החפץ חיים - יענה כץ

שלא ברצונו הבליח ח"כ חיים כץ לכותרות השבוע. עוד כמה ימים, אם ירצה השם, ואביר מבצרי הכוח והעוצמה בימין ובשמאל של הפוליטיקה הישראלית, יקפיד לשוב אל מסתרי הפרוזדורים האפלוליים והמבטיחים של הכנסת. לא סתם הוא בוחר ומקפיד להיות מהח"כים השקטים והלא מתוקשרים. ח"כ כץ לא זקוק לאהדת ההמונים כדי לחזק את מעמדו; מרכז העוצמה שלו הוא המוני חיילים, ועדי עובדים בחברות הממשלתיות החזקות, שעושים עבורו את העבודה.

חודש לפני השבעת הממשלה דחה כץ את הצעת בנימין נתניהו לקבל תפקיד שר, אמר שיסתפק "רק" בתפקיד יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, זאת בתנאי שרה"מ יסדר (הוא כבר מסדר) שכל ענייני הפנסיה, קופות הגמל והחיסכון ארוך הטווח יעברו מוועדת הכספים וועדות המשנה שלה - אליו.

כץ יודע בדיוק למה. גם נתניהו. הוא יודע היטב שכוח כץ בליכוד, כ-8,500 מתפקדים מאורגנים, הגיע לפריימריז בליכוד באוטובוסים מקושטים בסמלי התעשיה האווירית ומצוידים בהוראות מדויקות מהבוס המיטיב כץ, המזכיר החזק של איגוד עובדי התעשייה האווירית מאז 1993. הם בחרו בצורה מסודרת את פסגת הליכוד: את גדעון סער, ישראל כץ, לאה נס, יולי אדלשטיין. מי שלא היה ברשימת כץ נדחק אחורה, כולל יובל שטייניץ, בוגי יעלון ודן מרידור. גם תומכי העבודה, במפעלים שתחת מוטת האינטרסים שכץ מייצג, ידעו היטב במי לבחור. הם חיזקו את רשימות התמיכה של עופר עיני, שגם הוא יודע היטב למה כץ לא רצה ולא רוצה להיות שר וגם לא לבלוט יותר מדי.

עיני וכץ קרובים. כץ הוא מייסד ומנהיג סיעת "עוז" בהסתדרות, סיעת עובדי התעשייה האווירית, שהיא השותף הקואליציוני הבכיר של עיני בהסתדרות. גם אהוד ברק כבר קלט בדיוק את עוצמתו של כץ בבניית הרשימה שלו. וגם כל חברי הכנסת בליכוד ובעבודה. החפץ חיים - יענה כץ.

15 שנה הוא מזכיר ועד העובדים בתעשייה האווירית (16,400 עובדים, אלפי גמלאים ובני משפחות), עשר שנים הוא חבר כנסת. ביחד. בד בבד. ניגוד עניינים? נאמנות כפולה? למי נתונה הנאמנות הראשונה של ח"כ-עובד-יו"ר ועד?

בשימושו משרדים בבניין המוסדות של החברה הממשלתית הביטחונית הגדולה מכולן, מחוץ לגדרות המפעלים בנתב"ג. הוא לא מקבל משכורת חודשית, אבל שום דבר בתעשייה האווירית לא זז בלי הסכמתו. המנכ"ל יצחק ניסן והיו"ר יאיר שמיר תמיד מקפידים להתייעץ בו, גם כשזה נוגע להנפקת אג"ח נוספת שמכינים לה כרגע תשקיף מדף.

כץ לא רוצה להיות שר. אם כץ היה שר, היה חייב להפסיק להיות יו"ר ועד התעשייה האווירית. באותו רגע השווי הפוליטי שלו היה מתמוטט.

בבוקר יום ראשון זינקה דמותו כמעורב, לכאורה, בחקירת רשות ניירות ערך על שימוש במידע פנים לרכישת מניות ישראמקו, טרם הודעת גילויי הגז הטבעי. באותו רגע חרג ממנהגו ומהאינטרס האישי המובהק שלו ויצא מארון השפע והטוב הסמוי מן העין. מסמכי בנק חסויים "הגיעו" היישר מכספת יו"ר הכנסת, הודעות "מכחיש מכול וכול.." הופצו, השמים גויסו ("אלוהים אוהב אותי - לא קניתי מניות ישראמקו השנה"), שרירים הובלטו, איומים בתביעת דיבה ופיצויים נגד "ידיעות אחרונות" הושמעו, ולקינוח - ספין-הספינים של החודש: "ראוי לבדוק למי יש אינטרס לנסות לטפול על ח"כ כץ האשמות שווא בתחום שוק ההון בדיוק בשעה שוועדת העבודה והרווחה שהוא עומד בראשה עומדת לקבל את הסמכויות בכל הנוגע לחיסכון ארוך הטווח. מאחר שח"כ כץ נודע באקטיביזם חקיקתי לטובת ההגנה על החוסכים... ייתכן שפעילות זו היתה לצנינים בעיני מאן דהוא".

מי ה"מאן דהוא" ש"בתחום שוק ההון"? לא ברור. העיקר תתנו לח"כ כץ לעבוד בשקט.

stella-k@globes.co.il