השופטת ענת ברון: "הבנקים בפאניקה, סגרו את ברז האשראי"; עו"ד דליה טל: "אין שום מחנק אשראי"

ברון בכנס לשכת עוה"ד: "יש רושם שהבנקים נוקטים במדיניות מתגוננת במתן האשראי. יש לבחון את המידתיות והסבירות של התנהלותם" ■ טל: "צריך להבין שכאשר העסק מתפרק, הבנקים לא יודעים אם לתת אשראי"

"הרושם שנוצר הוא שהבנקים בפאניקה עקב המשבר הכלכלי. הם סגרו באופן גורף את ברז האשראי כשהם נתלים במשבר". כך תקפה היום (ב') שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ענת ברון, את התנהלות הבנקים.

"יש רושם שהבנקים נוקטים במדיניות מתגוננת במתן האשראי. יש לבחון את המידתיות והסבירות של התנהלותם. עליהם להיזהר שלא למתוח את החבל יותר מדי, עד שיתברר כי ההתנהלות רשלנית. צריך לזכור כי דווקא בעיתות משבר הנזק שנגרם ללקוחות הוא גדול יותר מאשר בזמנים רגילים", אמרה ברון.

ברון, שדיברה במושב בנושא "דיני בנקאות - משבר נדל"ן ומשבר פיננסי" בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, ציינה כי בניגוד לבית המשפט - הבנקים אינם בוחנים את בקשת האשראי של הלקוח הספציפי, אלא שוקלים שיקולי מאקרו הנוגעים לכלל ציבור לקוחותיהם. "ייתכן כי יש כאן התנהלות שרירותיות וחוסר מידתיות בהתנהלות הבנקים".

השופטת סקרה את התפתחות חובת האמון של הבנקים כלפי הלקוחות, חובה שנוצרה בפסיקת בתי המשפט, ובהמשך דיברה על שינוי היקף החובה בתקופת משבר. היא הזהירה כי "הסכנות הגלומות במדיניות מכוונת של יצירת מצוקת אשראי בקרב חברות ועסקים הן מרובות. קיימת שאלה האם הדבר עשוי להצמיח לצד ג' עילת תביעה בנזיקין נגד הבנק", אולם היא סירבה לענות על השאלה והותירה אותה כפתוחה למחשבה.

דליה טל: "אין מחנק אשראי"

עו"ד דליה טל, היועצת המשפטית הוותיקה של בנק לאומי ושותפה במשרד קנטור-אלחנני-טל, לא הסכימה עם דברי השופטת. "הבנקים ניזונים מכספם של אחרים. אלה פיקדונות של הציבור, וצריך לנהוג בהם משנה זהירות. אין שום נתון במאזנים של אף אחד מהבנקים שמצדיק את מה שנאמר פה. יש עלייה במתן אשראי של הבנקים לציבור. באף בנק אין ירידה במתן האשראי, הנתונים לא מראים מצוקת אשראי. נכון שהבנקים הקטנים עלו יותר במתן האשראי, אבל לפי המאזנים אין ירידה גם בבנקים הגדולים".

טל הוסיפה כי אמנם "אנשים מרגישים מצוקה כי הבנקים מחמירים במתן האשראי", אולם צריך להבין שכאשר "העסק מתפרק, הבנקים לא יודעים אם לתת אשראי".

טל סבורה כי הבנקים אינם צריכים להתריע מספר פעמים בפני עסקים שברור שהם קורסים. "קראתי 3 פעמים את פסק הדין בעניין חברת מחסני חשמל ולא הבנתי. אם הבנק יודע שהעסק יקרוס בכל מקרה, הוא צריך להמשיך ולתת לו אשראי? הרי זה כסף של כולם, זה פיקדון, ומדובר במיליוני שקלים. אם הבנק היה נותן לחברה עוד 300 אלף שקל, מן הסתם הוא לא היה מציל אותה. אז בגלל סכום כזה קנסו אותו ב-21 מיליון שקל?"

טל הפתיעה כשחלקה מחמאות לבנק המתחרה, בנק הפועלים . "בנק הפועלים מתנהל נכון, יש לו תשתית מצוינת, והוא צלח את המשבר בלי שהמדינה שמה שקל. הם מתנהלים בזהירות: אם צריך לא לתת אשראי ללקוח העומד בפני פשיטת-רגל, אל תתנו לו אשראי. תצילו את הציבור - אבל לא מהכסף שלי. הבנקים לא נועדו להציל את הציבור, עם כל הכבוד לחובת האמון כלפי הלקוח".

בהמשך דיברה טל על הנושא עליו תכננה לדבר מלכתחילה, חובות דירקטורים בתקופות משבר. "להיות דירקטור בתאגיד פיננסי זה מאוד מסוכן, הוא חייב להיות מומחה. לדעתי אפילו משפטן לא יכול להיות דירקטור בבנק, כי בדרך-כלל המשפטנים לא יודעים לקרוא מאזנים, לנהל סיכונים וכו'. בארה"ב יש נטייה לעשות קורס מקצועי לדירקטורים, מלמדים אותם מודלים מתימטיים וניהול סיכונים. זה נהיה שם ממש מקצוע. המטוטלת עברה מפיקוח ובקרה לניהול סיכונים. היום הדירקטוריון צריך לפקח על ניהול סיכונים, וכדי להבין זאת צריך להיות מקצועי".

מלבד ניהול הסיכונים אמרה טל כי על הדירקטוריונים בבנקים מוטלות שתי חובות נוספות: אסור שתגמול המנהלים יהיה בנוי לפי תוצאות לטווח קצר; עליהם לבנות תוכנית אסטרטגית לזמן ארוך.

"הדירקטוריון צריך לומר מה תיאבון הסיכון שלו, אם הוא מאוד קטן לא יהיו לו רווחים, כי הם תמיד באים עם סיכון", אמרה טל. "מרגע שתיאבון הסיכון קטן, אל תדרוש מהמנהלים תוצאות גרנדיוזיות - וגם תתגמל אותם בהתאם לציפיות לרווחים נמוכים".

טל ציינה כי היא יושבת בדירקטוריון בנק לאומי כבר 21 שנה, "והשנה האחרונה היתה הקשה מכולן. אלה לא הכללים אליהם התרגלנו עד היום".