העז של המינהל

העז הכי מעניינת, והכי פחות מתוקשרת, ברפורמת הקרקעות היא הקמתה דה-פקטו של הרשות להגבלים עסקיים לענייני קרקע. עד היום, קל היה שלא לשים לב לכך שהענף הכי מבוזר במשק - עם מאות אלפים של בעלי קרקעות, אלפי קבלנים ויזמים ועוד - הוא גם הענף עם הכי הרבה מונופולים לוקאליים. בזמן שהרשות להגבלים עסקיים עסקה במניעת מונופולים וקרטלים בין חברות וארגונים, לא היה מי שימנע מגורמים שונים להפוך למונופולים דומיננטיים בערים השונות.

קיבוץ גליל ים בהרצליה, קבלנים כמו יגאל דמרי או ג'קי בן זקן באשדוד, יזם כמו קובי מימון בראש העין, מלונאים כמו דוויד לואיס (ישרוטל) באילת או דוד פתאל בים המלח צריכים להיכנס מעתה למגננה. הפחד המצמית מכך שמשקיעים סעודים ובעלי הון אחרים ישתלטו לנו על המדינה, אפשר למחוקק להכניס לרפורמה הזו מנגנון שיכול להחליש מאוד את בעלי המונופולים בקרקע.

חולמים לעשות סדר

במסדרונות המינהל כבר חולמים על "רשות להגבלים עסקיים שנייה" שתיתן להם שיניים ותאפשר להם לעשות סדר בבעלות על קרקעות המדינה. שיהיה ברור: לבעל מונופול בקרקע יש יתרון עצום על המתחרים באותו אזור. הכבוד לו זוכה ג'קי בן זקן באשדוד הוא של ראש עיר לפחות. בדיון מול הרשות המקומית, או בויכוח מול ועדת התכנון בנוגע לזכויות, להיטלים ולהקלות המגיעות לו, יש לכך משמעויות עצומות.

אבל מעתה, אומר החוק, "אם החזיק אדם במקרקעין המיועדים למגורים או לתעסוקה בשיעור העולה על השיעור הנקבע, רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, לקבוע מקרים שבהם יחויב אדם להעביר את זכויותיו במקרקעין".

גם אם מדובר בעיקר באיום, שכן קשה להאמין שמישהו יצליח או ינסה לכפות על בעל קרקע כחוק "להעביר את זכויותיו במקרקעין" (לפי שעה, המדינה לא ממש מצליחה לקחת קרקעות גם ממי שאינו מחזיק בהן כחוק), הרי שגם להגדרתו של אותו יזם/קיבוץ כמונופול קרקעות, יכולה להיות משמעות עצומה - מניעה מהשתתפותו במכרזים הבאים באותו מקום, פיקוח על המחירים ועוד.

אבל יותר משמדובר במלחמה על החלשת היזמים והקבלנים, זו העז שבמינהל כל-כך רצו להכניס לחקלאים. במינהל משתגעים מהטענה המוכרת נגדם, על כך שהם לא משווקים קרקעות בהיקף מספיק במרכז הארץ, מה שבין השאר גם מעלה את מחירי הדירות.

דרוש שר עם אומץ

כל מי שמצוי מעט בפרטים יודע, שמי שמחזיק ברובן המכריע של האדמות באזורי הביקוש הם המושבים והקיבוצים, שלא משחררים את הקרקע עד שלא יקבלו משהו בתמורה (תמורה שנאסרה בעקבות פסיקת בג"ץ).

עכשיו, מקווים במינהל, יוכל השר החדש, שיצטרך בכל מקרה לא מעט אומץ לעשות זאת נגד הלובי החקלאי - להכריז על המושב או הקיבוץ כעל מונופול מקומי - ולהפקיע ממנו את האדמות בתמורה המינימלית (לפי שווי חקלאי בלבד).

האם משהו מכל זה אכן ייצא לפועל? מוכרחים להודות שעד לפני מספר שנים גם הרשות להגבלים עסקיים היתה יחידה חסרת חשיבות במשרד התעשייה והמסחר. ואז הגיע אליה עו"ד צעיר ונמרץ, יורם טורבוביץ, שהפך אותה לגוף המטיל אימה גם על תאגידים גדולים.

מי שחפץ בהחלשת המונופולים וכיפוף הכוח החקלאי גם בסוגיית הקרקע, שמשפיעים עלינו פי כמה מהמאבק על המדפים בשופרסל, צריך לקוות שהרגולטור החדש אכן יצליח לפתח שרירים, שאולי אולי אפילו יורידו את מחירי הנדל"ן. *