"על מה שאני לא מרגיש בבטן אני לא מנצח"

אירוע השיא של פסטיבל ישראל עבור חובבי המוזיקה הקלאסית הוא המופע של ההרכב הגרמני "קנטוס קלן". קונרד יונגהנל, המייסד והמנהל המוזיקלי של ההרכב, מדבר על הדרך הנכונה להגיע לבאך ועל השינוי הדרמטי שעוברות התזמורות הקלאסיות

עבור אוהבי מוזיקה מוקדמת, הופעתו הצפויה של ההרכב "קנטוס קלן" בפסטיבל ישראל היא סיבה למסיבה. ההרכב הגרמני הוא אחד הטובים בסוגו, בזכות הקלטות מעולות שהוציא לאורך השנים לרפרטואר הווקאלי של הבארוק הגרמני. לארץ יגיעו חברי ההרכב לקונצרט יחיד, שבתחום הקלאסי צפוי להיות אירוע השיא של הפסטיבל. ההרכב אמנם הופיע בארץ בעבר (במסגרת הסדרה המנוחה "אותנטיקה"), אך מאז חלפו כבר כמה שנים טובות.

"זה באמת רק קונצרט אחד, אבל זה עדיף מכלום", צוחק קונרד יונגהנל (Junghaenel), מייסדו ומנהלו המוזיקלי של ההרכב, בשיחת טלפון מגרמניה. "ניסינו לתאם קונצרט בישראל כבר כמה פעמים בשנים האחרונות, ואנחנו שמחים שסוף-סוף זה הסתדר".

מרגיש את הבארוק בבטן

בניגוד לתדמיתו כמוזיקאי כבד ראש, יונגהנל (56) מתגלה בשיחה כאיש חביב ותקשורתי להפליא. את השיחה הוא מנהל משטוטגרט, שבה הוא מנצח בימים אלו על אופרה של הנדל בבית האופרה המקומי.

"בתקופה האחרונה אני מנצח הרבה על אופרות", מפתיע מי שמזוהה בעיקר עם מוזיקה דתית. "מה שכן, אני מגביל את עצמי לאופרות מוקדמות. מוצרט וגלוק הם הגבול העליון, כיוון שהשפה שלהם דומה לזו של תקופת הבארוק. את השפה הזו אני לא רק מבין, אלא גם מרגיש בגוף. מוזיקה מאוחרת יותר אני לא מרגיש, ולכן אני לא חושב שאני צריך לעשות אותה. אי אפשר להיות מומחה לכל דבר. על מה שאני לא מרגיש בבטן אני לא מנצח".

למרות משיכתו לאופרה בשנים האחרונות, התוכנית בארץ תוקדש למוזיקה בה שרכש את עיקר פירסומו העולמי: יצירות מהבארוק הגרמני התיכון והמאוחר, פרי עטם של יוהאן סבסטיאן באך ומלחינים שקדמו לו כמו רוזנמילר, בוקסטהודה, ווקמן וברונס.

בין היתר תבוצע בקונצרט יצירה נפלאה של מתיאס ווקמן (Weckmann), המבוססת על התרגום הגרמני לקינת איכה ומבוצעת עם שני סולנים והרכב כלי. יונגהנל מבשר כי ממש לאחרונה הקליט ההרכב את היצירה, במסגרת דיסק שלם המוקדש למוזיקה של ווקמן.

"הרעיון בתוכנית הוא להראות את הדרך אל באך", הוא אומר. "רוב האנשים מכירים את באך דרך המלחינים שבאו אחריו, כמו בטהובן, ברהמס או וגנר. אותי יותר עניין לראות לא לאן הוא הלך, אלא מאיפה הוא בא. יותר קל להבין את הגאונות של באך כשמבינים את אלו שפעלו לפניו והשפיעו על הכתיבה שלו".

לקונצרט בארץ יגיעו חמישה סולנים, שישירו בליווי הרכב כלי מצומצם. היצירה המרכזית בקונצרט היא קנטטה 4 היפהפייה של באך, "ישו שכב בכבלי המוות".

לדברי יונגהנל, הקנטטות של באך אינן מבוצעות מספיק באולמות הקונצרטים. "הן יפות לא פחות מהפסיונים, אבל לא מסתדרות בתוכניות קונצרטים כיוון שהן קצרות. מארגני קונצרטים מעדיפים את האורטוריות או את המיסה הגדולה. הרבה יותר קשה למכור תוכנית של קנטטות, וחבל".

