פישר נחוש להחליש את השקל

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, נחוש להחליש את השקל. נתוני האבטלה הקשים והמפולת ביצוא תומכים בהחלטת הנגיד להחלשתו לרמת 4.40 השקלים לדולר.

בשבוע שעבר הגביר בנק ישראל את התערבותו הוורבאלית (הצהרות תומכות מדיניות) בעקבות צניחת הדולר מ-4.25 ל-3.95. הירידה נבעה מהתקפה של גופי השקעה מחו"ל אשר עשו שימוש ציני ומניפולטיבי בדברי בכירה בבנק ישראל (קרנית פלוג, מנהלת מחלקת המחקר) בקשר להפסקת תוכנית הרכישות של בנק ישראל.

להלן כמה ציטוטים לדוגמא:

1. בכנס מבקרים פנימיים של גלובס, ב-26 במאי אמר פישר: "אנחנו באמצע מיתון. יש דיונים לגבי האם נמשיך לרכוש מט"ח.אנו ממשיכים כי זה חשוב באמצע מיתון. אנו לא קרוב לסוף המיתון ולא יכולים להרשות לעצמנו שהשקל יתחזק עוד יותר".
   
2. הבוקר, פורסם בכלכליסט ציטוט מפי יובל שטייניץ "נתוני האבטלה גרועים משחשבנו. רוצים לראות את הדולר ב 4-4.5 שקלים."
   
3. בארי טאף מנהל חטיבת השווקים והמט"ח בבנק ישראל אמר ב-24 במאי, גם הוא לכלכליסט: "הבנק לא שולל הגדלת היקף רכישות דולרים יומי במאות מיליונים ואף לעבור את המכסה החודשית בסך 1.9 מיליארד דולר, אם שוק המט"ח יתנהג בצורה חריגה". וגם "לבנק ישראל אין בעיה להמשיך ולצבור יתרות מט"ח.... יש לנו כעת יתרות מט"ח גדולות יותר ואין ספק שזה לטובת המשק."
   
4. בכיר מבנק ישראל, שלא הזדהה, אמר לגלובס ב-22 במאי "אין לנו יעד לשער חליפין אך יש איזושהי רצפה באיזור 4.3 שאנו רוצים לשמור". וכן "אם עכשיו נפסיק נגיע ל[שער] דולר לא רצוי שיפגע ביצוא ובצמיחה. יתכן שהדולר בעולם יתחזק לרמה של 4.7-4.6 ואז נראה אפשרות מילוט שכרגע לא קיימת. אחרי הפסקה הדולר ירד מטבע הדברים ל-4.4 או 4.3 שזו רמה שעדיין תומכת ביצוא".

בציטוטים אלה חושף בנק ישראל לראשונה, מאז תחילת ההתערבות בשוק המט"ח לפני יותר משנה, את יעדו: חזרה ל-4.3 -4.4 שהיא "עדיין רמה תומכת יצוא".

בין ההסברים לירידת הדולר הדולר שנשמעו בתקשורת היתה כי הוא נחלש בכל העולם וזו הסיבה להיחלשותו גם בישראל. והנה - השקל התחזק כנגד כל המטבעות ובהרבה, כ-4% בחודש הנוכחי ובכ-10% יותר מהממוצע בחמש שנים.

שער חליפין של השקל כנגד סל המטבעות בעשר שנים

חלקו של הייצוא בתמ"ג הישראלי, חריג בגודלו (40%) בהשוואה למשקי מדינות אחרות. השלכות שער החליפין של השקל על הכלכלה הישראלית עצומות: סל המטבעות הוא זה שיקבע במידה רבה את שיעור הצמיחה בישראל, ואת שיעור האבטלה במדינה.

בנק ישראל נערך למציאות זו - ירידה בצמיחה ועליה באבטלה כתוצאה מהתחזקות המטבע המקומי - מבעוד מועד וזו היתה מטרת מסע רכישות שהחל בו במרץ 2008 ונכון להיום מילא את קופתו ב-20 מיליארד דולר בקירוב.

לאורך מסע הרכישות הצהיר הבנק שמטרתו "להגדיל את יתרות המט"ח", מעולם לא נשמעה הצהרה לגבי החלשת השקל, או יעד לשער החליפין, ולעתים אף התעוררה הרגשה שהוא עומד להפסיק את הרכישות.

כתוצאה משינוי הכיוון הדרמטי בתנועת הדולר/שקל לפני כשבועיים, החליט הבנק להצהיר על יעדיו ולרכוש סכומים גבוהים יותר מדי יום ומדי חודש.

חברת "מרווחים שוקי הון" מנהלת תיקי השקעות ליחידים ולמוסדות ומייעצת בתחום המט"ח. המחבר והחברה שבבעלותו מחזיקים באופן עצמאי ועבור לקוחות בתיקי השקעות שיש בהם השקעה ניכרת במט"ח ועשויים להחזיק בפוזיציות שיש באמור לעיל זיקה מסחרית אליהן.