הבריחה מהודו

71.7% - זה היקף הירידה של השקעות קרנות ההון סיכון בחברות היי-טק בשוק ההודי במחצית הראשונה של 2009. כך גילה לנו השבוע איגוד קרנות ההון סיכון ההודי, GIVCA. אל תטעו, זה לא שהמשקיעים בהודו התייאשו פתאום. רק השבוע התפרסמה כתבה בעיתון העסקי ההודי Mint, ובו רשימת 9 חברות פורטפוליו של 3 קרנות הון סיכון בינלאומיות שפועלות בהודו - DFJ, סקויה ו-NVP - שרוצות להנפיק בשנתיים הקרובות.

בהודו, כך צוין, קרן המשקיעה בחברות בשלבים מוקדמים מצפה להחזרים של פי 7-10 על הכסף; מחברות בשלבי הביניים היא מצפה להחזר של פי 5-7; ובשלבים המאוחרים היא שואפת לזכות בתשואה של פי 3-5 על ההשקעה. המשקיעים מהקרנות המוזכרות הציבו להם את המספרים הללו כיעד. בשביל זה הם בהודו, לא?

עם כזה פוטנציאל, הירידה החדה בהיקף ההשקעות בהודו עשויה להפתיע, בעיקר לעומת ירידה של 30%-40% בארה"ב ובישראל. אבל הסיכוי לבוננזה של פי 10 על הכסף, מהווה גם את ההסבר לצניחה בהשקעות. מבחינת מספר עסקאות ההון סיכון בארה"ב מאז 1995 שמפרסמת פירמת PwC עולה, כי ההשקעה בחברות בשלבים מוקדים עומדת באופן עקבי על 30%-40% מכלל ההשקעות (מלבד בשנת 2000), ומעט נמוך מזה מבחינת הכספים המושקעים.

ההבדלים ניכרים בתקופות פחות סימפטיות, כגון ב-2001. מתברר, שמספר העסקאות בשלבים המוקדמים התרסק - מ-3,500 בשנת 2000, ל-1,000 בשנת 2002. לעומת זאת, מספר העסקאות בשלבים המאוחרים ירד באופן מבוקר יותר - ב-27% בין 2000 ל-2002, ובסך הכול, עלה בכ-80% בין 2000 ל-2008. הדבר מדגיש איפה מעדיפות הקרנות לשים את הכספים.

נחזור להודו. כאשר רוצים תשואה פנומנלית על הכסף, אין מה לבצע השקעות בשלבים מאוחרים. ואכן, השלב ההתפתחותי של התעשייה גורם לכך שכשני שלישים מעסקאות ההון סיכון בהודו במחצית הראשונה של השנה היו בחברות בשלבים מוקדמים. בהודו, כמו בארה"ב וכמו בישראל, כאשר מחפשים החזר של פי 10 על הכסף, לוקחים סיכונים גבוהים. אלו, באים לידי ביטוי בכניסה להשקעות בשלבים מוקדמים, מה שלא מתאים לאקלים כלכלי בעייתי ומסביר את בריחת המשקיעים.

הנתונים מהווים הוכחה נוספת לכך שההון סיכון העולמי אינו שונא סיכון, אבל קצת מפחד ממנו. בישראל, לפי IVC, מאז 1999 שיעור ההשקעות נוטה לטובת השקעות בשלבים מוקדמים יותר מאשר בארה"ב, אולם זה ישתנה. החברות בהן משקיע ההון סיכון האמריקני לטווח ארוך הן בשלבים מאוחרים. וכאלה, אין כאן הרבה עדיין. מי שמחפש השקעות הון סיכון זרות צריך ללמוד לגדל חברות.