סוף עונת התיירות

האם ישנה עוד מדינה בעולם, שללא דיון רציני מקדמת כמחטף החלטה שמשמעותה פגיעה אנושה בתעשייה מרכזית, עתירת כוח אדם והשקעות - כמו אצלנו בישראל?

בדרך משונה, ה"עז" הזאת לא נפסלה מיד, אלא התגלגלה משולחן הממשלה לכנסת, שאמורה להחליט בעניינה בוועדת הכספים בשבועות הקרובים.

מי שמקדיש את זמנו, מרצו, משאביו וחייו לתיירות יודע כי כבר 61 שנה ישראל נלחמת על חלקה בעוגת התיירות העולמית, על רקע תנודות אין-סופיות במצב הגיאופוליטי. התיירות היא תעשייה רגישה להתרחשויות הפוליטיות באזור, אבל גם רגישה להתרחשויות כלכליות עולמיות ולמרכיב המחיר הנגבה על הביקור בה.

בשנים 2007-2008 נהנינו מרגיעה יחסית מבחינה גיאופוליטית, שהתבטאה מיד בפריחה בתיירות הנכנסת, ובמקביל צפינו בדאגה בתופעה המתרחבת: ביקורי יום בישראל ללא לינה. מאות אלפי תיירים מהמדינות השכנות, בעיקר מטורקיה ומסיני, הגיחו לישראל למשך כמה שעות כדי לבקר במקומות הקדושים. אותם מבקרים "תפסו שתי ציפורים במכה אחת": גם נהנו מנופש מוזל במדינות השכנות וגם שילבו ביקור באתרים ההיסטוריים.

האם אפשר להתמודד עם התופעה? האם אפשר "למשוך" לכאן את אותם המבקרים כדי שיכניסו כסף לקופת המדינה, ולא לקופת ירדן, מצרים, טורקיה, קפריסין או יוון?

המחייה בישראל יקרה יותר מאשר במדינות האזור. בכל שנה מתפרסמים בעולם עשרות דוחות שקובעים כי ישראל היא מדינה יקרה - ויוקר המחייה בולט במיוחד מול שכנותינו. משום כך שירותי התיירות אצלנו יקרים יותר מאשר במדינות האזור, וקשה מאוד להוזילם.

חוקי המדינה מעניקים יתרונות כלכליים מסוימים ליזמים בתחומי ההשקעות, המימון והמיסוי, כדי להשיג צמיחה כלכלית וגם כדי להגביר את התעסוקה ואת פיזור האוכלוסין. גם בתחום התיירות המדינה מנסה לעודד השקעות ולמשוך יזמים. ועדיין, רמות הרווחיות בתיירות אינן גבוהות. בתחום המלונאות, למשל, ההחזר הכספי על הקמת מלון בארץ מגיע לכ-20 שנה, בעוד שבעולם היזמים מחזירים את השקעתם בממוצע כעבור 12 שנים.

יזם ומשקיע שעוסק בתיירות, ובמיוחד במלונאות בארץ, יודע כי כדי להתמיד בעיסוק הזה צריך "נפש ציונית ופטריוטית" שלא תיכנע מול המשברים בתיירות, התוקפים אותנו מדי כמה שנים בשל המצב הביטחוני באזור. ומנגד, בתקופות של שקט ביטחוני ובתוספת מאמצים ומשאבים בשיווק ישראל בעולם - אנו זוכים לפריחה יחסית (ועדיין לא ממצים את קצה-קצהו של הפוטנציאל), ומתלהבים מהיכולת לארח, להגדיל את מעגל התעסוקה ולהרוויח מהתיירות.

ה"עז" החדשה של האוצר היא בבחינת חיסול ממוקד של התיירות הנכנסת למדינת ישראל. עבור תעשיית התיירות היא אפילו גרועה מאיומי הטרור ומסכנות אחרות. משמעותה: ישראל תהיה לחלוטין לא תחרותית עבור תיירים רבים, שמחשבים כל פרוטה שיוציאו בביקורם בארץ, ודאי בימים של אי-ודאות כלכלית ברחבי תבל. ה"עז" הזאת היא בעיקר המחשה לדרך שבה רעיונות מתגלגלים להחלטות ולחוקים כמחטף, ללא חשיבה מעמיקה וללא תכנון לעתיד.

הכותבת היא יו"רית פורום המלונאיות של התאחדות המלונות בישראל ויו"רית רשת מלונות רימונים