פס ייצור לסטארט-אפים: שעת המשבר היא הזמן הטוב ביותר להקמת חברות

בראיון הוא טען שעם הירידה בעלויות הפיתוח, אין סיבה להשאיר את סכומי מימון גבוהים כבעבר. אז, בימי השגשוג, הרעיון הזה נשמע כמעט מופרך. הרי למה לגייס 20 אלף דולר אם אפשר לגייס 8 מיליון דולר? היום, בימי הבצורת, הרעיון לא רק שנשמע הגיוני, אלא אף מאומץ על-ידי גופי השקעות רבים.

כן, אפשר לומר שגרהם היה מהראשונים להוביל את טרנד ההשקעות הקטנות. בגוף שהקים מספר חודשים קודם לכן, הוא עיצב מודל ייחודי שעיקריו הם השקעה קטנה, מקסימום של 25 אלף דולר, מהון שמגיע בעיקרו מהשותפים עצמם, והגעה מהירה לגרסה ראשונה של המוצר. בינתיים גרהם דווקא לא מגלה עניין בהשקעות בחברות סטארט-אפ בישראל, אלא מתמקד בהשקעות בחברות בעמק הסיליקון בלבד.

המודל של YC שונה מהמוכר בעוד משהו, שאקטואלי במיוחד לימים אלו: למרות המצב הפיננסי הקשה בשווקים, הוא ממשיך להשקיע ואפילו בסיטונאות. בשעה שמחקרים ודו"חות מלמדים על ירידה מסיבית בהיקפי השקעות ההון סיכון, ב-YC החליטו לחגוג כאילו אין מחר.

אם מידי שנה YC משקיעה ב-40 חברות, ב-2009 היא מקווה להשקיע בלפחות 60 חברות ואף גייסה עוד 2 מיליון דולר מקרן סקויה ואנג'לים נוספים במטרה לממן את הפעילות המואצת שלה.

גרהם לא רק אומר שהוא מאמין ששעת המשבר היא הזמן הטוב ביותר להקמת חברות, כמו רבים מהקולגות שלו, אלא גם מראה זאת על-ידי השקעות בשטח.

120 השקעות ב-3.5 שנים

אחרי שמכר את חברת Viaweb שהקים ליאהו תמורת 50 מיליון דולר, בשלהי 2005 הוא הקים את YC יחד עם רוברט מוריס, טרבור בלקוול וג'סיקה לווינגסטון. ב-2008 השותפות העסקית עם לווינגסטון עברה גם לתחום האישי, כשהשניים התחתנו.

מאז ההקמה, YC מימנה כ-120 חברות סטארט-אפ בארה"ב בתחומי התוכנה והאינטרנט. אקזיטים היא טרם ראתה מהשקעות אלו, אבל כמה מהחברות הללו, כמו Scribd, Xobni, Loop, Reddit, Wufoo ו-Kiko, כבר מושכות תשומת לב.

גם בקרב קהילת ההון סיכון והאנג'לים מחכים לראות אם המודל החדשני של YC יעבוד. יש שמפרגנים ויש שטוענים שאין בו שום חידוש, אלא שהוא רק ממסד את השקעות האנג'לים המוכרות.

את ההשקעות שלה, מבצעת YC בחברות בשלבים המוקדמים ביותר. החברות יכולות לגייס ממנה ביותר מסיבוב אחד, כאשר המטרה היא להביא את היזמים למצב שיש להם מוצר או דבר מרשים מספיק כדי למשוך משקיעים נוספים.

באתר שלה כתוב שהכסף הוא האלמנט הקטן יותר של הסיוע שהיא מבקשת להעניק ליזמים. טוב, זו הרי סיסמה השגורה בפיו של כל איש הון סיכון מתחיל. אבל הסיוע של YC מתרחש לא רק במסגרת מייל היכרות, אלא באופן אקטיבי - היא מלמדת את היזמים איך מדברים עם רוכשים ומשקיעים.

המצגת לא קובעת

לצוות של YC גישה לרשת נרחבת של קשרים ומשקיעים פוטנציאליים. כצפוי, בתמורה להשקעה ולטיפוח, YC לוקחת נתח אקוויטי בחברה, על-פי האתר שלה, מדובר ב-2%-10%. לא מעט בכלל.

בתמורה להשקעה והסיוע שמעבר לזה, החברות הנבחרות נדרשות להצליח להגיע תוך שלושה חודשים לגרסה ראשונית של המוצר, המתבסס על הרעיון שלהן. מצד שני, היזמים לא נדרשים להציג תוכנית עסקית כדי לקבל את הכסף.

ההיגיון בשיטה זו הוא פשוט: גרהם מאמין שרעיונות מבריקים במעבדה לא תמיד מצליחים להתממש במציאות ולכן עדיף לבחון אותם כמה שיותר מהר בשוק היעד ולא רק על מצגות.

באותו ראיון ל-VentureBeat הוא אמר כי "מה שאני אומר ליזמים זה לא להזיע יותר מדי על התוכנית העסקית בשלבים הכי מוקדמים, אלא להתמקד בבניית משהו שיש לו דרישה.

רוצה גם אקזיט קטן

"בלי זה, לא יעזרו כל התוכניות העסקיות החכמות. כמובן שצריך תוכנית עסקית, אבל מניסיוני קל יותר להבין איך אפשר להרוויח כסף ממשהו שהוא כבר מעשי ופופולרי מאשר מרעיון שהוא על הנייר".

אחד מהמסרים שמועברים ליזמים, הוא שכישלון הוא אפשרות. כלומר, עדיף לדעת בשלב מוקדם ואחרי השקעה מצומצמת שאין לרעיון ביקוש או שיש לו חסמים טכנולוגים שמונעים את מימושו, מאשר לגלות את זה בשלב מאוחר הרבה יותר ולאחר השקעה גדולה בהרבה.

בין החברות שמומנו, אפשר למצוא כאלו שפיתחו מוצרים לתחום הרשתות החברתיות, כלי ליצירת טפסים ושירות נוכחות באמצעות הטלפונים הניידים. YC גם פונה בלי להתבייש אל קהילת ההאקרים ומציעה לחבריה כסף וסיוע בפיתוח והגשת הרעיונות שלהם. גרהם רואה בעצמו האקר לשעבר, ולא בכדי אחד מספריו נקרא Hackers and Painters.

בניגוד לעמיתיו בהון סיכון, גרהם לא בוחל באקזיטים קטנים. הוא בהחלט סבור שחברות קטנות, שמפתחות מוצר אטרקטיבי במהירות, יכולות להימכר אחרי השקעה קטנה בסכום שייצר תשואה נאותה. הוא מדגים זאת דרך המקרה של דלשיוס ופליקר, שלא גייסו כסף מקרנות הון סיכון ונרכשו בשלב מוקדם תמורת עשרות מיליוני דולרים.