריהם לבקר בספרייה כאשר היו בני גילם.

כך, לדוגמה, בספרייה הציבורית שברובע הברונקס של ניו-יורק, שנחשב לרובע הקשה והאלים ביותר של התפוח הגדול, השאלת ספרים הפכה להיות הקטגוריה השולית ביותר. אך הצעירים שמגיעים אליה בהמוניהם, במספר הגדול פי ארבעה מאשר לכל ספרייה ציבורית אחרת בארה"ב, נהנים ממשחקי מחשב העומדים לרשותם, כמו גם מהדרכה וירטואלית למבחני כניסה לאוניברסיטאות ולמכללות (SAT ו-ACT), הדרכה בכתיבת קורות חיים לחיפוש עבודה, הכוונה להגשת בקשות למלגות, ושורה ארוכה ומגוונת של שירותים הקולעים לתמהיל הביקושים של בני הנוער. במילים אחרות - הספרייה הציבורית של רובע הברונקס הפכה לסוג של מתנ"ס, שהותאם לפרופיל הסוציו-דמוגרפי של תושבי המקום.

אך הספרייה בברונקס אינה ייחודית. האסטרטגיה החדשה של ספריות שכונתיות, הנשענת על המציאות הדיגיטלית הנוכחית, הותאמה לרבים שהחלו להצביע ברגליים לאחר שהבינו כי המחשב האישי בביתם הוא תחליף זמין ונוח יותר מאשר הספרייה. גם בספריות הציבוריות בלוס אנג'לס, סינגפור, ואפילו באלכסנדריה שבמצרים, נוספו תחומים חדשים שפותחו כדי למלא את צרכיהם וביקושיהם של בני נוער. כך למשל, הספרייה באוניברסיטה העירונית בטורונטו שבקנדה, מעודדת בני עשרה להגיע אליה בימי שישי אחר הצהריים, ואלה הפכו לחגיגה של משחקי וידיאו ומוזיקה עכשווית העומדים לרשות המבקרים הצעירים באמצעות מספר רב של מחשבים וקונסולות משחק. בבריטניה, שם אחוז בתי האב המחוברים לאינטרנט הוא הנמוך ביותר בעולם המערבי (42%), רכשה הספרייה הציבורית בלונדון מספר רב של מחשבים ומאפשרת למבקרים בה לגלוש באינטרנט לחיפוש מידע, למשחקי מחשב, ולקריאה של עיתונים ומגזינים מקוונים.

מה יציל את ספריות המחקר?

אולם בעוד הספרייה השכונתית הופכת לגרסה חדשה של מתנ"ס פעיל ומרתק, מסתמנת דעיכה מדאיגה בקטגוריה של ספריות המחקר, כמו ספריית הקונגרס האמריקני בוושינגטון הבירה, שהיא הספרייה הגדולה ביותר בעולם, וכן ספריות לאומיות בארצות שונות, וכמובן - הספריות באוניברסיטאות ובמכללות. ספריות המחקר סובלות מירידה דרמטית במספר המבקרים בהן, שכן הסטודנטים והחוקרים מוצאים עתה את מבוקשם באופן מהיר ויעיל יותר, ללא ביורוקרטיה ותורים, באמצעות האינטרנט. ובינינו: מדוע שסטודנט במגמת תקשורת המצויד במחשב נייד, יכתת את רגליו אל ספרייה כדי לחפש תכנים חדשים על שינויים בהרגלי הצריכה או על מדיה חדשה, כאשר הסיכוי שלו למצוא מידע מעודכן בתחום, המשתנה ומתחדש כמעט מדי שבוע, הוא קלוש ביותר?

זו הסיבה שגם ספריות המחקר מחפשות דרכים חדשות כדי להתאים את עצמן לצרכים של החוקרים והסטודנטים. הספרייה הציבורית של ניו יורק, השוכנת בשדרה החמישית בפינת רחוב 42, היא מונומנט מוכר להרבה מבקרים וכמעט לכל התושבים המקומיים שנהגו לבקר בה לעתים מזומנות. עתה, במסגרת פרויקט מורכב ויקר, מועברים רוב הספרים והתכנים המודפסים של הספרייה למרתף ענק השוכן מתחת לפארק ברייאנט הצמוד, שיש בו מתקנים ואמצעים לשימור הספרים לתקופה של עוד 500 עד 1,000 שנים. השטח שהתפנה מיועד עתה לשימוש של ילדים, בני נוער וקשישים, ובכך הוא הופך לספרייה עירונית במתכונת החדשה של מתנ"ס.

מנכ"ל הספרייה, פול לה-קלארק, אומר כי העתיד של ספריות המחקר טמון בסיוע למבקרים במיון וסינון התכנים, דבר שמרבית הגולשים באינטרנט מתקשים לעשות בכוחות עצמם, בשל הכמות העצומה של המידע והזמן הנדרש כדי לאתר את התוכן המבוקש בחיפוש מסוים. לה-קלארק מספר עוד, כי היקף העלות של השינויים המתבצעים בספרייה יגיע ל-250 מיליון דולר, וכאשר יסתיימו - היא תהיה לספריית המחקר הגדולה והיעילה ביותר בעולם הפתוחה לכל דיכפין.

