3 הערות על דוחות הרבעון הראשון

מה שוות תחזיות האנליסטים, הייעוץ הפנסיוני לא מכניס לבנקים ובנק דיסקונט ממשיך להשקיע במשכתנאות

1. קצב של פנסיונרים

הרבה מאוד מילים נשפכו על הייעוץ הפנסיוני בבנקים. כל כך הרבה, עד שהעניין היותר מהותי, המספרים שעומדים מאחוריו, קצת נזנח.

הנה תזכורת: הבנקים הבינוניים קיבלו את היתר הייעוץ הפנסיוני שלהם בקיץ 2007. הראשון שקיבל היה בנק מזרחי טפחות, אחריו הבינלאומי שהחל לייעץ בפברואר 2008, וחודש אחריו החל בכך גם דיסקונט. שני האחרונים נותנים בדו"חותיהם גילוי נאות לגבי היקף פעילות הייעוץ, כמה לקוחות זכו לקבלו ומה היקף נכסיהם. במזרחי טפחות לא חשבו שהמידע רלוונטי, אבל טוענים שיפרסמו את הנתונים החל מהרבעון הבא.

דיסקונט מדווח כי עד סוף 2008 ייעץ ל-20 אלף לקוחות, כלומר ל-2,000 בחודש ממוצע, כאשר היקף נכסיהם עמד בדצמבר 2008 על 3.2 מיליארד שקל שהם 160 אלף שקל לתיק ממוצע. ברבעון הראשון של 2009 המשיך דיסקונט להתקדם באותו קצב והגיע ל-26 אלף לקוחות. נכסי הלקוחות שניתן להם ייעוץ הסתכמו ב-3.9 מיליארד שקל, כך שהלקוח הממוצע שקיבל ייעוץ ברבעון ראשון 2009 הגיע עם תיק של 115 אלף שקל. לכן, הממוצע הכולל של היקף התיק של לקוח שקיבל ייעוץ בדיסקונט ירד ל-150 אלף שקל.

הבינלאומי מדווח כי בשנת 2008 ייעץ ל-6,000 לקוחות, כלומר כ-550 בחודש בממוצע, כאשר היקף הנכסים עמד בדצמבר 2008 על 1.3 מיליארד שקל, שהם כ-216 אלף שקל לתיק ממוצע. ברבעון הראשון של 2009 קיבלו ייעוץ 1,400 לקוחות נוספים - כ-450 בחודש בממוצע. הצבירה של נכסי הלקוחות שניתן להם ייעוץ עלתה ל-1.55 מיליארד שקל, כך שהלקוח הממוצע שקיבל ייעוץ ברבעון הראשון הגיע עם תיק של 180 אלף שקל. לכן, היקף התיק הממוצע של לקוח בבינלאומי שקיבל ייעוץ ירד ל-210 אלף שקל.

ומה המסקנות שעולות מכל הנתונים הללו? המסקנה הראשונה היא שלא במפתיע נפח הייעוץ של דיסקונט גבוה יותר משל הבינלאומי, אבל ללקוח הממוצע של הבינלאומי חיסכון גדול יותר ב-40%. מסקנה שנייה: ההכנסות הכוללות של הבנקים מהייעוץ (עמלה של רבע אחוז על פי התקנות) יסתכמו בשנת 2009 ב-30 מיליון שקל במקרה הטוב. המסקנה השלישית היא שבקצב שבו הוא ניתן, רוב לקוחות הבנקים ייצאו לפנסיה לפני שיזכו לקבל ייעוץ פנסיוני. ולא צריך הרבה דמיון כדי למצוא את הקשר בין המסקנה השנייה לשלישית.

2. מה מבין החזאי

ספיח אחד שעוד נותר לנו מדו"חות הרבעון הראשון נוגע לתחזיות האנליסטים. אם כי ספק אם המילה תחזית במשמעותה הבסיסית - "הערכה לגבי משהו שאמור לקרות" - היא במקום במקרה זה.

ניקח למשל את ליאור רבינוביץ, אנליסט הסקטור הפיננסי של IBI. לפני פרסום הדו"חות ניפק רבינוביץ סט תחזיות מפורט ומנומק. אבל מבדיקה בדיעבד של תחזיותיו אל מול התוצאות בפועל, נראה כי לרוע המזל כדור הבדולח שלו התקלקל: כל קשר בינן לבין המציאות פשוט מקרי לחלוטין.

