המנצחים והמפסידים של חודש מאי

נוחי דנקנר מכה שנית ועושה, נכון לכתיבת שורות אלו, 2.5 מיליארד שקל, שוקי אברמוביץ' פורש רחוק מהשיא, ולויד בלנקפיין, מנכ"ל ויו"ר גולדמן זאקס, ששרד את המשבר הפיננסי, יגיע לארץ כדי לספר

המנצחים

נוחי דנקנר מציג: השקעות בזמן משבר

בכל משבר יש הזדמנות. אל תגחכו. נכון, המשבר האחרון התגלגל אל כל אחד ואחד מאיתנו שמחזיק קופת גמל או חוסך לפנסיה, אבל היו כאלה שהרימו את הראש מעל גל התשואות השליליות העכור, וניצלו את המשבר כדי לעשות כסף.

בשביל להוכיח את זה לא צריך ללכת רחוק. מספיק להסתכל על דו"חות כור ולהבין כיצד מנצלים הזדמנויות נכון, ומהר. בשיאו של משבר אי האמון במערכת הבנקאית העולמית (ואולי צריך לומר שדווקא בשיא המשבר), בחר נוחי דנקנר, מאנשי העסקים הבולטים בזירה המקומית, לשים את מבטחו וכמה מיליארדי שקלים בבנק קרדיט סוויס השוויצרי.

דנקנר בחר להשקיע בתחום עוד לפני השפל הגדול בענף, וכבר ביוני 2008 חשף את כוונתו להשקיע בסקטור - שלושה חודשים לפני קריסתו של בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שהכניס את כל המערכת לסחרור.

לא ניכנס כאן לדיון ביכולותיו של דנקנר בניהול עסקיו, אבל בכל הקשור להשקעתו בקרדיט סוויס, מדובר באחד ממהלכי ההשקעה המוצלחים, דווקא בתקופתו של משבר יחיד בדורו.

עם רווח ממומש בסך כ-1.8 מיליארד שקל, ולמעלה מ-900 מיליון שקל "על הנייר", דנקנר הוא המנצח הגדול של חודש מאי.

את השיעור שניתן ללמוד מההשקעה של דנקנר בקרדיט סוויס ניתן לחלק לשלושה חלקים. בראש ובראשונה, ניתן ללמוד מכך על הנחישות לאתר השקעות דווקא בשיאו של משבר גלובלי, כשמשקיעים אחרים בוחרים לרוב לברוח אל המקלט הבטוח.

החלק השני נוגע לסבלנות שהפגין דנקנר בהשקעה בקרדיט סוויס, שלוותה בתנודתיות גבוהה, בהתאם להתפתחויות בסקטור הפיננסי מאז החל להשקיע בו, ביוני אשתקד.

זמן קצר לאחר כניסתו להשקעה הראשונית בקרדיט סוויס, קרסה המניה ב-40% וגרמה לכור להפסד "על הנייר" של מיליארד שקל. לא פחות. אך דנקנר היה סבלני, ולא מיהר לממש כדי למזער נזקים עתידיים. התהפכות הגלגל בהמשך אפשרה לו לרשום את רווחים אדירים.

וזה מוביל לחלק השלישי של השיעור: בהזדמנות הראשונה לגזור רווחים על השקעתו, דנקנר לא היסס ומימש חלק מאחזקתו כדי לקבע את הרווחים. כי למרות ההתאוששות - היא עשויה להיות זמנית, חוסר הוודאות הפיננסי עדיין רב והקריסה הבאה יכולה לחכות מעבר לפינה. צריך לדעת לחתוך.

למרות שבתחילה דובר על השקעה אסטרטגית ארוכת טווח בקרדיט סוויס, הרי שהגדלת קופת המזומנים של כור דרך המימושים היא פתרון מצוין למשבר אשראי, בו מזומן הוא המלך.

יכול להיות שהרבה מזל שיחק לידיו של דנקנר בהשקעה בקרדיט סוויס. הרי אף אחד לא הבטיח לו ששנה לאחר שנכנס להרפתקת קרדיט סוויס הוא יהיה מורווח עליה בכ-2.5 מיליארד שקל, ועוד בעיצומו של משבר גלובלי שבמרכזו הבנקים. *

המפסידים

שוקי אברמוביץ' נתלה באילנות גבוהים

לא כך רצה שוקי אברמוביץ' לעזוב את כלל פיננסים, איתה הוא היה מזוהה כל כך בשנים האחרונות. בעולם אידיאלי, אברמוביץ' היה פורש בשביעות רצון מבית השקעות רווחי, שהמניה שלו בשמיים, הגיוסים שלו מלקוחות נמשכים במרץ, והוא אלטרנטיבה אמיתית לדומיננטיות הבלתי מעורערת של פסגות בשוק ההון. אבל זה לא קרה, ולצערו אברמוביץ' לא עוזב את כלל פיננסים על תקן מנצח.

אברמוביץ' נכנס לניהול כלל פיננסים ב-2003, ולמעשה עמד בראש בית ההשקעות בשנים שהיו אמורות להיות תור הזהב שלו, בימי החגיגה הגדולה שלאחר רפורמת בכר, שאילצה את הבנקים להיפרד מהנכסים הפיננסיים המנוהלים לטובת בתי ההשקעות.

אברמוביץ' וכלל פיננסים עמדו אז בצד של הרוכשים, כשסיכמו על רכישת חברת קרנות הנאמנות אילנות, באחת מהעסקאות המדוברות ביותר בשוק. בדיעבד, הרכישה הפכה לאחד הכישלונות המהדהדים של כלל פיננסים בשנים האחרונות, לאחר שבית ההשקעות נאלץ למחוק כמעט את כל המוניטין שקיבל עימה ואת המותג עצמו.

אברמוביץ' היה גם זה שהוביל את האסטרטגיה של כלל פיננסים בהתרחבות מחוץ לשוק הישראלי, עם רכישת טיטניום, שעדיין לא הוכיחה את עצמה ועודנה מעיבה על השורה התחתונה של בית ההשקעות.

בנוסף לכך היו גם הפדיונות הכבדים מהקרנות, והיעדר הפעילות לטווח ארוך, שנחשבת לאחת הרגליים היציבות של עסקים אחרים בתחום.

יש הטוענים שמנכ"ל נבחן בביצועי המניה בשוק. גם על פי מדד זה אברמוביץ' לא הצליח לספק את הסחורה, והמניה איבדה 30% מאז השקתה המתוקשרת במארס 2007.

אסור להפיל את הכול על כתפיו. בשנתיים האחרונות פגע המשבר הכלכלי בפעילות של כל בתי ההשקעות - אם בהפסדים הכבדים בניירות ערך ואם בשינוי שעבר על המשקיעים, שפדו את כספיהם והחזירו אותם לפיקדונות.

ובכל זאת, אברמוביץ' הוא הקברניט של כלל פיננסים בשנים האחרונות. השם הנרדף של בית ההשקעות. אחרי עזיבתו של קובי נבון, לשעבר מנכ"ל בית ההשקעות, הוא היחיד שהחזיק במושכות, בכפוף לניהולה של כלל ביטוח, כמובן.

בהחלט ייתכן שאם אברמוביץ' היה דוחה את עזיבתו בשנה, התפאורה הגלובלית והמקומית הייתה אופטימית וחיובית הרבה יותר, ואז פרישתו הייתה מקבלת אופי אחר. *