הממשלה לא תומכת

הקונצרט בישראל אינו חלק מסיור, אלא קונצרט חד-פעמי. "מאוד קשה לנו לעשות סיורים", הוא מפתיע, "כי אין לנו שום תמיכה מהממשלה. בצרפת, בלגיה ובאנגליה יש להרכבים מוזיקליים תמיכה מאסיבית מהממשלה, ולכן הם יכולים להציע קונצרטים במחירים נוחים וגם מרוויחים פי 2 ויותר. אצלנו זה לא כך. גרמניה אמנם מוציאה הכי הרבה כסף על מוזיקה קלאסית, אבל התמיכה היא רק בתזמורות סימפוניות ובבתי אופרה. ההרכבים הקטנים יותר לא מקבלים כלום. אנחנו חיים רק מקונצרטים, שמהם צריך לשלם גם למשרדים ולהנהלה שוטפת".

יונגהנל מספר שבעשר השנים הראשונות לקיומו של ההרכב עשה הכל לבד, בגלל שלא היה לו כסף לשלם לעוזרים. גם היום הוא מעסיק רק עוזרת אדמיניסטרטיבית אחת, ככל שזה נשמע מפתיע יחסית למוניטין העצום של ההרכב.

*איך קורה מצב כזה?

"יש בגרמניה 70 בתי אופרה ו-140 תזמורות סימפוניות. כולם זוכים לתמיכה מהרשויות. זה עולה המון כסף, ולקטנים לא נשאר. ממש לא משתלם להיות אנסמבל בארוק בגרמניה, כי צריך לעבוד הרבה יותר קשה".

בדרך שלהם

*אתה מבצע את המוזיקה של באך עם סולנים במקום מקהלה. לא עושים לך חיים קשים בגרמניה, עם המסורת המקהלתית שלה לביצועי באך?

"אתה צודק עם האבחנה הזו לגבי הגרמנים, לצערי", צוחק יונגהנל. "כשהקמנו את ההרכב, הרעיון היה לבצע יצירות למקהלה עם זמר אחד בכל קול. זה מאוד הצליח עם טלמאן ויתר המלחינים מהתקופה, אבל ברגע שנגענו בבאך התחילה בעיה. לבאך יש בגרמניה מעמד של קדושה, ואם אתה עושה אותו אחרת מהמקובל זה מיד נראה חשוד. למזלנו, כבר היינו מספיק מבוססים מבחינת מוניטין כך שהיה 'מותר לנו' לעשות באך כמו שאנחנו מבינים.

"כיום, ההקלטה שלנו לקנטטות של באך היא הנמכרת ביותר בחברת 'הרמוניה מונדי', שבה הקליטו גם פיליפ הרווגה ורנה יאקובס עם מקהלות. כיום מזמינים אותנו אפילו ל'פסטיבל באך' בלייפציג, מעוזה של המסורת הגרמנית".

*הגישה שלך לביצוע עם סולנים במקום מקהלה נבעה ממחקר היסטורי, או רק מתפיסה ביצועית?

"אני מכיר היטב את המחקרים המוזיקולוגיים שנעשו בעניין הזה, אבל לא משם יצאתי. זו הייתה יותר התפתחות טבעית. בהתחלה ביצענו מוזיקה מהבארוק המוקדם, כמו זו של יוהאן-הרמן שיין ותקופתו, ושם ברור שיש רק סולנים. בהמשך ההרכב התפתח והוסיף גם נגנים, ואז חשבנו - למה לא לבצע גם באך באותה צורה? הרי ככה הרב-קוליות של באך נשמעת הרבה יותר טוב מאשר עם מקהלה גדולה, כיוון שהמרקם שקוף והקולות השונים נשמעים הרבה יותר ברור".

*מה באך היה חושב לדעתך על האסכולות השונות שיש היום לביצוע היצירות שלו?

"אני חושב שהוא היה מרוצה בכל מקרה, כי הסטנדרט הביצועי היום הרבה יותר גבוה מאשר בזמנו. לדעתי אסור שתהיה דוקטרינה אחת. זה טוב שיש הרבה אפשרויות".

*תנועת המוזיקה המוקדמת השפיעה לדעתך גם על ביצועי מוזיקה בכלל?

"בהחלט. פרקטיקת הביצוע עברה שינוי דרמטי ב-30 השנים האחרונות. אפילו תזמורות מודרניות, כמו הפילהרמונית של ברלין, מנגנות בצורה שונה לגמרי יחסית לתקופה של קראיאן לפני 30 שנה. הגישה היום יותר חיה, תוססת וקשורה למקורות. המוזיקאים מבינים שלא צריך לשים רוטב שמנת על הכל, והביצועים נשמעים הרבה יותר מעודנים. אצלנו זה ברור מאליו, אבל זה קורה בהדרגה גם אצל התזמורות המודרניות". *

קונרד יונגהנל ו"קנטוס קלן" יופיעו בפסטיבל ישראל ב-7 ביוני, בקונצרט יחיד באולם הקונצרטים ע"ש הנרי קראון בתיאטרון ירושלים

צרו איתנו קשר *5988