המשימות של יו"ר הפועלים החדש, יאיר סרוסי: לרכוש את אמון אריסון בלי לאבד עצמאות ולהחזיר הבנק למובילות; האם יצליח?

ערב לפני שנודע על מועמדותו לתפקיד יו"ר בנק הפועלים, השתתף יאיר סרוסי בישיבת מועצת המנהלים של חברת פרוטרום, שבה הוא מכהן כדירקטור יותר מעשר שנים. סרוסי התעמק בענייני החברה כדרכו, ורק יצא פעם-פעמיים מהישיבה לענות לטלפונים - בשונה ממנהגו. "רק למחרת ראיתי שהמועמדות שלו מרוחה בכל העיתונים", אומר אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום. "אבל באותו ערב הוא לא אמר מילה ולא הסגיר דבר".

אבל אין לטעות. סרוסי אולי מאופק ודיסקרטי, אולם קשה לומר שהוא אדיש לתפקיד החדש, שמקפיץ אותו לסקאלה אחרת לגמרי בעולם העסקי הישראלי. "מבחינתו, זה היה טלפון ששינה את חייו", מספר חבר על הרגע שבו הציעו לסרוסי להיות מועמד לתפקיד, ומוסיף כי לא היה לו צורך להתלבט אפילו לרגע. זאת למרות שהתפקיד החדש מציב בעיה משפחתית לא קטנה: אשתו של סרוסי, הסוציולוגית ד"ר ורד ויניצקי-סרוסי, נמצאת בשנת השתלמות באוניברסיטת ייל בארצות-הברית, ובני הזוג צריכים להחליט האם בשנה הקרובה יגור כל אחד מהם ביבשת אחרת, או למצוא פתרון אחר להם ולשתי הבנות (19 ו-12).

על אף שקוראי העיתונים אולי לא שמעו את שמו קודם לכן, במילייה המקצועי סרוסי מוכר היטב. כמי שמילא תפקידים בכירים באוצר, ניהל את הסניף הישראלי של מורגן סטנלי ונחלץ להציל את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות המולאמות, דרכו הצטלבה ברוב בכירי המשק. אולי בגלל אופיו, ואולי מפני שהתפקידים שמילא אינם מהסוג המעורר יריבויות ומקים אויבים, קשה לשמוע מילה רעה על סרוסי בקהיליה העסקית הישראלית. "הוא לא הספיק להתלכלך ולהכעיס אנשים", מספר גורם המכיר אותו. אדם שעבד איתו הגדיר אותו באוזנינו "גרויסע מענטש (איש גדול, ביידיש), אדם חכם, צנוע, מבין באנשים. הוא אדם שיודע להקנות שקט לארגון. בדיוק מה שבנק הפועלים צריך היום".

בכירים אחרים בשוק הגדירו אותו "מדהים", "צנוע ובעל ענווה טבעית", "איש של אנשים", "מנהל שלא מתרגש, שקול ועם המון ניסיון", "לא איש של הצגות, אדם המסתכל לטווח הארוך", וגם "אדם היודע להשיג את מה שהוא רוצה ואת מטרותיו מבלי להשתמש בכוחנות". יהודאי מפרוטרום משבח את הראייה האסטרטגית והפיננסית שלו, ומתאר אותו כ"בעל שמרנות חיובית".

זהר זיסאפל, מבעלי קבוצת רד אשר הסתייע בשירותי מורגן סטנלי להנפקות, אומר: "יש לי דעה טובה מאוד עליו, הוא איש רציני, לומד את הדברים. כשהיה בא כבנקאי השקעות עם כל מיני רעיונות לעסקות אפשריות, היה ברור שהתכונן, ירד לעומקו של החומר. חוץ מזה הוא מאוד בינלאומי, ואהבתי את החלק הזה שלו. נראה שהפנים תרבות בינלאומית של עסקים, לא כמו חלק מאנשי העסקים כאן שהם 'ישראלים ישראלים' ופה חושבים שזה מקסים, אבל בחוץ זה מתקבל נורא. יש לו תרבות עסקית, הוא גם יודע להגיד 'לא' בלי לשפוך עליך מים קרים ובלי להעליב".

שומר על פרופיל נמוך

נראה, כי לצד הלימוד הדקדקני שסרוסי עושה בימים אלה בבנק - קורא, קובע פגישות עם בכירים, לומד את המטרייה - יצטרך איש אחורי-הקלעים הזה גם ללמוד להסתגל לאור הבלתי פוסק של הזרקורים ולכך שכל מילה שיאמר וכל ביטוי שיפלוט יהפכו לכותרות ויזכו לניתוחים מדוקדקים. אדם שמכיר ומעריך אותו אומר, "מיו"ר בנק גדול אתה מצפה שיהיה איש שמעורר יראת כבוד. יאיר סרוסי לא כזה. איתו אפשר יהיה להתבדח. לא שזה רע, אבל הוא לא כמו איתן רף".

