ספין המע"מ של האוצר

הפקידים מנסים לשכנע שהטלת מס ערך מוסף על ירקות ופירות, לא תפגע בחלשים

במשרד האוצר עושים הכל כדי שחברי הכנסת ישתכנעו שהטלת המע"מ על הפירות והירקות לא באמת תפגע כל כך בשכבות החלשות. למסע השכנוע גייסו באוצר טבלה מפורטת של רשות המסים, שמראה כי אם מקזזים את הטלת המע"מ בגידול בקצבאות הילדים ובקצבאות הזקנה, יחד עם החלת מס הכנסה שלילי בפריסה ארצית, הרי שהעשירון התחתון עדיין יישאר עם רווח של 47 שקלים ואילו העשירון השני ירוויח 15 שקלים.

כך למשל, אם משק בית בעשירון התחתון יפסיד 24 שקלים בחודש כתוצאה מהטלת המע"מ על הפירות והירקות, ובמקביל יפסיד עוד 50 שקלים כתוצאה מהעלאה כללית של המע"מ, ייקור הדלק והמיסוי על סיגריות - הוא ירוויח 44 שקלים ממס הכנסה שלילי, 52 שקלים מהעלאת קצבת הילדים ו-25 שקלים מהעלאת קצבת הזקנה.

יותר הוצאות

הנתון הבולט ביותר שפרסם האוצר מצביע על כך שבעשירון התחתון ירוויחו 40 שקלים בממוצע כתוצאה מהחלת מס הכנסה שלילי.

ואולם, אם לוקחים בחשבון שמס הכנסה שלילי ניתן רק למי שעובד ומרוויח מעל 1,800 שקל, מגלים כי מרבית אנשי העשירון התחתון לא ייהנו מהרפורמה הזו כלל. על פי נתוני הלמ"ס, ההכנסה הממוצעת מעבודה בעשירון זה עומדת על 1,036 שקל בלבד למשק בית, ואילו רק לאחר העברת קצבאות מגיעה ההכנסה ל-2,697 שקל. לדברי בועז סופר, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המסים, רק 55 אלף מתוך 210 אלף תושבים הנמנים עם העשירון התחתון ייהנו ממס ההכנסה השלילי - כלומר רבע מאוכלוסיית העשירון הזה.

סופר טוען מנגד כי מנגנון חישוב הממוצע אינו נועד להטעות, וכי יש לקחת בחשבון שבעוד הממוצע של קצבאות הילדים יגדל בעשירון התחתון ב-52 שקלים, ישנם משקי בית בעשירון זה שיקבלו תוספת של כ-300 שקלים. סופר ציין עוד כי רשות המסים מתבססת על סקרי הוצאות ולא על סקרי הכנסות - אותם הוא מגדיר "פופולריים אך שגויים".

המשוואה שמוצגת על ידי משרד האוצר מתעלמת מנתון חשוב: מספר הנפשות בממוצע למשק בית מהעשירון התחתון, עומד על 4.4 - זאת לעומת 3.4 בעשירון החמישי ו-2.5 בלבד בעשירון העליון. נכון שעל יותר ילדים מקבלים יותר קצבאות, אולם ההוצאות בגין הילדים עולות על סכום הקצבאות.

על מה גאווה

באוצר לא לקחו בחשבון גם את העובדה שעבור העשירונים התחתונים, ההוצאה על מזון ועל פירות וירקות בפרט מהווה מרכיב משמעותי יותר מסך ההכנסה - זאת ביחס לעשירונים העליונים. כך למשל, בחמישון התחתון כולו מהווה ההוצאה על מזון, פירות וירקות 23% מסך ההכנסה, לעומת 13.4% בלבד בחמישון העליון.

במילים אחרות, אין ספק שהשכבות החלשות ירגישו יותר את הפגיעה. אם עד היום הן נחשבו בריאות פחות, הרי שהמגמה הזו רק תתחזק אם הן יצרכו פחות פירות וירקות. מספיק להתבונן בסקר של המכללה האקדמית בית ברל שפרסמנו כאן לפני יומיים, בשביל להבין שהציבור כבר החל לקצץ 20% בהוצאות על מזון מאז המשבר.

גם אם נקבל את התזה שלפיה ישנו "קיזוז חיובי" בין הגזירות לבין עדכון הקצבאות והחלת מס הכנסה שלילי, הרי שכלל לא ברור מדוע צריך להתגאות בקיזוז הזה.

מס הכנסה שלילי עבר מזמן בכנסת והוא נועד לתמרץ יציאה לעבודה, ולא כדי לשמש כלי מאזן או "מקזז" לגזירות אחרות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988