אישה אחת בעלת חזון ורקדן-כוריאוגרף שצמח תחת כנפיה, הספיקו כדי להפוך את קיבוץ געתון שבגליל המערבי לאימפריית מחול קטנה אך מרשימה. בשנים האחרונות, לצד להקת המחול הקיבוצית המשגשגת, הפועלת בקיבוץ כבר כמעט 40 שנה, התפתח בגעתון "כפר מחול", מרכז למחול ותיירות-מחול, המושך אליו רקדנים צעירים ובוגרים מהארץ והעולם, המשתתפים בפעילויות מגוונות, תוכניות לימוד וסדנאות קיץ. אפילו חדר האוכל הקיבוצי שינה את ייעודו והפך לאולמות ריקודים וחדרי חזרות.
את להקת המחול הקיבוצית הקימה ב-1970 יהודית ארנון, חברת קיבוץ געתון, שאף שימשה כמנהלת האמנותית שלה במשך 25 שנותיה הראשונות. ארנון, חדורת אהבה למחול, בנתה את רפרטואר הלהקה בעבודה משותפת עם כוריאוגרפים בולטים בזירה הבינלאומית, כמו מץ אק השוודי, יירי קיליאן מנהל תיאטרון המחול ההולנדי, אוהד נהרין ואחרים והובילה אותה להצלחה עולמית. את מקומה של ארנון תפס ב-1996 רמי באר, בן הקיבוץ, שהחל את דרכו כרקדן בלהקה והפך לכוריאוגרף היחיד ולמנהל האמנותי שלה.
באר השפיע רבות על זהותה וסגנונה של הלהקה הקיבוצית. כיוצר רב תחומי, הוא מעורב עמוקות בהיבטי עיצוב הבמה, האבזרים ובתפאורה, פס הקול והתאורה. תחת הנהגתו המשיכה הלהקה לבסס את מעמדה הדומיננטי על מפת המחול.
קיבוץ געתון הסמוך לגבול הצפון היה בסיס האם של הלהקה הקיבוצית מאז ומתמיד - למרות המרחק ממרכז הארץ ולמרות הבידוד היחסי מאירועי תרבות. הרקדנים היו בתחילה בני קיבוצים בלבד, אך בעשורים האחרונים נפרצה ההגדרה "הקיבוצית". כיום רקדני הלהקה באים מרקע מגוון, אך בפועל הם חיים ועובדים בקיבוץ, ויוצאים ממנו להופעות בכל מקום. עם זאת, בראיונות עימו באר מדגיש, כי לא מדובר ב"קומונת מחול" אלא במקום עבודה לכל דבר.
מחול ומורשת יהודית
גם הקיבוץ עצמו שינה את אופיו עם השנים, עבר תהליך הפרטה ושינויים ברוח הזמן. באר, בן הקיבוץ, עדיין מתגורר בו עם משפחתו וכמוהו גם יהודית ארנון, ניצולת שואה ומוותיקי געתון, המלווה עד היום את פעילות הלהקה.
כעת משמשת הלהקה כמקור הכנסה לא אכזב עבור הקיבוץ, כשהיא משלמת לו עבור כל שימוש במתקנים ובמבנים ובשכירת המגורים של הרקדנים. בשנים האחרונות הקצין השינוי עוד יותר, כשלאולם ההופעות בקיבוץ ולבתי ילדים שהוסבו לחדרי חזרות, הצטרף כאמור, גם בניין חדר האוכל, עוד דינוזאור מימי המשק הקיבוצי.
את התאמת הבניין לייעודו החדש קידמה בין השאר רעיה שטראוס, תומכת חשובה של הלהקה, אשר תרמה את הכספים שנדרשו למהלך. בעקבות זאת, מתנוסס כיום על האולם שמו החדש, "בית רעיה". תרומה נוספת מיועדת להפוך חלק מ"אולם זכרי", אולם המופעים במקום, לאכסניית רקדנים.
לצד הלהקה הבוגרת, המונה כיום 17 רקדנים (ישראלים וזרים), פועלת בגעתון להקה צעירה בעלת לוח הופעות משלה, המעסיקה 14 רקדנים, וכן בית ספר למחול מקצועי (בתוכנית דו שנתית, שתזכה בקרוב למסלול אקדמי, בשיתוף מכללת הגליל המערבי בעכו).
לצד כל אלה מתקיימים שיעורים לילדים, בחסות המועצה האזורית. סביב המוקד הזה הלך והתגבש רעיון כפר המחול, המוסיף לפעילות השוטפת פעילויות מרוכזות עם מורי מחול מובילים, ביניהם מורים אורחים מחו"ל, שיעורי מחול ואימונים עם אנשי המקצוע מצוות הלהקה וחוויית החיים בנוף הקיבוצי הפסטורלי.
סיוון כהן, רקדנית הלהקה בעבר וכיום מנהלת התוכן של כפר המחול, מספרת כי הכפר משמש בית לפרויקט "מסע מחול" של הסוכנות היהודית, שבמסגרתו מגיעים רקדנים יהודים מכל העולם לישראל ומשתתפים בתוכנית המשלבת מחול עם טיולים בארץ ומסורת היהודית. יש השוהים בארץ תקופה ארוכה של 5 חודשים, ומשלבים גם לימוד עברית ועבודה למען הקהילה. בקיץ מתקיים בכפר "מחנה מחול" לילדים ונוער, ובמהלך השנה מתקיימות סדנאות מרוכזות לרקדנים מחוננים בכיתות י'-יב'. המרחק מהמרכז, לדבריה, מהווה גורם מלכד לרקדנים, שיוצרים לעצמם חיי חברה ובילוי ייחודיים למקום. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.