דמוקרטיה נשענת לא רק על חוקים, אלא גם על כללים מקובלים שבלעדיהם אין לחוקים ערך. הכלל החיוני ביותר אומר שמי שלרשותו רוב, אינו מנצל זאת לשניוי כללי המשחק הדמוקרטי.
מבחינה קונסטיטוציונית, הרוב הרי יכול לעשות כמעט כל מה שהוא רוצה, כולל פגיעה קשה בדמוקרטיה, אפילו הפיכתה למעין דיקטטורה. לכן, כשדברים כאלה מתרחשים, הוא לא יכול להסתתר מאחורי הטענה ש"הכל חוקי". אנחנו יודעים איך בכמה מדינות קמו משטרים טוטליטריים, ע"י מפלגות שזכו לרוב בבחירות דמוקרטיות.
ייאמר מיד: זה לא מה שקורה עכשיו בכנסת. צריך להיות בעל מחשבה פרועה כדי להניח שהקואליציה מבקשת לפגוע בדמוקרטיה, או, רחמנא ליצלן, לחסלה. אבל מה שהקואליציה כן מנסה לעשות לאחרונה, זה לפגוע בכללי משחק דמוקרטיים, שכאמור אינם פחות חשובים מחוקים כתובים.
כשמנסים להעביר חוק שמטרתו הבלעדית היא להקל על שאול מופז לערוק מקדימה לליכוד, או לאפשר לניסן סלומינסקי מעבר חופשי בין הממשלה לכנסת - זה בהחלט בהתאם לחוק, אבל פגיעה בכללי הדמוקרטיה, שלא לומר ביזוי הליך החקיקה המיועד לשרת את הציבור - לא את הקואליציה ולא פוליטיקאים כאלה ואחרים.
כשמבקשים להעביר חוק לפיו תקציב המדינה יאושר כל שנתיים במקום כל שנה זה כבר יותר חמור, ומה שממנו חוששים הכי הרבה: ניצול הרוב הקואליציוני לשחרור הממשלה מפיקוח צמוד של הכנסת על התקציב, שזה שיבוש הפרדת הרשויות.
הימנעות האופוזיציה מלהשתתף בדיונים בכנסת כמחאה על התנהלות הקואליציה היא ללא ספק צעד מרחיק לכת. אך כשגורל הדמוקרטיה נתון בסכנה ממעשי הקואליציה, חובת האופוזיציה לשים לכך קץ, לפני שתהיה סכנה של ממש לדמוקרטיה.
יו"ר הכנסת, אף שהוא איש הקואליציה, צריך להיות מודע לכך, ולהפעיל את השפעתו על חבריו למפלגה - לא על אלה הנפגעים מהתנהגותם.
השר המצחיק
הכי מסכנים נראו לי השוטרים והקצינים שהקיפו את השר שלהם יצחק אהרונוביץ ונאלצו לצחוק כשאמר את המילה "ערבוש". ממש התגלגלו מצחוק. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
