לאן נעלמה ענקית התוכנה דל?

ב"ציור השבועי לילד" של הקריקטוריסט ג'קי ב"ידיעות אחרונות" מתבקשים הקוראים (כבר יותר מ-45 שנה) למצוא דמות מאוירת שמסתתרת. אז הנה אתגר ברוחו של ג'קי: חוות שרתים ארגונית עמוסה במחשבים, שרתי Blade, מתגים ונתבים כאשר מעל ומתחת לערימות הברזלים יש חוטי תקשורת וחשמל למכביר. איפה דל?

אל תעשו עבודה קלה ותצאו לחפש את מייקל דל, המייסד והמנכ"ל, שיתארח מחר בביתו של הנשיא שמעון פרס. הכוונה היא לחברת דל , ענקית החומרה שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר.

עולם מרכזי הנתונים הארגוניים עבר רעידת אדמה בחודשים האחרונים: אורקל רוכשת את סאן; סיסקו, EMC ו-VMware מתאגדות בקואליציה לאספקת שרתים ארגוניים; IBM ו-HP בונות את הפוזיציה שלהן, יצרניות התקשורת הארגונית עוברות קונסולידציה, ואת דל קשה למצוא שם.

דל הייתה ונשארה ספקית של מחשבים אישיים וניידים, תחום שהניב לה כ-56% מהכנסותיה ברבעון האחרון. תחומים כגון אחסון ושרתים ארגוניים, שמניעים את הכוחות סביב מרכזי הנתונים, מהווים כ-15% מהמכירות, בדומה לסגמנטים של התוכנה והשירותים. ה"וול סטריט ג'ורנל" חשף לפני כשבועיים כי דל מעוניינת לבצע רכישה של "חברה בעלת גודל משמעותי".

בדרך לאותה רכישה "גנבה" דל את מנהל המיזוגים והרכישות של IBM, דיוויד ג'ונסון, וגייסה חוב. דל, שלה 11 מיליארד דולר בקופה, מצהירה זמן רב על רכישה אפשרית. גם ספקולציות בנושא לא חסרות - למשל כי הרכישה תתבצע בתחום ההתקנים הניידים בו היא חלשה, וחברה כגון Palm יכולה להיות מטרה.

בעוד ההצהרות והקופה הדשנה של דל מסעירות את הדמיון, בברקליס קפיטל מציינים כי לדל יש יכולת לבצע רכישה בכ-5 מיליארד דולר לכל היותר, בעקבות חובות והתחייבויות אחרות. ואיזו רכישה גדולה אפשר לבצע בסכום כזה? המועמדות של ברקליס כוללות מיזוג עם לנובו או Acer מצד החומרה; ברוקייד, F5, וריברבד בעולם התקשורת; סיטריקס או BMC בשוק התוכנה וכן מספר חברות שירותים או אחסון. לצד אלו אפשר להוסיף גם חברות כגון רד-האט, או Sybase.

הבעיה אינה המשאבים לרכישה, אלא מה שיקרה אחר-כך. דל לא ביצעה מימיה רכישה גדולה באמת, ובכלל, בהיסטוריה שלה יש 10 רכישות בלבד - חיסרון גדול כשמחפשים מנוע צמיחה חיצוני. העולם השתנה, דל צריך לקחת את הסיכון העצום, לכתוב את הצ'ק, ולקפוץ למים.