רו"ח יגאל גוזמן: "היום מי שהפסיד קצת כסף מיד תובע את רואה החשבון - וזו חוצפה"

גוזמן, יו"ר האקזקוטיבה של פירמת BDO-זיו-האפט, הצטרף להתמודדות על נשיאות לשכת רואי החשבון - ומבטיח לשמש פה לא רק למשרדים הגדולים ■ טוען בתוקף: "ה-IFRS לא אשם במשבר הכלכלי"

רו"ח יגאל גוזמן כבר יודע מה יהיה אחד הדברים הראשונים שיידרש להם אם ייבחר לנשיא לשכת רואי החשבון. "היום, מי שהפסיד קצת כסף מיד תובע את רואה החשבון. זו חוצפה, עזות מצח וניצול ציני של העובדה שרואי חשבון הם אנשים שחרדים לשמם הטוב ולא רוצים שהוא יופיע בהקשרים שליליים בכותרות. מאחר שלרובם יש ביטוח, יש להם כאילו כיס עמוק".

* אצל עורכי דין המצב לא אותו הדבר?

"לא. אצלם זה אחרת. האחריות שלהם כלפי הציבור קטנה בהרבה. האחריות שלהם היא כלפי החברות. לעומת זאת, הדו"חות הכספיים שלנו הם לכולי עלמא, ובחברות הפרטיות חצי לכולי עלמא - כי הדוחות הולכים לבנקים, למס הכנסה, ויש להם 'קהל משתמשים' גדול. לכן, אנו הרבה יותר חשופים בקטע הזה. יבוא מי שיטען: 'זו הבעיה של המשרדים הגדולים'. הפוך. הגדולים יותר מאורגנים ומסודרים בעניין, ודווקא רואה החשבון הקטן שיתבעו אותו יכול להגיע לפשיטת רגל. לכן, נושא הגבלת אחריות מאוד נוגע למשרדים הקטנים והבינוניים".

הבעיות משותפות לכולם

גוזמן, יו"ר האקזקוטיבה של פירמת רואי החשבון BDO-זיו-האפט, המשרד הרביעי בגודלו בארץ, הכריז באחרונה על התמודדותו לתפקיד נשיא לשכת רואי החשבון. בינתיים, הוא עסוק בעיקר בניסיון להוכיח, שאם יחליט להתמודד ואף ייבחר, לא ישמש דווקא כפה רק למשרדים הגדולים, אלא ייצג גם, באותה מידה, את האינטרסים של המשרדים הקטנים והבינוניים.

הבעיות של המקצוע, הוא אומר, משותפות לכולם. לגדולים כקטנים: בעיות מול הרגולציה, מול התקנים, ומול דרישות הולכות וגוברות.

* התקינה חלה רק על החברות הציבוריות, ומי מייצג את הציבוריות אם לא המשרדים הגדולים?

"זה ממש לא כך. קשקוש מקושקש. נושא ה-IFRS עומד להיכנס עכשיו גם לחברות בינוניות וקטנות. מישהו צריך להתמודד עם זה, וצריך לראות איך מיישמים, אם מיישמים. זה משפיע על כולם, לא רק על המשרדים הגדולים. הגדולים ערוכים לזה מבחינת עובדים, הדרכות, אין להם בעיות. מי שיעבור לקו החזית זה כל אותם רואי חשבון קטנים ובינוניים. מישהו צריך להגן עליהם, מישהו שמבין מה המשמעות.

"אמרתי כבר בעבר שאני חושב שנכנסו כאן לתקינה הבינלאומית מהר מדי. המקצוע לא רוצה שזה יקרה גם עם החברות הבינוניות והקטנות. אנו רוצים שזה יהיה בקצב הנכון. אפשר להגיע לזה בתוך יום, שנה, או חמש שנים, וצריך מישהו שמבין בדברים האלה".

להרוג את השליח

* אחרי כל מה שקרה בעולם וההתפכחות מה-IFRS, אתה עדיין חושב שיאמצו את הכללים האלה גם בחברות הבינוניות והקטנות. אתה לא חושב שתהיה כאן נסיגה לאחור?

"אני כמעט בטוח שלא. הטענה שה-IFRS הביא למשבר - היא די פופוליסטית. אנחנו בסך-הכל השליחים, ולומר את זה, זה כאילו להרוג את השליח. מה שגרם למשבר, זה הברדק שהיה בשווקים, זו העובדה שאנשים התנהגו בצורה מופקרת וחסרת אחריות. עובדה שכאן בארץ התופעות שהביאו למשבר העולמי לא קרו בישראל כי ההתנהגות היתה יותר אחראית, הרגולטורים כנראה יותר מוצלחים, לא יודע מה.

"אני לא חושב שה-IFRS הביא את המשבר. הוא רק שיקוף של המציאות. אני מסכים שיש בעיות בקביעת שווי הוגן כאשר יש כשל בשווקים, כשאין מסחר בשווקים או כשהמסחר נעשה תחת לחץ, ואז יש תופעות שייתכן שגורמות לכך שקשה מאוד להעריך מהו השווי ההוגן.

