תקרת הזכוכית של פרטנר

צירוף גורמים דחף את האצ'יסון למכירתה, וקשה להאמין שאפשר לשפר את יעילותה

המשא ומתן למכירת השליטה בחברת פרטנר צפוי להיסגר, לפי הערכות, בתוך שבועיים או שלושה. אם העסקה לא תיסגר עד אז, סבב המשא ומתן יידחה למועד לא ידוע.

ההערכה היא שהדבר קשור ברצונה של החברה-האם, האצ'יסון, לרשום את העסקה עם פרטנר כרווח הון כבר ברבעון השני של השנה. אם העסקה לא תצא לפועל כמתוכנן, הלחץ שלה למכירת החברה יפחת ולא ברור אם יחודש, ומתי.

מה שמעניין במכירת פרטנר הוא העיתוי - מדוע רוצה האצ'יסון למכור את חלקה בפרטנר דווקא עכשיו? בניגוד לפעמים קודמות שהאצ'יסון ישבה על הגדר, הפעם היא היוזמת. היא זו שהופכת להיות אקטיבית ולצורך כך היא מינתה את עמיקם כהן, מנכ"ל החברה לשעבר, למצוא קונים למניותיה.

דוד אבנר, מנכ"ל פרטנר, יודע היטב על תוכניותיה של האצ'יסון. אבל הוא ממוקד בניהול החברה, ואין זה סביר להפקיד בידיו את ניהול המו"מ. אבנר מנהל את כל פרטנר, ולא רק את אותם 51% שמחזיקה האצ'יסון, ולכן זה טבעי שלא ינהל מו"מ מטעם אחד מהבעלים.

לפי הערכות אנליסטים המסקרים את האצ'יסון, הסיבה העיקרית לרצונה למכור את פרטנר היא תוצאות לא טובות של החברה-האם ברבעונים אחרונים כתוצאה מהמשבר הגלובלי, בעיקר במגזר הנדל"ן.

השוק רווי

למשבר צריך להוסיף התרחשות בלתי צפויה הנוגעת לעסקי האצ'יסון בהודו. החברה הסינית מכרה את פעילות הסלולר שלה לוודאפון העולמית בעסקת ענק בהודו, שבגינה היא חייבת במס לטענת השלטונות ההודים. הם דורשים מהאצ'יסון תשלום של כ-1.5 מיליארד דולר ובינתיים נראה שהודו לא מתכוונת להתפשר. האצ'יסון, אם כך, זקוקה למזומנים.

בנוסף, האצ'יסון מימנה את הקמת פרטנר בהלוואות בעלים, שכבר הוחזרו מזמן. החברה רשומה במאזניה במחיר אפסי כמעט, ולכן עסקה שהיא תבצע עכשיו תירשם כרווח הון נטו. סכום של 1.3-1.4 מיליארד דולר ישפץ את מראה הדו"חות של האצ'יסון לרבעון.

השוק הסלולרי בישראל עומד במוקד תשומת הלב של הרגולציה בישראל. משרדי התקשורת והאוצר סבורים שהשוק סובל מחוסר תחרות ומתכננים שורה של מהלכים להגביר את התחרות, באמצעות הכנסת מפעיל נוסף, ולאפשר פתיחה של הרשתות הסלולריות לטובת מפעילים וירטואליים חדשים. בנוסף מתכנן המשרד להפחית את קישורי הגומלין בסלולר הישראל.

כך, למרות היציבות של השוק והרווחיות הגדולה של החברות הסלולריות, כבר לא מדובר בשוק שעומד לפני פריצה. השוק רווי והיכולת לגדול בו מוגבלת. זו הסיבה שאחד המתעניינים מכנה את פרטנר כחברה בוגרת - כלומר, חברה מיוצבת ורווחית שמייצרת דיבידנדים נאים לבעלי המניות שלה, אך יש ספק עד כמה עוד ניתן לסחוט אותה.

בנקודה זו, שאלת המחיר הופכת להיות קריטית למשקיעים מהסוג של קרן פימי ושאול אלוביץ', ובכלל. שוק התקשורת, כך נראה, מתחיל להרגיש את תקרת הזכוכית שלו.

גם בזק על המדף

רק לצורך ההשוואה, העובדה שבזק נמצאת על המדף בצורה כזאת או אחרת, נובעת מאותה סיטואציה. בזק מרוויחה היום בעיקר מהתייעלות פנימית וזה מה שראו לנגד עיניהם בעלי המניות שלה בעת שרכשו אותה - את הפוטנציאל העצום שבהשבחתה, שהיום מתחיל להגיע למיצוי. פרטנר ובזק הן יצרניות מזומנים - הן לא חברות שנופלות תחת הקטגוריה של כוכבים שהפריצה עדיין לפניהם.