מהצד השני, יש המעלים שאלה אם השקט התרבותי מעורר ההערכה הזה הוא בהכרח תכונה חיובית עבור יו"ר של בנק הפועלים בתקופה כה סוערת, והאם האיש שנחשב איש של מאקרו ואסטרטגיות מתאים למקום שבו היו"ר, לפחות כפי שהיה נהוג עד עתה עם שלמה נחמה ואחריו דני דנקנר, יורד לרזולוציות הניהול היומיומי.

"הוא שומר על פרופיל נמוך, ואיננו מוחצן", אומר גורם בכיר בשוק הישראלי. "אני דווקא רואה בזה תכונה טובה. מצד שני, יש לי סימני שאלה לגבי המינוי. אני לא חושב שהוא איזה בנקאי דגול. מורגן סטנלי זה בנק השקעות, שעיסוקו בחיתום ובהשקעות. זה משהו אחר לגמרי מבנק, שליבת העסקים שלו היא מתן אשראי. זו נקודת תורפה מסוימת. בבנקאות, בשונה מאוד מחברות אחרות, היו"ר לא רק שותף לקביעת האסטרטגיות אלא ממש עובד בבנק, מהבוקר עד הערב, חלק מצוות ההנהלה הבכיר. השאלה היא כמה יו"ר צריך להיות פעיל, וזו שאלה נגזרת מדמות המנכ"ל שלצדו. מנכ"לים חזקים כמו גליה מאור, או אלי יונס, או סמדר ברבר-צדיק, פחות צריכים יו"ר סופר-פעיל. הם גם לא יתנו לו להתערב בניהול השוטף. לעומת זאת, בין דני דנקנר וצביקה זיו היו התנגשויות על נושאים אופרטיביים, כמו תוכנית העבודה של הצמצומים בבנק או התאמת הבנק למשבר. לכן חשוב מאוד מה יהיה תפקיד היו"ר. אם התפקיד הוא לנהל אסטרטגית, אז יאיר בסדר. אבל אם התפקיד יותר אופרטיבי - קשה לדעת כי בזה אין לו ניסיון.

"הבעיה שציון קינן ייכנס לתפקיד מעמדת חולשה מסוימת, כאילו בחירה חצי בהריון, ויצטרך כל הזמן להוכיח שאין לו אחות, מפני שהוא 'מסומן' כבחירה של דני שיצרה חלק מהבלגן הזה. השאלה במצב הזה, היא מה תהיה חלוקת העבודה. יאיר אדם אינטליגנטי, נעים ולא כוחני, ואם המנכ"ל יהיה אדם שדורש דמות חזקה כיו"ר לצדו, צריך לראות איך זה יעבוד".

כדי לאזן את הביקורת הזאת, יש לזכור כי סרוסי ישב בדירקטוריון בנק הפועלים חמש שנים, וכיהן כיו"ר ועדת הביקורת וכיו"ר ועדת אשראי בעלי עניין, ויש לו היכרות טובה עם הבנק וגם יכולת לימוד.

המגייס הלאומי

סרוסי נולד בשכונת הדר יוסף שבצפון תל-אביב וגדל ברמת-אביב. את דרכו באגף התקציבים במשרד האוצר החל בשנת 1981. בין השאר הוא היה חבר בצוות המצומצם שכתב את חוק הבזק, אבל רוב הזמן עסק בנושאי תעשייה, תעסוקה בפריפריה ופיתוח אזורי.

ב-1987 נסע לארצות-הברית לתפקיד סגן מנהל המשלחת. מנהל המשלחת היה אלי יונס, היום מנכ"ל מזרחי-טפחות. תחת שר האוצר דאז משה ניסים, השניים קיבלו הזדמנות נדירה להיות חלוצי גיוס ההון הציבורי של מדינת ישראל. עד אז גייסה ישראל הון רק דרך ארגון הבונד והבנקים, ונשאה על גבה חוב יקר ומעיק מתקופה קמפ-דיוויד, הלוואות בריבית של 15%-17%. ב-1988 קיבלה ישראל אישור למחזר את החוב באופן הבא: החוב יהפוך לערבות אמריקנית, שבעזרתה תגייס ישראל כסף בשוק ההון. זאת הייתה ההיכרות של סרוסי עם וול סטריט.

