עסקי הזהב של לבייב: ביקש משותפיו לוותר על מניות לטובת "גורם המנסה להשתלט על נכסי החברה"

לפני כחצי שנה פורסם כי בין לב לבייב לבין שותפו בחברה לכריית זהב בקירגיסטן פרץ סכסוך המכיל טענות הדדיות להונאה. מסמכים פנימיים שהגיעו לידי מגזין G של "גלובס" שופכים אור על הנעשה מאחורי הקלעים של החברה. הסיפור המלא מתפרסם השבוע במהדורה המודפסת.

ב-2006 החליט לבייב לרכוש את השליטה בחברת SHG שהקים בני סינבטי, קבלן לשעבר שהשיג זכיונות למכרות זהב מהשלטונות בקירגיסטן, אך היה נטול הון למימושם. בפברואר אשתקד נקלעה החברה למשבר חריף: באספת בעלי מניות בישרו אנשי לבייב כי קיים חשש שגורמים בקירגיסטן ישתלטו על הזכיונות, שהיוו למעשה כמעט את כל נכסי החברה. אחת הסברות הייתה כי מאחורי המהלך ניצבים גורמים פוליטיים בסביבת בנו של הנשיא.
כפתרון, סינבטי הציע להפקיד בידיו 10 מיליון דולר לטובת שוחד.

אנשי לבייב השיבו שהם שוללים שיטות כאלה. סינבטי טוען שמדובר בצביעות, על רקע הצעות לבייב עצמו. ב-6 במארס שלח מזכיר החברה, עו"ד יצחק פורן, מכתב בשם לבייב לפרקליטו של סינבטי ובו הצעה: "כלל בעלי המניות בחברה", נכתב שם, "יחתמו על מתן ייפוי כוח (...) המסמיך את המשקיע (לבייב א' ר') (...) ו/או מי מטעמו לנהל תהליך של משא ומתן עם הגורם המנסה להשתלט על נכסי החברה (לאחר שזהותו תיוודע בוודאות) ולהציע עד 50 אחוז ממניות החברה שיוקצו לאותו גורם (...) וזאת תוך שכלל בעלי המניות מתחייבים מראש ובכתב על סודיות מוחלטת".

עו"ד יואב לוי השיב בשם סינבטי: "אתם מאשימים את בני שהוא מבקש עשרה מיליון דולר כדי (...) לשחד את הגורמים המתאימים בקירגיסטן (...) כדי להציל את החברה מציפורניים עלומות של מקורבים לשלטון (כך אתם מתארים את פני הדברים) (...) אמירה זו של סינבטי באה כתגובה להצעה שלכם, לפיה מר לבייב יקבל מנדט לוותר עד 50 אחוז מהחברה לטובת אותו גורם עלום. לכך, אינכם קוראים שוחד! זוהי אולי גמילות חסדים?"

יצוין כי הצעת מניות החברה אינה בהכרח בגדר שוחד אם, למשל, מדובר בהצעה למדינה או לגורם אחר לקיים שותפות. פרקליטו של לבייב כותב במכתב, כי זהות הגורם הרלוונטי אינה ודאית. פרקליטי לבייב ענו לעו"ד לוי במכתב, שבו דחו את טענותיו, אלא שלבייב מסרב לאפשר ל-G לעיין בו בטענה שעל התכתובת חל חיסיון.

טענות לשוחד עלו גם באסיפת בעלי מניות, שהקלטה שלה הגיעה ל-G ומתפרסמת בכתבה המלאה. סינבטי טען שמנכ"ל החברה בקירגיסטן אמר שהוא "משלם שוחד בשביל לדחות משפטים", במקום לקדם את מאבק החברה להשבת נכסיה.

בחברה סבורים שהזכיונות הועברו לחברה שבה מועסק גיאולוג, שעבד בעבר הן בשביל לבייב והן בשביל סינבטי, מה שמגביר את החשדנות ההדדית. רו"ח חיים רבינוביץ' הציע בישיבה לבדוק אם השבת הנכסים אפשרית, או ש"הבן של הנשיא רוצה מחיר לא סביר (...) יכול להיות שיתברר שיש לו תאבון כזה שאף אחד מאיתנו לא יכול".

"ברור שצריך לתת שם, ובגדול", אמר רבינוביץ' ל-G, "זה לא שאתה נותן לנשיא מיליון דולר ופתרת את הבעיה עליך לתת לו חצי מכרה".

מנגד, לאנשי לבייב טענות חריפות כלפי סינבטי, בין השאר בדבר מצגים כוזבים בדוחות החברה לרשויות המס ובנוגע לזכיונות. הטענות ההדדיות יתבררו בהליכים משפטיים.
לטענת סינבטי, "לא יעלה על הדעת שחברה אשר שמרה על נכסיה בקנאות משנת 1998 ועד 2006 ללא עזרת לבייב ואמצעיו הפיננסיים והפוליטיים, תיהפך לחברת 'רפאים' מרגע שלבייב קיבל את השליטה בידיו.

בתוך שנה מרגע מסירת הניהול והשליטה ללבייב ולדירקטורים מטעמו הגענו מחברה ששווייה הוערך במאות מיליוני דולרים לשווי חברה שלילי בתוספת יתרת החובות שלה. לא ננוח ולא נשקוט עד שימוצה הדין כנגד לבייב ונושאי המשרה מטעמו בעבור שורת הנזקים הכבדים אשר הסבו לחברה ולבעלי המניות. זה לא יהיה עוד מקרה של מחיצת זכויות בעלי מניות המיעוט על-ידי בעל שליטה עשיר ומתוחכם, אלא סיפור 'דוד וגוליית' בהתהוותו".

תגובת קבוצת לבייב: "בין קבוצת לבייב לבין מר סינבטי ובעלי מניות נוספים קיימות מחלוקות המתבררות בערכאות שונות ואין בכוונת קבוצת לבייב לנהל כל הליך באמצעות התקשורת".