נתחיל במזרחי טפחות. רבינוביץ העריך כי לבנק יהיה דו"ח בינוני עם רווח של 85 מיליון שקל, אבל בפועל הדו"ח היה טוב עם רווח של 110 מיליון שקל. בבנק הפועלים העריך רבינוביץ כי הרווח יעמוד על 125 מיליון שקל, וטעה ב-66% (במציאות הרווח היה 42 מיליון שקל). בלאומי הוא חזה רווח של 266 מיליון שקל, אבל גליה מאור לא התחשבה בהערכותיו והציגה רווח של 429 מיליון שקל, וגם בדיסקונט לא הלכו לקראת האנליסט והציגו רווח של 140 מיליון שקל - יותר מכפול מהרווח של 63 מיליון שקל אותו חזה רבינוביץ.

אז מה השורה התחתונה? אם נשקלל את הפיאסקו של רבינוביץ נגיע לשיעור טעות ממוצע של 70%. נחזור שוב: ההפרש הממוצע בין התחזיות של אנליסט הבנקים של IBI לבין התוצאות שהציגו הבנקים בפועל עמד על 70%. נראה שהנתון היחיד שהיה נכון בתחזיות שלו נגע למועד פרסום הדו"חות. לא בטוח שהמקרה של רבינוביץ הוא מייצג, אבל בפעם הבאה שאתם קוראים תחזית של אנליסט כדאי שתזכרו גם את הדוגמה הזאת.

3. בינתיים, ההימור של דיסקונט משתלם

בדצמבר 2007 החזיק בנק דיסקונט באג"ח של ענקיות המשכנתאות האמריקניות פאני מיי ופרדי מאק, בהיקף של 2.2 מיליארד דולר. עד סוף הרבעון השני של 2008 עלו האחזקות לכ-3 מיליארד דולר. בדיסקונט הסבירו אז את העלייה בכך שחלק מתיק ה-MBS הקיים בבנק יפקע במחצית השנייה של השנה, אך מכיוון שזו השקעה טובה, במקום להקטין את התיק באופן טבעי הם החליטו לשמור על גודלו, ולרכוש עוד MBS של פאני ופרדי ב-400 מיליון דולר.

"הרכישה מביאה להגדלת התיק אך היא תתקזז עם אג"ח שיגיע לפירעון בהמשך השנה", אמרו בדיסקונט. בבנק ציינו גם כי לאחר הלאמת פאני ופרדי רמת הסיכון שלהם ירדה מאוד. אבל שנת 2008 הסתיימה ודו"חות הרבעון הראשון של דיסקונט מגלים כי הבנק הלך דווקא בכיוון ההפוך. תיק ה-MBS לא קטן אלא גדל. דיסקונט הגדיל אחזקותיו בפאני ופרדי עד להיקף של 3.5 מיליארד דולר, שהם 165% מההון העצמי של הבנק.

לדיסקונט יש הסבר מצוין להגדלת האחזקות: "פאני ופרדי הוכיחו את עצמן. זו השקעה כדאית ובטוחה בייחוד היום, ואנחנו מאמינים בה", אמרו שם. בבנק מוסיפים כי בתיק קיים רווח שלא ממומש ואין הפרשות או מחיקות.

הנתונים מראים כי בינתיים דיסקונט צודק. הרווח הלא ממומש בתיק עמד בסוף הרבעון הראשון על 28 מיליון דולר בהשוואה ל-2 מיליון דולר בסוף 2008, ועד מחצית מאי עלה הרווח שלא מומש ל-39 מיליון דולר. לשם השוואה, בחצי השני של תיק ניירות הערך הזרים של דיסקונט - תיק האג"ח הקונצרניות - עמד ההפסד שלא מומש על 260 מיליון דולר.

עיון בעמוד 19 של דו"ח דיסקונט חושף עוד סיבה לרצון הבנק להגדיל את התיק. הוראות חדשות של הרגולטורים האמריקניים מציעות להוריד את השקלול של הסיכון השוטף של ה-MBS של פאני ופרדי לצורך חישוב ההון הנדרש במסגרת הלימות ההון, מ-20% ל-10%. ההוראות סותרות את הנחיות ה-FSF אבל לאמריקנים, כמו במקרה ההקלות בכללי השווי הוגן, לא כל כך אכפת מה אומר שאר העולם.

ההוראות אמנם נמצאות בתהליך אישור ומועד כניסתן לתוקף לא ידוע, אבל אם הן יתקבלו בסופו של דבר יוכל דיסקונט להקטין במחצית את הקצאת ההון הנדרשת מול ה-MBS. בגלל סיבות חשבונאיות והיבטי מס ההנחיה תשפיע על הלימות ההון של קבוצת דיסקונט רק ב-0.1%, אבל לדיסקונט ניו יורק יתפנו 350 מיליון דולר לאשראי חדש. סכום לא מבוטל, בייחוד כשהבנק יצא רק לפני שבוע מה-Cease-and-desist והוא רעב לעסקים חדשים. *