ביהמ"ש: כל העדויות במשפט קצב יישמעו בדלתיים סגורות כדי לא לפגוע במתלוננות

השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח קבעו כי לאחר שמיעת העדויות הם יבחנו אפשרות להתיר פרסום של חלקן ■ בתוך כך, סניגורי הנשיא לשעבר הגישו ערעור לעליון על ההחלטה שלא לאפשר להם להתפטר מייצוגו

בית המשפט המחוזי בתל-אביב נענה לבקשת הפרקליטות לקיים את כל הדיונים במשפטו של נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, בדלתיים סגורות - זאת נוכח "החשש האינהרנטי הממשי לפגיעה חמורה בפרטיותן וצנעת חייהן של המתלוננת, שלא לומר בחופשיות את עדותן בבית המשפט".

בדלתיים סגורות יישמעו גם עדותו של קצב עצמו ועדויותיהם של כל העדים שעדותם עלולה לחשוף את זהותן של המתלוננות ולפגוע בפרטיותן, ובכלל זה קרובי משפחתן של המתלוננות, חברים, קרובים, עיתונאים, אנשי ציבור וחוקרי משטרה שנחשפו לגירסתן של המתלוננות, וכן אנשי מקצוע כעורך דין ופסיכולוגית שהעניקו להן טיפול מקצועי.

השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח קבעו כי לאחר שמיעת העדויות הם יבחנו אפשרות להתיר פרסום של חלקן, ככל שלא יהיה בכך פגיעה במתלוננות.

זהות עלומה

חוק בתי המשפט מאפשר לשופט להורות על ניהול משפט בדלתיים סגורות, בין היתר "לשם הגנה על עניינו של מתלונן או נאשם בעבירת מין" - או אם "הדיון הפומבי עלול להרתיע עד מלהעיד עדות חופשית או מלהעיד כלל".

קצב התנגד לקיום המשפט בדלתיים סגורות, בטענה כי המתלוננות כבר התראיינו בכלי התקשורת. לעמדתו הצטרפו כלי התקשורת, שטענו כי סגירת הדלתיים תפגע ביכולת לקיים שיח ציבורי ועלולה להביא לפרסום שמועות ולעיוות האמת. כן טענו כי בעתירה לפרסום העדויות בוועדת וינוגרד, גישת בג"ץ היתה שיש לנסות ולהבחין מראש בין חלקי עדות שניתן לפרסמן לבין כאלה שיש לשמוע בדלתיים סגורות.

השופטים הדגישו כי סגירת הדלתות נועדה להגן על המתלוננת ועל הציבור כולו כאחד, שכן אישה תתקשה להעיד על עבירת מין שבוצעה בה מטעמים שבצנעה, בבושה וברצון לשמור על הפרטיות. חרף מרכזיותו של עיקרון פומביות הדיון, הם כתבו, "בהשקיפנו על מכלול השיקולים העומדים בבסיס החריג לכלל המתיר סגירת דלתות הדיון, ולאורו - נראה כי על עיקרון פומביות הדיון להיסוג לאחור, ככל שנוגע הדבר למעמד מתן עדותן של המתלוננות".

הם הוסיפו כי "העובדה שמי מהמתלוננות התראיינו בעבר בעילום שם וזהות לכלי תקשורת זה או אחר - אין בה כדי לשנות כהוא זה ממסקנתנו, לאור העובדה שזהותן של אלה נותרה עלומה גם לאחר אותם ראיונות, ופרטיותן לא נפגעה".

לדברי השופטים, לא ניתן ליישם את גישת בג"ץ וינוגרד, משום שלא ניתן לדעת מראש מה יהיה תוכן העדויות. "אין לבית המשפט שליטה על מוצא פיו של עד מעל דוכן העדים, כאשר עלול הוא - גם שלא מדעת - להסגיר פרטים שעלולים לגרום לפגיעה בפרטיות המתלוננות ולחשוף את זהותן", נקבע. זאת, "להבדיל מעדויות בפני ועדת בדיקה, שם מדובר בעדויותיהם של אנשי מקצוע, היכולים לדעת מראש איזה חלק מדבריהם צריך להישמע בדלתיים סגורות ואיזה לא, שיידעו לעשות את מלאכת הסינון והאבחנה בין החלקים הסודיים לבין אלה שלא - מה שעד הדיוט, ספק אם יוכל לעשותו בעומדו בסיטואציה המלחיצה והקשה על דוכן העדים".

מיטת סדום

בתוך כך, סניגוריו של קצב - עוה"ד אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואבי לביא - עירערו לבית המשפט העליון על החלטת המחוזי שלא לשחררם מייצוגו של הנשיא לשעבר, בשל לו"ז הדיונים הצפוף.

לטענתם, "מיטת הסדום שהוצעה עבורם היא בלתי אפשרית, ואין בכוונתם להשתרע במיטה זו, למשוך את השמיכה מעל לראשם ולשקוע בשינה נעימה שיש בה התפרקות מכל חובותיהם המקצועיים לנאשם ולנאשמים אחרים שהם מייצגים". (תפ"ח 1015/09).

שר המשפטים, יעקב נאמן, הביע אתמול (ב') בכנס לשכת רואי החשבון באילת תמיכה בהחלטת בית המשפט שלא לאפשר לעורכי הדין של קצב להתפטר מייצוגו. "עורכי הדין מגישים קילוגרמים של ספרים, השופטים לא מכוונים את הדיון, לא קובעים אותו מיום ליום. עכשיו יש דיון מיום ליום - אז עורכי הדין רוצים להתפטר. טוב שבית המשפט אסר עליהם", אמר.