בשלב מסוים נקרא יונס חזרה לארץ לכהן בתפקיד החשב הכללי, וסרוסי, שהפך למנהל המשלחת, המשיך בהנפקות. בסך הכל מוחזר בשנים הללו חוב של 6.5 מיליארד דולר, מה שחסך לישראל כ-2 מיליארד דולר בזכות פערי הריבית.

בין לבין, מונה סרוסי למנהל משלחת הקומודיטיז (הסחורות) של ישראל בארצות-הברית, שקנתה במרוכז עבור המדינה סחורות כגון גרעינים בסדר גודל שנתי של כחצי מיליארד דולר. תחת ניהולו הסתיימו בהצלחה תהליכי ההפרטה של רכש הסחורות, שעד כה נשלטו בידיים ממשלתיות.

הדרך מהנפקות להשקעות

לאחר קריירה כה נאה באוצר, הגיעה ההצעה שאולי כל פקיד אוצר חולם עליה: סרוסי התבקש על-ידי שר האוצר בייגה שוחט להיות חשב כללי. הוא קיבל על עצמו את התפקיד, החל בחפיפה, אולם לאחר כשבועיים הודיע כי הוא מוותר על התפקיד. בכיר לשעבר באוצר נזכר: "בטרמינולוגיות של אז זה היה פסגת המאוויים, לגעת בכוכבים, כולם נדהמו איך אפשר לוותר על זה".

אחרי שעזב את האוצר, ב-1993, קשריו בוול סטריט הניבו לסרוסי תועלת והוא החל לשמש כנציג מורגן סטנלי בישראל, עם הקמת הנציגות של בנק ההשקעות בישראל. תפקיד שאותו הוא ממלא מאז. במסגרת זאת הוביל הנפקות כמו זו של פרטנר, שהייתה ההנפקה הישראלית הכי גדולה עד אז; הנפקת אמדוקס, רכישת אופל ואורבוט עבור אפלייד מטיריאלס; והנפקות עבור סטארט-אפים.

התפקיד במורגן סטנלי לא צפן בחובו אופק של קידום, שכן סרוסי איננו חלק ממנגנון הבנק אלא באופן מובהק נציגו בישראל, מה שמשתקף גם מתוארו בבנק - יועץ בכיר.

אדם המכיר היטב את סרוסי אומר שהייתה תחושה שהוא "מחכה שיגיע משהו מעניין ומאתגר". הוא לא נאלץ לחכות יותר מדי. לאחר שהמדינה הלאימה את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, קיבל סרוסי טלפון מאייל בן-שלוש, אז הממונה על שוק ההון, שהציע לו להיות יו"ר ועדת ההשקעות של הקרנות הוותיקות שבהסדר. מדובר היה, ועדיין, בגוף מוסדי אדיר שמנהל עשרות רבות של מיליארדי שקלים.

סרוסי לקח חופש ממורגן סטנלי וישב ללמוד את הנושא, הכין מתודולוגיה להשקעות, הקצאות נכסים. אחד היעדים שקבע היה מכירה מהירה של קרנות הפנסיה החדשות, כיוון ששיער שאם יישארו במתכונת הנוכחית, תוך זמן קצר יישאבו לקוחותיהם על-ידי מתחרים. לאחר המכירה הפך סרוסי יו"ר ועדת ההשקעות של הגוף שנותר, מבטחים הוותיקה, שבשנים האחרונות הציגה תשואות טובות ביחס לשוק ה"פרטי".

המרגיע של ילדי האוצר

בתקופה האחרונה, במשבר המוסדיים ובעלי חובם מקרב מנפיקי האג"ח, הוא היה בין המעטים שדעתם נשמעה בדיונים המבוהלים באוצר. אדם שהיה מעורב באותם דיונים מתאר: "בזמן המשבר, כשילדי האוצר נשברו תחת הלחץ, הם היו קוראים למוסדיים לפגישות אבל לא האמינו להם. היו מעטים שהם התייעצו איתם באמת, כי פחדו מבעלי אינטרסים. יאיר היה אחד מאלה שעליו סמכו".

בשנתיים האחרונות סרוסי מכהן גם כיו"ר ושותף מייסד של חברת יורופורט יחד עם היזם מוטי קירשנבאום, שאליו חבר על בסיס היכרות אישית. כמו כן נענה לבקשתו של דן טהורי אשר החל לאסוף משקיעים לקרן מוסטנג מזנין, וביקש ממנו להצטרף כיו"ר. הקרן גייסה קרוב ל-90 מיליון דולר (מתוך 150 מיליון שהתכוונה לגייס) והעסקאות הראשונות שביצעה יפורסמו לאחר שסרוסי כבר יעזוב אותה, במסגרת התפנותו מכל עיסוקיו לרגל תפקידו החדש.