אחזקה לא מהותית

בתום גל פשיטות-הרגל במיתון של תחילת העשור, מצאו הבנקים את עצמם מחזיקים במניות של גופים שלא התכוונו לרכוש. כך למשל אי-העמידה של גד זאבי בהחזר ההלוואה שנטל לרכישת מניות בזק, גרמה לשיעבוד המניות לבנקים. במקביל, פשיטת-הרגל של תבל הביאה את הבנקים הנושים לקבל מניות בתמורה לחוב. כך מצא את עצמו בנק לאומי כבעל מניות גדול ב-HOT, שבמקביל מחזיק בבזק ודרכה בעקיפין ב-yes.

ללאומי אין התנגדות עקרונית לאחזקות ריאליות, להיפך: יו"ר לאומי, איתן רף, נשא שנים את דגל האחזקות הריאליות כפעילות מפזרת סיכון, שתייצב את הכנסות הבנק בזמנים פחות טובים. התיק הריאלי של לאומי הוא הגדול במערכת הבנקאית, וכולל בין היתר את החברה לישראל, מגדל, פז, פוקס וסופר-פארם. בעבר הוא כלל גם את אפריקה ישראל וסלקום, ובעתיד ייתכן כי יכלול את פרטנר.

מעבר לאלה יש לבנק לאומי עוד מ-1993, דרך לאומי פרטנרס, אחזקה של 20% במניות קשת. עבור עולם הטלוויזיה, מדובר באחזקה מהותית בזכיין המצליח מכולם. עבור בנק כמו לאומי, עם רווח שנתי של 2 מיליארד שקל בשנה בינונית, אחזקה בחברה ששווייה בערך 100 מיליון שקל היא אחזקה קטנטונת ולא מהותית. הבנק לא ראה ממנה יותר מדי רווח, ולכן ביקש בשנים האחרונות למכור את קשת.

במקביל, התעורר משרד התקשורת והחליט שיש לו בעיה עם אחזקות צולבות, כך שלאומי חייב למכור. האחזקות ב-HOT, עם או בלי קשר, נמכרו לפטריק דרהי. קשת נמצאת על המדף ומתנהל משא-ומתן עם תשובה. בינתיים לאומי עוד לא מוכר, רק מדברים.

והערה לסיום לתשומת ליבו של השר משה כחלון. כידוע, המצב בשוק הטלוויזיה רע. קשת ורשת טוענות להפסדים, ועל מצבו העגום של ערוץ 10 לא נכביר מילים. לפי קולות הנהי והבכי של ראשי הענף, אחזקה בגוף משדר שקולה לזריקת כסף לפח.

אבל כנראה שהמצב לא רע כל-כך: הנה מגיע איש עסקים חשוב, יצחק תשובה, אחד שיודע דבר מה על הערכת שוויין של חברות, ומחליט להשקיע במניות זכיינית ערוץ 2 קשת. נכון שהמחיר כנראה נמוך ממה שהיה תשובה משלם לפני שנה, אבל עדיין יש מישהו שחושב שטלוויזיה זה עסק כלכלי.