מורשע יחיד בפרשת י.ל.ר: המנכ"ל דאז יוסי טייכר

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את ערעור המדינה על זיכויים של בכירי דיסקונט חיתום שוקי הון והשקעות; המנכ"ל לשעבר, ישראל אפריימי; והסמנכ"ל לשעבר, מאיר דלאל (כיום מנכ"ל אנליסט חיתום); בפרשת י.ל.ר שוקי הון (כיום בקבוצת אי.די.בי) שהתרחשה לפני 14 שנה. "אין ממש בערעורים באשר לאישום זה, וספק אם היה מקום להגישם".

המחוזי אף זיכה את רו"ח מאיר הדר, מנכ"ל י.ל.ר חיתום, שנידון לעבודות שירות; וזיכה חלקית את י.ל.ר עצמה ומנהלה, יוסי טייכר, כך שעונשו הומר מ-5 חודשי עבודות שירות למאסר על-תנאי. כך נותרו טייכר וי.ל.ר המורשעים היחידים בפרשה, אם כי בשתי עבירות בלבד.

השלושה הורשעו בבית משפט השלום בהנעה לרכוש ניירות ערך תוך העלמת עובדות מהותיות, בהשפעה בתרמית על תנודות שער המניה ובקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות.

י.ל.ר הוקמה ב-1992 על-ידי טייכר ואודי רקנאטי. ב-1995 יעצה להנפקת החברה הקבלנית באומל, והשתתפה בקונסורציום החתמים בהנפקה, בראשות דיסקונט חיתום שוקי הון.

לפי כתב האישום, דיסקונט וי.ל.ר חששו מהיווצרות היצעים גדולים למניות באומל עם פתיחת המסחר בה, שיגרמו לירידות חזקות בשערה ולפגיעה במוניטין שלהם. לכן ביקשו ממתי ומשה באומל, מנהלי ובעלי החברה, לארגן כמיליון שקל כדי לקלוט היצע עודף. התוכנית לא נכללה בתשקיף.

נקבע כי ההסדר גובש רק לאחר אישור התשקיף ופרסומו, ולכן הוא לא כלל פרט מטעה. אולם, השופטת זיוה הדסי-הרמן קבעה כי י.ל.ר, טייכר והדר פעלו למיתון ירידת המניה וקיבלו במרמה בנסיבות מחמירות את הסכמת באומל לקלוט היצע, כשהם מסתירים מפניו, על-ידי ייפוי-כוח ממנו, עובדה מהותית - שזה מאפשר להם למכור מניות באומל שנרכשו בהתחייבות החיתומית שלהם.

במשפט התברר כי מתי באומל היה מודע לכאורה לחלק מהעבירות לגבי קליטת ההיצע, אך לא הועמד לדין כי קיבל מעמד של "מעין עד מדינה". הוא התלונן נגד הנאשמים כשנחקר בעניין אחר. עו"ד רחל צירקין מפרקליטות מיסוי וכלכלה ערערה על הזיכויים וקולת העונש, והמורשעים ערערו על הרשעתם ועל עונשם.

הנשיאה דבורה ברלינר, בהסכמת השופטים ברכה אופיר-תום וג'ורג' קרא, קיבלה חלק מהערעור. באשר לזיכוי דיסקונט ואנשיו, ציינה כי המדינה נמנעה מלתקוף את הקביעה שההסדר התגבש רק לאחר פרסום התשקיף, והעלתה בערעור טיעון חדש, לפיו העבירה נעברה כי הסדר גובש כשהתשקיף היה עוד פתוח, ולכן היה על הנאשמים לתקנו. נקבע כי באותה תקופה לא היתה חובה לדווח על התפתחות שקרתה אחרי פרסום התשקיף.

באשר ליתר האישומים קבעה כי אמנם "מתי באומל אינו מצטייר באור חיובי", וטיעוני י.ל.ר, טייכר והדר "מעוררי אהדה ואינם מופרכים", אך בחרה שלא להתערב בקביעות של הדסי-הרמן ביחס לי.ל.ר ולטייכר.

הדר זוכה כי לא הוכחה פעילותו האקטיבית. עם זאת הם זוכו מהשפעה בתרמית על שער המניה, כי הדסי-הרמן לא התייחסה לחלק מימי המסחר, וכן כי הקביעה ביחס למניע שלהם "אחזה בשני קצות החבל". "אם הרצון הוא לפעול משיקולים כלכליים ולו כדי לנצל את באומל - לא ניתן לקבוע באותו הבל-פה כי מדובר בפעילות שכוונתה להשפיע על השער".

ברלינר דחתה את טענת הנאשמים לאכיפה בררנית, הגם שלדעתה "יש ממש בהתקוממותם נגד עצם העמדתם לדין של הנאשמים, בעוד מתי נותר בחוץ".

דלאל יוצג על-ידי עו"ד גיורא אדרת; אפריימי יוצג על-ידי עוה"ד דן שינמן ונוית נגב; דיסקונט חיתום יוצג על-ידי עו"ד נבות תל-צור; י.ל.ר והדר יוצגו על-ידי עו"ד שרון קלינמן; וטייכר יוצג על-ידי עו"ד נתי שמחוני.