"אין ספק גם שיהיה שינוי בתקינה לגבי כל התחום של הנכסים הפיננסיים. אמר את זה מפורשות יו"ר ה-IASB (המוסד הבינלאומי לתקינה חשבונאית), דיוויד טווידי. כולם מרגישים שצריך לשנות, וגם ישנו את התקינה. אנחנו בעולם החשבונאות נמצאים בתהליך מתמשך של למידה ושינוי. אם ניקח את כל התקנת התקנים בארץ ובעולם, אנו כל הזמן משתנים עם הזמן, עם הכלכלה. אלה החיים שלנו. זה לא דבר שטוב למאה שנה, כי הכלכלה משתנה ואתה צריך לשקף מה שקורה. אנו כל הזמן בתהליך של השתנות, של למידה.

"יש היום נושאים קרדינליים שצריך למצוא להם פתרון מול הרגולציה, מול המחוקקים, מול העולם. למשל, כדאי שנשתדל להשמיע את דברנו בכל מקומות התקינה. אנו המדינה הראשונה שיישמה את התקינה במלואה ללא חריגים. אז יש לנו כבר ניסיון של התמודדות עם הנושאים האלה. אולי כדאי שנדאג להביא את הניסיון הזה לשולחנות ששם נקבע העתיד.

"יש בעיות של אי-תלות - עשו חקיקה שרואי החשבון לא יכולים להיות מאושרים ממנה. צריך לדאוג לכך שיחילו בארץ את הכללים הבינלאומיים, ולזנוח את החקיקה הזו שבחלקה היא לא לעניין. התקנים הבינלאומיים בהרבה נקודות פחות מחמירים".

* מי אחראי לחקיקה הלא טובה?

"ראובן שיף נלחם אמנם כמו אריה, אבל זה מה שיצא".

* את רוב המשרדים הגדולים הלשכה לא מעניינת במיוחד.

"במעגלים של המקצוע יש את המעגל שלך ושל הצוות שלך ושל המשרד, והמעגל של הלשכה. המעגל הזה חשוב מאוד לכלל רואי החשבון, כי הוא נושא את דגל המקצוע כלפי העולם. הפרצוף שלך נקבע לפי הפרצוף של הלשכה, לכן המעגל הזה מאוד חשוב. כנראה, גם במשרדים הגדולים הבינו שצריך לתת תשומת לב ראויה למעגל הזה. זה לא בא בקונוטציה של כאלה שרוצים להשתלט על הלשכה. הבעיות ברובן הגדול משותפות לכולם, ומי שלא רואה את זה ככה, לא מבין.

אתה אומר לעצמך 'אתה רואה חשבון, ואם הלשכה שלך נראית על הפנים, כך גם המקצוע שלך וגם אתה'. לעומת זאת, אם הלשכה שלך טובה ומייצגת את המקצוע כמו שצריך, אז כל אחד מהפרטים שחבר בלשכה נהנה מהעניין, וזה נוסף להגנה המקצועית שמקבלים רואי החשבון, בדמות השתלמויות".

* חלק גדול מאנשי המשרדים הגדולים לא רואים את זה כך.

"התחושה שלי היא שכן רואים את זה כך. מבינים שאי אפשר להסתגר בד' אמות ולומר 'אנו חזקים, נסתדר'. היום, תדמית המקצוע ותדמית הלשכה היא חיובית. זה לא שאתה בא לאיזה מקום שהוא עי של חורבות. אתה בא למקום שייצג את עצמו בדרך טובה וצריך להמשיך כך".

* אתה חושב שהמשבר הכלכלי השפיע על השינוי הזה בראייה, כמו שאתה מתאר אותו?

"יכול להיות. אך אני חושב שמה שהשפיע יותר זה הרגולציה והנושא של האחריות הבלתי מוגבלת, והעובדה שאנו בסך-הכול לאט-אט, אך בביטחון, הופכים לחלק מהעולם הגדול. אנו מביאים משם את תקני החשבונאות, את תקני הביקורת, מה שפעם היינו עושים לבד. אני חבר בצוות הבינלאומי של הפירמה (BDO). אנו מנהלים שיחות חודשיות ומדברים על אותן בעיות לאותם משרדים, והיום במשרדים הגדולים לא אומרים יותר בריטמן-אלמגור, אלא דלויט. זה מבטא שישראל היא חלק מהכפר הגלובלי".

תעריפים נמוכים

* מה קורה אצלכם במשרד? אתם חווים את ירידת התעריפים?

"כולם חווים. כל אחד בעוצמה שונה. יש לקוחות שהם במצוקה ומשתדלים לחסוך בכל המקומות, גם בשכר-טרחה. אני חושב שהתעריפים בארץ נמוכים ולא משקפים נכון את המאמץ, הסיכון והאחריות של רואי החשבון, ובאופן עקרוני התעריפים צריכים לעלות. בנסיבות שנוצרות יש כאלה שרוצים להוריד. אנו לא מתביישים לדון על זה עם הלקוחות.

" המשבר הנוכחי הוא משבר הרבה יותר גדול ומקיף מהמשבר של 2002, ונוגע בכל התחומים. אני מקווה שהתחזיות על תחילת היציאה מהמשבר בסוף השנה או בשנה הבאה, הן נכונות. בסה"כ בשנים האחרונות נהנינו ממצב מאוד טוב: פריחה, גידול של 5% בתוצר כל שנה אינפלציה נורמלית, הקטנת החוב ביחס לתוצר, גיוסי הון בשוק, התרחבות לחו"ל. הרבה דברים טובים קרו בשנים האחרונות, וכעת הכל נעצר בחריקת בלמים. אני מקווה שכל המומחים צודקים ושהאוטו הזה יתחיל לנסוע מחדש לקראת סוף 2009".

צרו איתנו קשר *5988