ביצועים בינוניים של קרנות ההון סיכון; ביצועי הקרנות הישראליות אף פחות טובים

השנה אחרונה לא תרמה למצב המקרטע של הענף, עם כניסתם של המשקיעים העיקריים בקרנות ההון סיכון למצוקה כלכלית, בשל משבר האשראי וצניחת השווקים הציבוריים.

אי אפשר להאשים את קרנות ההון סיכון ביצירת הפסדי ענק למשקיעים מוסדיים, אבל הן בהחלט סובלות מהעובדה שתיקי ההשקעות של המשקיעים המוסדיים ברחבי העולם הצטמצמו באופן דרסטי.

CalPERS, קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה, היא אחת מהמשקיעות הגדולות ביותר במה שמכונה "אפיק ההשקעות האלטרנטיבי". לאחר שניהלה כ-250 מיליארד דולר, בשנה האחרונה התכווץ תיק ההשקעות שלה ל-175 מיליארד דולר.

קאלפרס חשופה, נכון לסוף 2008, להשקעות בהיקף של 43.6 מיליארד דולר בקרנות הון סיכון ופרייבט אקוויטי ברחבי העולם. מתוך זה, כ-70 מיליון דולר מושקעים באמצעות גוף ההשקעות גרוב סטריט בקרנות הישראליות פיטנגו, כרמל, JVP, ג'מיני, JVP, יזראל סיד פרטנרס ואייפקס ישראל ועוד כ-60 מיליון דולר היא השקיעה באופן ישיר בקרנות מרקסטון וגיזה.

דשדוש ישראלי

הדו"חות הרבעוניים של קאלפרס חושפים את ביצועי הקרנות. בדומה לדו"חות קודמים, גם זה המעודכן שהתפרסם בימים האחרונים, מלמד שהקרנות הישראליות רחוקות מלספק תשואה על ההשקעה.

בדו"חותיה, קאלפרס מפרסמת גם ממוצע ביצועים על-פי בציר, ממנו עולה כי רוב הקרנות הישראליות בהן השקיעה קרן הפנסיה הגדולה, לא מתקרבות לממוצע הכללי.

כך, בהשקעה בקרנות ההון סיכון של בציר 2000, שידוע כאחד מהגרועים בתולדות הענף, קאלפרס נהנתה מ-IRR (תשואה) חיובי ממוצע של 7.3% ומכפיל ממוצע של 1.3 על השקעתה.

הקרן הישראלית היחידה משנת 2000 שהכתה את הממוצע הכללי, לפחות בסעיף התשואה, היא זו של כרמל, שרשמה תשואה חיובית של 9.5% ומכפיל של 1.4 על ההשקעה.

לשם ההשוואה, פיטנגו, שנחשבת לאחת מהקרנות המובילות בישראל וגייסה בשנת 2000 קרן של 500 מיליון דולר, רשמה לפי נתוני הדו"ח תשואה שלילית של 11.3% ומכפיל השקעה של 0.5 בלבד.

אם בפיטנגו מחפשים נחמה, הרי זו שהיא אינה לבד. גם הקרנות האחרות מבציר 1999-2000 מדשדשות. כך, הקרן של אייפקס ישראל שגויסה ב-1999, רשמה ביצועים דלים עם תשואה שלילית של 10.3% ומכפיל של 0.7 על ההשקעה.

גם הקרן השלישית של ג'מיני, שגויסה בשנת 2000, לא מרשימה. לפי הדו"ח, התשואה של הקרן הזו אמנם הייתה חיובית, אבל רק של 0.6% והמכפיל על ההשקעה היה 1. יזראל סיד פרטנרס, שגויסה בשנת 2000 והפסיקה את פעילותה בשנת 2006, רשמה תשואה שלילית של 14.5% ומכפיל של 0.5 בלבד על ההשקעה.

מתחת לממוצע גם ב-2004

הביצועים הממוצעים של הקרנות שקאלפרס השקיעה בהן בשנת 2004 והלאה עדיין לא ידועים, אך ביצועי הקרנות הממוצעים בבציר של שנת 2003, כבר מראים שיפור ניכר בתשואות בממוצע קאלפרס נהנית מ-IRR של 22.1% ומכפיל של 1.6 על השקעותיה.

גם בבציר זה הקרנות הישראליות לא מתקרבות לממוצע הכללי. כך למשל

הקרן הרביעית של פיטנגו, שגויסה בשנת 2004, רשמה תשואה שלילית של 0.6% ומכפיל השקעה של 1. הקרן השנייה של כרמל, שגויסה ב-2005, רשמה תשואה שלילית של 13.7% ומכפיל של 0.8.

היובש באקזיטים מקשה

קאלפרס, שהשקיעה גם בקרן השלישית של כרמל משנת 2008, לא פרסמה את התשואה שלה על ההשקעה, שכן מדובר בקרן צעירה במיוחד והיכולת למדוד את ביצועיה מוגבלת ביותר. בינתיים היא רושמת מכפיל של 0.7, לא רע יחסית לשלב הראשוני בו היא נמצאת. חשוב לזכור, כי השקעה בקרנות הון סיכון נחשבת להשקעה לטווח ארוך - כ-10 שנים. ב-4-5 השנים הראשונות המשקיעים בקרנות לא מצפים לרווח, שכן זה הזמן שבו מנהלי הקרנות מבצעים את ההשקעות הראשונות בחברות ומתחילים בעבודת טיפוחן.

הרווחים אמורים להגיע בשנים המאוחרות של הקרן, כשהחברות מבשילות. זו סיבה מרכזית לכך שהקרנות שגויסו בשנים האחרונות, עדיין לא מראות שום רווח או תשואה, רובן אף טרם השקיעו את רוב הסכום שהוקצה להן.

בנוסף, צריך לזכור ששוק האקזיטים רדום זה זמן רב. מאז 2006 מספר ההנפקות של חברות מגובות הון סיכון, נמצא בירידה מתמדת, והמשבר הנוכחי עצר גם את טרנד רכישת החברות.