סטיבן שוורצמן, היו"ר והמייסד של קבוצת בלקבפול, שתרמה לפני שנה 100 מיליון דולר לספרייה הציבורית בניו יורק, סבור כי ספריות הן יעד כדאי להשקעה ציבורית, שכן על פי התחזיות יגדל מספר המבקרים בספרייה המחודשת ממיליון ל-3.5 מיליון מבקרים בשנה. הוא גם יודע לספר, כי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, השיג את מקום העבודה שלו כמארגן קהילתי באמצעות הספרייה הציבורית של ניו יורק. לדבריו, בראייה רחבה יותר יתבטאו התועלות של הספרייה במתכונת החדשה שלה, וכמו כן אלו של ספריות אחרות שילכו בעקבותיה, בשיפור היכולות הקוגניטיביות של מיליוני צעירים, ובכך יתרמו לרווחתה ולכלכלתה של ארה"ב.

לאחרונה גם פורסם על השקה של הפורטל JobNow, שהוא שירות חינמי פורץ דרך המיועד למחפשי עבודה ומופעל בכל ארה"ב על ידי רשת אינטרנטית של הספריות. כדי להיכנס לפורטל ולהשתמש בשירותים שלו יש צורך בכרטיס ספרייה ציבורית, הנמצא ברשותם של רוב תושבי ארה"ב. השירותים המקוונים כוללים קואוצ'ינג חי לראיונות עבודה, סדנה לכתיבת קורות חיים, וניתוח ללא תשלום של קורות חיים. כמו כן כולל האתר גישה להצעות עבודה בכל רחבי ארה"ב על פי סיווגים ברורים וידידותיים. בכך הופכות הספריות למרכזי מידע, המאפשרים לציבור לבקר בהם ולהשתמש בשירותיהם ללא תשלום.

הפיתרון של גוגל

הספרייה הלאומית בבריטניה מצאה דרך משלה למשוך מבקרים, בכך שיצרה תצוגות דיגיטאליות של ספרים נדירים מקוריים, כמו "עליסה בארץ הפלאות" של לואיס קרול, מחברת האיורים של ליאונרדו דה וינצ'י וכתבים נדירים אחרים, שניתן "לדפדף" בהם באמצעות תוכנה המותקנת במחשב של הספרייה.

אך השינוי הגדול בספריות המחקר עומד להתרחש בתקופה הקרובה, כאשר תכני המחקר היקרים של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב יועמדו לרשות הציבור הרחב. מי שייכנס לספריית המחקר של האוניברסיטאות המובילות בארה"ב, כמו הרווארד, פרינסטון וקולומביה, יוכל ליהנות מתכנים מעודכנים ומהספרים הטובים ביותר בכל תחום לימוד שהוא. העושר המחקרי העצום והיקר יעמוד בקרוב גם לרשותם של סטודנטים במכללות הנידחות ביותר, תודות לפרויקט מדהים של חברת גוגל, שהשכילה לראות את הנולד. בשנים האחרונות סרקה גוגל, במסגרת הסכם שיתוף פעולה ייחודי, עשרות מיליוני ספרים, מחקרים אקדמיים ומאמרים שהצטברו בספריות אלה.

במאמר שהתפרסם במגזין Strategy-Business קובעים הכותבים, חוקרים בכירים בחברת המחקר Booz, כי הספריות המאפשרות לגוגל לסרוק את הספרים והמאמרים המצויים בהן יודעות כי בכך הן לוקחות סיכון דומה לזה של מו"לים של עיתונים ומגזינים המציגים כיום את תכניהם באתרים מיועדים באינטרנט, ובכך יצרו לכאורה קניבליזציה של התכנים המודפסים.

ספרייה טיפוסית של אוניברסיטה מובילה בארה"ב רוכשת ספרים במחיר של 15-25 דולר לספר, וההשקעות שביצעה כדי להעמיד את העושר המחקרי הזה לרשות החוקרים והסטודנטים מגיעות לעתים לסכום הדמיוני של מיליארד דולר. תופעה זו, כמו המוזיקה והווידיאו שניתן להוריד ללא תשלום מהאינטרנט, יצרה עבור גוגל בעיה משפטית שעיקרה הפרה של זכויות הקניין הרוחני של כותבי המאמרים והספרים השונים. התאחדות המו"לים האמריקנית ואיגוד הסופרים פנו בעניין זה כבר לפני כשנתיים לתובע הכללי האמריקני והגישו תלונה על הפרה של זכויות יוצרים. גוגל הציעה הסכם פשרה, שאושר עקרונית לפני כשמונה חודשים ומאפשר לענק החיפוש לסרוק רק 20% מהטקסט של כל אחד מהספרים והמחקרים שזכויות הקניין שלו עדיין בתוקף, ולאפשר לגולשים לעיין בהם תמורת תשלום. במסגרת ההסכם שהושג תוכל גוגל למכור לגולשים את האפשרות להיכנס לספריות מסוימות באוניברסיטאות ובמכוני מחקר, וכן גם לקרוא ספרים אונליין תמורת תשלום, כאשר חלק מהתקבולים יישאר בגוגל וחלק אחר אצל בעלי הקניין הרוחני.

הכותב הוא יועץ לשיווק www.trends-news.com